מראה כללי

במהלך התקופה הביזנטית התרחבו תחומי העיר ונבנו בה כנסיות רבות ששיוו (העניקו) לה מראה נוצרי מובהק. תיאור העיר בהמשך מתייחס בעיקר לשיא תפארתה של ירושלים במאה השישית, בימיו של הקיסר יוסטיניאנוס.
בתקופה הביזנטית הורחב שוב שטחה של ירושלים וכלל את החלקים הדרומיים של העיר – הר ציון והגבעה המזרחית (עיר דוד). נראה שאת החומה הדרומית של ירושלים בנתה הקיסרית אודוקיה בזמן ששהתה בעיר.

מספרים שהקיסרית, שפירוש שמה בעברית הוא "מיטיבה", התרשמה מפסוק 20 בתהילים נ"א: "הֵיטִיבָה בִרְצוֹנְךָ, אֶת-צִיּוֹן; תִּבְנֶה, חוֹמוֹת יְרוּשָׁלִָם". הקיסרית הבינה מהתקבולת שהפסוק קובע שהיא, אודוקיה, תבנה את חומות ירושלים.

קטעים מחומת אודוקיה נחשפו בדרום העיר בעופל ובמדרונות הר ציון. תוואי חומת אודוקיה עוקב אחרי תוואי "החומה הראשונה" מימי החשמונאים. הדעה המקובלת היא שרק החומה הדרומית נבנתה בתקופה הביזנטית, ואילו שאר חלקי החומה נבנו עוד בתקופה הרומית. לדעתה של שלומית וקסלר-בדולח, חומת העיר כולה נבנתה בשלב אחד עוד לפני ימיה של אודוקיה. על פי דעה זו, אודוקיה לא בנתה את החומה אלא רק חידשה אותה – כפי שאכן מוזכר במקורות התקופה.

לצפייה בתמונה המלאה

בתוך תחומי העיר המורחבים הוקמו כנסיות רבות. הבולטות שבהן היו כנסיית הקבר וכנסיית הניאה, שיתוארו בהמשך, וכנסיית ציון. רחובות העיר הראשיים - רחובות העמודים שנבנו עוד בתקופה הרומית המאוחרת (כשירושלים הייתה איליה קפיטולינה) - המשיכו לשמש את העיר. חלקם שופץ, הוארך ונבנה מחדש בתקופה זו.

רחוב האורך הראשי – הקָרְדוֹ מקסימוס – נמשך מרחבת שער שכם (שער סנט סטפנוס), דרך כנסיית הקבר אל כנסיית הניאה ואל החומה הדרומית הישנה של העיר; רחוב אורך נוסף – הקרדו המשני (או העמק) – נמשך מרחבת שער שכם לאורך הגיא (הטירופיאון) עד לבריכת השילוח ולכנסיית השילוח שהוקמה על ידי הקיסרית אודוקיה מצפון לה; ורחוב הרוחב הראשי – הדֶקוּמָנוֹס – נמשך משער דוד ועד להר הבית, והמשכו מהקרדו המשני ועד לשער בנימין. לאורך הרחובות התקיימה פעילות מסחרית. סמוך להצטלבות שני הרחובות הראשיים המשיך להתקיים הפוֹרוּם של העיר, שמכלול כנסיית הקבר תפס את חלקו הצפוני. בתי מגורים מהתקופה הביזנטית נחשפו בחלקים שונים של העיר. שכונת מגורים שלמה נחשפה בחפירות העופל – מדרום להר הבית.

בתוכנית העיר ניתן להבחין בהבדל בין חלקיה הצפוניים, שנכללו בתחומי העיר הרומית ומתוכננים בקפדנות רבה יותר, לבין חלקיה הדרומיים של העיר, שנוספו בתקופה הביזנטית ונראים מסודרים פחות. נראה שהדבר מעיד על ההבדל בין הקפדנות התכנונית של האדריכלות הרומית – שהחשיבה מאוד את הבנייה המדויקת, הסימטרית והמתוכננת היטב, לבין האדריכלות הביזנטית – שהעדיפה מעשיות ונוחות. הבדל זה ניכר גם בביצוע הבנייה עצמה, כפי שנראה בהמשך.

