מתוך: והארץ הייתה תוהו ובוהו - תולדות ארץ ישראל, פרק 9: רומא בירושלים, כאן 11
מבוא
התקופה שבה עוסק פרק זה נפתחת בחורבן ירושלים ובית המקדש השני במרד הגדול, בשנת 70 לספירה. חורבן זה הוא אירוע דרמטי בתולדות העם היהודי ובתולדות ירושלים. בראשית הפרק נדון בהשפעתו של אירוע זה על היהדות, על תולדות היהודים בארץ ישראל ועל תולדות ירושלים.
כ-60 שנים אחרי חורבן בית שני פרץ מרד נוסף של היהודים כנגד הרומאים בארץ ישראל – מרד בר כוכבא. בהמשך הפרק נדון בחלקה של ירושלים במרד זה – האם התוכנית להפוך אותה לעיר אלילית, אליה קפיטולינה, הייתה הסיבה לפרוץ המרד או התוצאה שלו? האם בר כוכבא הצליח להחזיק בירושלים?
בחלק השלישי והאחרון של הפרק נדון במראה העיר אליה קפיטולינה – העיר האלילית שנבנתה בתקופה זו בירושלים. היכן בדיוק שכנה? מה היו תחומיה? היכן בדיוק שכן המחנה של הלגיון הרומי ה-10 ומה הייתה תוכניתה של העיר?
תקופה זו לא מסתיימת בכיבוש ובהרס ואף לא בשינוי פוליטי-שלטוני, אלא בשינוי פנימי באימפריה הרומית – הפיכתה של הנצרות לדת המדינה.
דבר הכותב אל הקורא
תקופה זו היא תקופת גישור, ולכן התיאור כאן מצומצם, למרות שבנושאים רבים הנוגעים לתקופה זו: הגורמים למרד בר-כוכבא ותוצאותיו, תחומיה של איליה קפיטולינה ואתרו של מחנה הלגיון, קיימות מחלוקות רבות בין החוקרים. ברשימת המקורות לקריאה מצויים מאמרים רבים העוסקים בסוגיות השנויות במחלוקת.
-
- ג' אבני, "גבולותיה של איליה קפיטולינה - מבט מבתי הקברות", קתדרה 111, תשס"ד, עמ' 15-40.
- א' אברמוביץ, "הצעה חדשה למיקום מחנה הלגיון העשירי", חידושים בחקר ירושלים 18, תשע"ג, עמ' 317-332.
- א' און וש' וקסלר-בדולח, "קשת וילסון והגשר הגדול בימי הבית השני ובתקופה הרומית לאור החפירות החדשות", קדמוניות 140, תשע"א, עמ' 109-122.
- מ' ארליך, "ונלכדה בתר ונחרשה העיר – על ההבחנה בין בניית אליה קפיטולינה לבניית מקדש רומי על הר הבית על פי עדותו של אפיפניוס", חידושים בחקר ירושלים 8, תשס"ג, עמ' 111-116.
- מ' ארליך וד' בר, "תיאור ירושלים בחיבור 'מסע מבורדו': היבטים גיאוגרפיים ותאולוגיים", קתדרה 113, תשס"ה, עמ' 35-52.
- ח' אשל, "חרבה ביתר ונחרשה העיר": ירושלים, אליה קפיטולינה ומרד בר-כוכבא", בתוך: י' אבירם ואחרים (עורכים), ארץ-ישראל: מחקרים בידיעת הארץ ועתיקותיה, כרך עשרים ושמונה (ספר טדי קולק), תשס"ח, עמ' 21-28.
- ד' בהט, אטלס כרטא הגדול לתולדות ירושלים, ירושלים 1989, עמ' 52-61.
- מ' בן-דב, אטלס כרטא: ירושלים בראי הדורות, ירושלים 1991, עמ' 85-90.
- ד' בר, "גבולה הדרומי של 'איליה קאפיטולינה' ומיקומו של מחנה הלגיון הרומי העשירי", קתדרה 69, תשנ"ד, עמ' 37-56.
- ד' בר, 'ומלאו את הארץ': ההתיישבות בא"י בתקופה הרומית המאוחרת ובתקופה הביזנטית 135-640 לסה"נ, ירושלים תשס"ח.
- ד' בר, "מערך רחובותיה הראשיים של אליה קפיטולינה: קרדו ראשי מול קרדו משני", חידושים בחקר ירושלים 7, תשס"ב, עמ' 159-168.
- צ' ברס, ש' ספראי, י' צפריר ומ' שטרן (עורכים), ארץ-ישראל מחורבן בית שני ועד הכיבוש המוסלמי: היסטוריה מדינית, חברתית ותרבותית, תשמ"ב, עמ' 1-201.
- ה' גבע, "אף-על-פי-כן הוקם מחנה הלגיון הרומאי העשירי בגבעה הדרומית-המערבית", קתדרה 73, תשנ"ה, עמ' 181-188.
- ה' גבע, "התקופה הרומאית", בתוך: א' שטרן, האנציקלופדיה החדשה לחפירות ארכיאולוגיות בארץ ישראל, 1992, עמ' 680-689.
