ועידת ניקאה התכנסה בעיר בשם זה באסיה הקטנה בשנת 325 לספירה. מטרת הועידה הייתה ליצור האחדה באמונה הנוצרית במספר תחומים עליהם התחוללו ויכוחים כפי שמפורט בהרחבה על הפילוגים בנצרות. הועידה גם יצרה האחדה בפולחן הנוצרי. בוועידה זו נקבעו כמה מהמנהגים הבסיסיים של הנצרות כמו התאריך בו מצוין חג הפסחא.
הפיכת הנצרות לדת מדינה
דת הנצרות, במאה הראשונה לספירה
הדת הנוצרית, שנולדה במאה הראשונה לספירה ושהייתה במשך שנים ארוכות דת נרדפת ואסורה באימפריה הרומית, הפכה בראשית המאה הרביעית לדת מותרת ולקראת סוף המאה לדת המדינה באימפריה הרומית. נראה שמהפך זה במעמדה של הדת הנוצרית נבע משני תהליכים עיקריים:
1. תהליך דתי – במאות הראשונות לספירה האלילות כבר לא העניקה תשובות מספקות לשאלות הקיומיות של אנשי הדור. תושבים רבים באימפריה הרומית חיפשו תשובות עמוקות וכוללות יותר. חלקם מצאו את התשובה המתאימה ביהדות, שהייתה דת מועדפת באימפריה הרומית עד למרד בר כוכבא, והתגיירו. אחרי מרד בר כוכבא, כאשר היהדות איבדה את מעמדה באימפריה הרומית ואפילו הייתה זמן-מה דת נרדפת, פנו רבים אל הנצרות. גם הנצרות הייתה דת נרדפת בתקופה זו, אולם היא הייתה קלה יותר לקליטה - יש בה יסודות מוכרים מהאמונה האלילית ומעט מצוות. הנצרות הציעה כפרה וגאולה אישית ומערכת חברתית שוויונית יותר מהמערכת האזרחית הרומית. יותר ויותר מתושבי האימפריה הרומית הפכו לנוצרים. עם זאת, האלילות הוכיחה כוח הישרדות רב באזורים מסוימים של האימפריה הרומית.
2. תהליך פוליטי – קונסטנטינוס, שרצה לאחד את האימפריה הרומית מחדש תחת שלטונו, רצה להעביר את מסר האיחוד גם בדרך הרגשית של האמונה הדתית. לפיכך זמן קצר לאחר שאיחד את האימפריה, הוא כינס ועידה דתית (ועידת נִיקֵיאָה) במטרה ליצור האחדה באמונה ובפולחן הנוצריים, וכך ליצור מצב של אימפריה אחת, קיסר אחד ודת אחת. בשלבים מאוחרים יותר של התקופה התכנסו ועידות כנסייתיות נוספות בנושאים אלה. למרות הניסיון ליצור דת אחידה, חלו בנצרות מספר פילוגים על רקע של תפיסות עולם דתיות שונות ואף על רקע פוליטי ולאומי. בין השאר, פיצול האימפריה גרם לעצמאות הולכת וגוברת של הפטריארך (*) של המערב שישב ברומא וכונה בלטינית 'פאפא', כלומר, אבא (בעברית הוא כונה 'אפיפיור'). כך החל תהליך של ריחוק בין הנצרות המזרחית לבין הנצרות המערבית, שבסופו נוצר פיצול בין הכנסייה הקתולית לבין הכנסייה האורתודוכסית במאה ה-11.
* פטריארך - איש הדת הבכיר ביותר בנצרות. בתקופה הביזנטית היו במאה הרביעית ארבעה פטריארכים, ולכל אחד מהם אזור שליטה משלו: רומא, קונסטנטינופוליס, אלכסנדריה ואנטיוכיה. במאה החמישית נוסדה פטריארכיה גם בירושלים. ארבעה מהפטריארכים שלטו באימפריה המזרחית (הביזנטית) ואחד – הפטריארך של רומא שכונה גם 'אפיפיור' – באימפריה המערבית. מקורו של המושג פטריארך במילה פאטר - אבא.
הרחבה: הפילוגים בנצרות
עוד לפני תחילת התקופה הביזנטית וגם במהלכה התחוללו פילוגים בדת הנוצרית על רקע של ויכוחים תיאולוגיים. לחילוקי הדעות התאולוגיים נוספו גם מאבקים פוליטיים – חלקם בתוך הכנסייה וחלקם בקרב השלטונות. הוויכוחים התיאולוגיים בתקופה הביזנטית התמקדו ברובם בשאלת טבעו של ישו, ובקשר בין טבעו האלוהי לטבעו האנושי. להלן הפילוגים העיקריים:
- המחלוקת האריאנית הייתה בשאלה: האם האב והבן הן ישויות אלוהיות שוות, או שהבן, ישו, הוא בעל טבע אנושי, והוא ישות שאינה שווה לאב במהותה. האפשרות השנייה, האריאנית, על שמו של אריוס מאלכסנדריה שהחל בהפצתה, הוכרזה כאפשרות כופרת (מִינוּת) בוועידת ניקאה, בשנת 325.
- המחלוקת הנֶסְטוֹרִיָאנִית – במאה ה- 5 טען הפטריארך של קונסטנטינופוליס, נֶסְטוֹרִיוֹס, שלישו יש שני "טבעים" נפרדים – טבע אלוהי וטבע אנושי. לפיכך יש לכנות את מרים "יולדת המשיח" ולא "יולדת האל". וועידת אפסוס בשנת 431 דחתה רעיון זה והכריזה על כך שבישו התאחדו שני הטבעים וכי מרים היא "יולדת האל" ("תֶאוֹטוֹקוֹס").
- המחלוקת המונופיזיטית – זמן קצר אחרי התעוררות המחלוקת הנסטוריאנית התעוררה תפיסה הפוכה לחלוטין, על פיה לישו היה אך ורק טבע אחד – טבע אלוהי (מונו = אחד, פיזי = טבע) ואת הדמות האנושית הוא לבש רק למראית עין. המונופיזיטים הוכרזו כמינים (כופרים) בוועידת כלקדון בשנת 451, בה שבו והכריזו גם על הנסטוריאנים כמינים. מכאן ואילך הזרם המרכזי של הנצרות יחזיק בתפיסה דיופיזיטית – לישו יש שני טבעים (דיו = שתיים) – אלוהי ואנושי – והם מתקיימים בו ביחד.
- צבירת עצמה בידי הפטריארך של רומא (האפיפיור) הובילה במאה ה- 11 לפילוג בין הנצרות המערבית (הקתולית) לבין הנצרות המזרחית (האורתודוכסית), שאינה מקבלת את סמכות האפיפיור.
- במאה ה- 16, בעקבות הרפורמציה התפלגו מהכנסייה הקתולית הפרוטסטנטים, שראו את מקור הסמכות הדתית לא באנשי הכנסייה אלא בכתבי הקודש.
שאלות
שאלות הבנת הנקרא
- ציינו שני תהליכים שהביאו למהפך במעמדה של הנצרות באימפריה הרומית.
- ציינו שש סיבות להצטרפות של תושבים רבים באימפריה הרומית לנצרות.
- ציינו שלושה מצבים אותם רצה קונסטנטינוס להשיג באמצעות ועידת ניקיאה.
- ציינו שני גורמי רקע שהביאו לפיצולים בנצרות.
שאלות סיכום
- הסבירו את התהליכים שהביאו להפיכת הנצרות לדת המדינה באימפריה הרומית.
- הסבירו מדוע חלו בנצרות פיצולים והביאו דוגמא לפיצול שחל בנצרות.