מתוך: והארץ הייתה תוהו ובוהו - תולדות ארץ ישראל, פרק 10: עולמות מצטלבים – התקופה הביזנטית, כאן 11
מבוא
התקופה הביזנטית היא התקופה שבה האימפריה הרומית הפכה את הנצרות לדת המדינה, ושבה התפצלה האימפריה לשתי אימפריות: המזרחית והמערבית.
מרכזה של האימפריה המזרחית היה בעיר קוֹנְסְטַנְטִינוֹפּוֹלִיס (איסטנבול בימינו) שבתורכיה, והיא כונתה על ידי ההיסטוריונים האימפריה הבִּיזַנְטִית בשל שמה הקדום של העיר – בִּיזַנְטִיוֹן. מרכזה של האימפריה המערבית נשאר בעיר רומא. השינוי בדת המדינה, מדת אלילית לדת הנוצרית, השפיע רבות על חשיבותן של ארץ ישראל וירושלים בעיני השלטון המרכזי וגרם לתנופת פיתוח רבה בארץ. גם החשיבות שייחס השלטון הביזנטי לארץ ישראל כאזור הגבול (לִימֶס) של האימפריה וגם רמת ביטחון הפנים הגבוהה בתקופה הביזנטית הביאו לפריחה יישובית.
בפרק זה נעקוב אחרי השינויים שחלו באימפריה הרומית והביאו לתחילתה של התקופה הביזנטית, נתאר את האירועים העיקריים שחלו באימפריה הביזנטית ובשלטונה בארץ ישראל, נסביר את מעמדה של ירושלים בנצרות ונתאר את השינויים שחלו במראה העיר ובתחומיה בתקופה זו. בתיאור מראה העיר ניעזר במפת מידבא המתארת את ירושלים בשיאה של תקופה זו (על פי דעת רוב החוקרים).
-
- נ' אביגד, העיר העליונה של ירושלים, ירושלים 1980, עמ' 208-246
- י' אשכנזי, אם הכנסיות כולן: כנסיית ירושלים מראשיתה ועד הכיבוש המוסלמי, יד יצחק בן-צבי, ירושלים, 2009.
- י' אשכנזי, "ירושלים בתקופה הביזנטית", בתוך: א' פאוסט, א' ברוך וי' שוורץ, ירושלים: מראשיתה ועד הכיבוש העות'מאני, תשע"ז, עמ' 227-260.
- ד' בהט, אטלס כרטא הגדול לתולדות ירושלים, ירושלים 1989, עמ' 62-73.
- מ' בן-דב, אטלס כרטא: ירושלים בראי הדורות, ירושלים 1991, עמ' 91-101.
- מ' בן-דב, "משלמה המלך ועד לסולטאן סולימאן: פרשת החפירות למרגלות הר הבית", בתוך: י' אבירם ואחרים, ארץ-ישראל: מחקרים בידיעת הארץ ועתיקותיה כרך עשרים ושמונה (ספר טדי קולק) ירושלים תשס"ח, עמ' 29-43.
- ג' ברקאי וי' צויג, "פרוייקט סינון עפר מהר הבית – דו"ח ראשוני", חידושים בחקר ירושלים, 11, תשס"ו, עמ' 226.
- ג' ברקאי וא' שילר (עורכים), ארץ-ישראל במפת מידבא (אריאל 116), ירושלים תשנ"ו.
- ד' בר, "התיישבות וכלכלה בא"י בתקופה הרומית המאוחרת ובתקופה הביזנטית", קתדרה 107, תשס"ג, עמ' 27-46.
- ד' בר, 'ומלאו את הארץ': ההתיישבות בא"י בתקופה הרומית המאוחרת ובתקופה הביזנטית 135-640 לסה"נ, ירושלים תשס"ח.
- צ' ברס, ש' ספראי, י' צפריר ומ' שטרן (עורכים), ארץ ישראל מחורבן בית שני ועד הכיבוש המוסלמי, ירושלים תשמ"ב.