בתוך העיר המפוארת, הבנויה והמתוכננת בולט מאוד הר הבית, שנשאר אזור הרוס ומוזנח ועליו שרידי בית המקדש ושרידי מקדש יופיטר (שאולי היה שם בתקופת איליה קפטולינה). נראה שהר הבית הושאר בכוונה בהריסותיו כדי להמחיש את ניצחון הנצרות על היהדות וכדי להגשים את חזונו של ישו: "לֹא תִּשָּׁאֵר פֹּה אֶבֶן עַל אֶבֶן אֲשֶׁר לֹא תֻּפַּל אַרְצָה" (מתי, כ"ד 2), הנזכר בכמה מקומות בברית החדשה. שרידי בנייה ביזנטית שהתגלו בפרויקט סינון העפר מהר הבית העלו מחשבה שאולי, למרות האמור, היה מבנה ביזנטי כלשהו על הר הבית, אך בינתיים אין לכך סימוכין ממקורות היסטוריים, מתיאורים של עולי רגל או מממצאי חפירות ארכאולוגיות מסודרות.

על כותלו המערבי של הר הבית, בסמוך לשרידי קשת רובינסון, נמצאה כתובת עברית: "וראיתם ושש לבכם ועצמותם כדשא". הכתובת מזכירה את ישעיהו ס"ד, 14: "וּרְאִיתֶם וְשָׂשׂ לִבְּכֶם, וְעַצְמוֹתֵיכֶם כַּדֶּשֶׁא תִפְרַחְנָה, וְנוֹדְעָה יַד-ה' אֶת-עֲבָדָיו, וְזָעַם אֶת-אֹיְבָיו". חלק מהחוקרים מייחסים כתובת זו, המביעה נבואת נחמה, לימיו של יוליאנוס הכופר ולניסיונו לבנות מחדש את בית המקדש.

הצעות אחרות, שייחסו את זמן חריתת הכתובת לתקופה הביזנטית, מייחסות אותה לתקופה של הכיבוש הפרסי שהתיר ליהודים לשוב לירושלים, או לתקופה של הקיסרית אודוקיה שהתירה ליהודים להיכנס לירושלים ואולי אף לגור בה. יש לציין כי מפלס העפר למרגלות הכותל היה בגובה מתאים לכתובת בתקופה הביזנטית, אבל גם בחלק מהתקופות שאחריה. ואכן כמה חוקרים הציעו שכתובת זו כלל אינה מהתקופה הביזנטית, ויש המייחסים אותה לתקופה הערבית (המוסלמית הקדומה).

לצפייה בתמונה המלאה

גם מחוץ לעיר, בהר הזיתים בשטח שמצפון לשער שכם וגם בסמוך לשער דוד התגלו שרידי בנייה רבים, שכללו כנסיות ומנזרים, מבני מסחר וגם בתי מרחץ. בשרידים בולטות במיוחד הכנסיות שנבנו בהר הזיתים: כנסיית אֶלֶאוֹנָה – שנבנתה בידי קונסטנטינוס על מערה שבה, על פי המסורת הנוצרית, לימד ישו את תלמידיו; וכנסיית העלייה לשמיים – שנבנתה בסוף המאה הרביעית סביב המקום שממנו, על פי המסורת הנוצרית, עלה ישו לשמיים ארבעים יום לאחר תחייתו.

הכנסייה נבנתה סביב אבן שעליה זיהו המאמינים הנוצרים את טביעות רגליו של ישו.

שאלות הבנת הנקרא

1. אילו חלקים נוספו לירושלים בתקופה הביזנטית?
2. מי בנתה את החומה הדרומית של העיר? על פי מה שמספרים – מה הנחה אותה לבנות את החומה?
3. באיזו תוואי נבנתה החומה? היכן נחשפו קטעים מחומה זו?
4. מה דעתה של שלומית וקסלר-בדולח על הבניה של חומה זו?
5. ציינו שלוש כנסיות בולטות בירושלים בתקופה הביזנטית.
6. ציינו שלושה רחובות ראשיים בירושלים הביזנטית ואת התוואי שלהם.
7. מה התקיים סמוך להצטלבות הרחובות הראשיים של העיר?
8. היכן נחשפה שכונת מגורים מהתקופה הביזנטית?
9. איזה הבדל ניכר בין חלקיה הצפוניים של העיר לבין חלקיה הדרומיים? על מה הוא מעיד?
10. איזה אזור של ירושלים נשאר הרוס? מדוע?
11. ציינו ארבע דעות באשר לזמן ו/או נסיבות חריטתה של כתובת "וראיתם...".
12. ציינו שתי כנסיות בולטות שנבנו בהר הזיתים בתקופה הביזנטית.

שאלות סיכום

תארו את תחומי העיר בתקופה הביזנטית ואת המראה הכללי שלה. תארו את הר הבית בתקופה זו והסבירו את הגורמים שהשפיעו על מראהו התייחסו גם לכתובת "וראיתם...".