- מ"ד הר, "מחורבן הבית עד מרד בן כוסבה", בתוך: מ' שטרן (עורך), ההיסטוריה של ארץ ישראל - התקופה הרומית-ביזנטית, שלטון רומי מהכיבוש ועד מלחמת בן כוסבה, 1984, עמ' 281-370.
- מ"ד הר וא' אופנהיימר, "היסטוריה חברתית-כלכלית ותרבותית-דתית מחורבן בית שני ועד חלוקת האימפריה", בתוך: מ"ד הר (עורך), ההיסטוריה של א"י - התקופה הרומית ביזנטית, תקופת המשנה והתלמוד והשלטון הביזנטי, 1985, עמ' 105-230.
- מ"ד הר וא' אופנהיימר, "היסטוריה מדינית ומנהלית ממלחמת בן כוסבה ועד חלוקת האימפריה", בתוך: מ"ד הר (עורך), ההיסטוריה של א"י - התקופה הרומית ביזנטית, תקופת המשנה והתלמוד והשלטון הביזנטי, 1985, עמ' 11-104.
- ש' וקסלר-בדולח, "ירושלים בתקופה הרומית – מחנה הלגיון העשירי ואיליה קפיטולינה", בתוך: א' פאוסט, א' ברוך וי' שוורץ, ירושלים: מראשיתה ועד הכיבוש העות'מאני, תשע"ז, עמ' 159-212.
- ש' וקסלר-בדולח, "מחנה הלגיון העשירי – בכל זאת על הגבעה הדרומית-מערבית", חידושים בחקר ירושלים 20, תשע"ה, עמ' 219-238.
- ש' וקסלר-בדולח וא' און, "שרידי הקרדו המזרחי הרומי ברחבת הכותל המערבי", קדמוניות 140, תשע"א, עמ' 123-132.
- א"ש טנדלר, "הדגמים של המקדש והפולחן במטבעות מרד בר-כוכבא", חידושים בחקר ירושלים 18, תשע"ג, עמ' 285-316.
- מ' מור, מרד בר-כוכבא עוצמתו והיקפו, תשנ"ב.
- ג' מזור, "על תכניתה האורבנית של אליה קפיטולינה: רחובות, עמודים, קשתות ושערי עיר", בתוך: י' אבירם ואחרים (עורכים), ארץ-ישראל: מחקרים בידיעת הארץ ועתיקותיה, כרך עשרים ושמונה (ספר טדי קולק), תשס"ח, עמ' 116-124.
- א' מזר, "בית המרחץ הרומי-ביזנטי למרגלות הכותל המערבי של מתחם הר הבית", חידושים בחקר ירושלים 6, תשס"א, עמ' 87-102.
- א' מזר, "מחנה הלגיון העשירי למרגלות הפינה הדרומית-מערבית של מתחם הר הבית בירושלים", חידושים בחקר ירושלים 5, תש"ס, עמ' 52-67.
- א' סלומון, "מרד בר כוכבא: בחינה מחודשת של אמינות המקורות ההיסטוריים לאור הממצא הארכאולוגי מהקרדו המזרחי של ירושלים", חידושים בחקר ירושלים 20, תשע"ה, עמ' 257-278.
- ז' ספראי, "יהודי ירושלים לאחר חורבן בית שני", בתוך: א' פאוסט, א' ברוך וי' שוורץ, ירושלים: מראשיתה ועד הכיבוש העות'מאני, תשע"ז, עמ' 213-226.
- ר' פרץ, "פריטים ארכיטקטוניים מן התקופה הרומית המאוחרת שנמצאו בהר הבית ותרומתם להבנת הפעילות הרומית במתחם", חידושים בחקר ירושלים 19, תשע"ד, עמ' 299-322.
- י' צפריר, ארץ ישראל מחורבן בית שני ועד הכיבוש המוסלמי: המימצא הארכאולוגי והאמנותי, תשמ"ח.
- י' צפריר וש' ספראי (עורכים), ספר ירושלים: התקופה הרומית והביזנטית, ירושלים תשנ"ט, עמ' 1-199.
- ע' קלונר, "תיארוך רחוב הרוחב הדרומי (הדקומנוס הדרומי) של איליה קפיטולינה וקשת וילסון", חידושים בחקר ירושלים, תשס"ו, עמ' 239-248.
- י' שחר, "האם היה יישוב אזרחי בירושלים בין שתי המרידות?", חידושים בחקר ירושלים 12, תשס"ז, עמ' 131-146.
- י' שחר, "מירושלים ל- 'Orine' – תוצאות מלחמת החורבן בהר ירושלים", חידושים בחקר ירושלים 6, תשס"א, עמ' 187-201.
- ג' שטיבל, "סוגיית מחנה הלגיון העשירי בירושלים ותחומה של איליה קפיטולינה", חידושים בחקר ירושלים 5, תש"ס, עמ' 68-103.
- ע' שיאון, "בריכה מימי איליה קפיטולינה ברובע היהודי בירושלים", חידושים בחקר ירושלים 17, תשע"ב, עמ' 343-368.
- א' שילר, "הנוסע מבורדו", בתוך: א' שילר, בנתיב עולי הרגל לארץ הקודש, קרדום 13-14, תשמ"א, עמ' 52-54.