- ב' גורדון, "שכונת מגורים מן התקופה הביזנטית מדרום להר הבית", בתוך: י' אבירם ואחרים, ארץ-ישראל: מחקרים בידיעת הארץ ועתיקותיה כרך עשרים ושמונה (ספר טדי קולק) ירושלים תשס"ח, עמ' 79-87.
- א' גוטפלד, "מערך רחובותיה של ירושלים בתקופה הביזנטית", בתוך: י' אבירם ואחרים, ארץ-ישראל: מחקרים בידיעת הארץ ועתיקותיה כרך עשרים ושמונה (ספר טדי קולק) ירושלים תשס"ח, עמ' 66-78.
- א' גיסר וז"ח ארליך, "ועצמותיכם" וגם "ועצמותם"! חורת ה"גרפיטי" שהתגלה כתלמיד-חכם: על משמעותה של כתובת "וראיתם" החרותה בכותל המערבי", חידושים בחקר ירושלים 19, תשע"ד, עמ' 323-330
- י' דן, "השלטון הביזנטי", בתוך: מ"ד הר (עורך), ההיסטוריה של א"י - התקופה הרומית ביזנטית, תקופת המשנה והתלמוד והשלטון הביזנטי, ירושלים, 1985, עמ' 231-374.
- צ' ורבלובסקי, "ירושלים כעיר מקודשת לשלוש הדתות", אריאל 91-92, תשנ"ג, עמ' 9-20.
- ש' וקסלר-בדולח, "לשאלת מהלכה ומועד בנייתה של חומת ירושלים בתקופה הביזנטית", בתוך: י' אבירם ואחרים, ארץ-ישראל: מחקרים בידיעת הארץ ועתיקותיה כרך עשרים ושמונה (ספר טדי קולק) ירושלים תשס"ח, עמ' 88-101.
- ש' וקסלר-בדולח, "על מועד בנייתה של החומה הדרומית בהר ציון בתקופה הביזנטית", קדמוניות 141, תשע"א, עמ' 57-58.
- י' זלינגר, "תוואי החומה הדרומית של ירושלים בתקופות הקדומות", קדמוניות 140, תשע"א, עמ' 102-108.
- י' טלמור, "בין קבר ישו ל'כנסיית מרים החדשה': שינויים תיאולוגיים והשתקפותם במרחב הדתי בירושלים הביזנטית", חידושים בחקר ירושלים, 14, תשס"ט, עמ' 225-236.
- א' לימור, "קדושה נוצרית - סמכות יהודית", קתדרה 80, תשנ"ו, עמ' 31-62.
- א' לינדר, "ירושלים כמוקד של עימות בין יהדות לנצרות – היבטים אנטי יהודיים בכנסיית ירושלים למן המאה הרביעית", בתוך: ב"ז קדר (עורך), פרקים בתולדות ירושלים בימי הביניים, ירושלים תשל"ט, עמ' 5-26.
- א' מזר, "מטמון זהב עם סמלים יהודיים והשכונה הביזנטית בעפל בירושלים", קדמוניות 150, תשע"ו, עמ' 102-110.
- י' צפריר, ארץ ישראל מחורבן בית שני ועד הכיבוש המוסלמי: המימצא הארכאולוגי והאמנותי, ירושלים תשמ"ח.
- י' צפריר, "פרוקופיוס על כנסיית הנאה, הקרדו ו'אצבעו של עוג' בירושלים", קתדרה 115, תשס"ה, עמ' 5-30.
- י' צפריר וש' ספראי (עורכים), ספר ירושלים: התקופה הרומית והביזנטית, ירושלים תשנ"ט, עמ' 199-476.
- פ' ראובן, "ממצאים ארכאולוגיים מאזור הר הבית ונסיונו של יוליאנוס לבנות את המקדש", חידושים בחקר ירושלים 18, תשע"ג, עמ' 333-350.
- ז' רובין, "ירושלים בתקופה הביזאנטית", אריאל 83-84, 1992.
- א' שטרן (עורך ראשי), האנציקלופדיה החדשה לחפירות ארכיאולוגיות בארץ ישראל, 1992, עמ' 691-711.
- א' שילר (עורך), כנסיית הקבר בירושלים, (אריאל 42-42א, תשמ"ו)
