כאמור, בתקופה הערבית הר הבית נוקה מהריסות ומאשפה וחזר להיות מתחם מרכזי ומפואר בירושלים. במתחם הר הבית בלטו שני מבנים שהוקמו בתקופה האומיית – כיפת הסלע ומסגד אלאקצא. לצדם הוקמו, במהלך שלטונם של המוסלמים בירושלים, עוד עשרות מבנים קטנים לכבודם של דמויות רבות המופיעות בקוראן ומוכרות מן התנ"ך ומן הברית החדשה.
הר הבית - כיפת הסלע
כיפת הסלע
כיפת הסלע היא המבנה המפואר והבולט ביותר בהר הבית עד ימינו. היא נבנתה על ידי הח'ליף האומיי עַבְּד אַלְמַלִּכ בסוף המאה ה־7 (מקובל לציין את שנת 691 כשנת הבנייה). המבנה במהותו הוא מבנה זיכרון, המגונן על המקום הקדוש – אבן השתייה – ומפאר אותו. אבן השתייה, גם על פי המסורת המוסלמית היא תשתית העולם, האבן שעליה נערכה עקדת ישמעאל (במקביל למסורת היהודית על עקדת יצחק) , האבן שממנה עלה מוחמד לשמיים בעת המסע הלילי, והמקום שבו יוכרז יום הדין באחרית הימים. לפיכך כיפת הסלע היא אתר זיכרון, יד לאירועים מן העבר. היא לא נבנתה כמבנה תפילה ואינה מסגד במובן המקובל, כמו מסגד אלאקצא הסמוך.
כיפת הסלע בנויה בצורת מתומן (עם שמונה צלעות). למבנה ארבעה פתחים הפונים לארבע רוחות השמיים. במרכז המבנה מצויה אבן השתייה, מסביבה מבנה מעגלי של עמודים, מסביבו מתומן פנימי ומסביבו המתומן החיצוני. לשלושת המבנים ההיקפיים מרכז משותף (הם קונצנטריים). המעגל הפנימי של העמודים תומך במבנה עגול המכונה "תוף" ומעליו כיפת המבנה. המבנה כולו סימטרי ומקיים יחסים מתמטיים בין מידותיו. כך, לדוגמה קוטר המעגל הפנימי שווה לאורך כל צלע במתומן החיצוני. תוכניתה של כיפת הסלע היא ייחודית בעולם המוסלמי.
הקירות החיצוניים מצופים בחלקם התחתון בלוחות שיש שנוסרו לארבעה חלקים, והצורות הפנימיות שהיו טבועות בהם יוצרות דגמים מעניינים בקירות. החלק העליון של הקירות והתוף עוטר במקור בפסיפסים; וכשאלה דהו עם הזמן הם הוחלפו באריחי קרמיקה צבעוניים בגוונים בולטים של כחול וירוק. כיפת המבנה מוזהבת. במקור הייתה הכיפה עשויה זהב טהור, אך במרוצת הזמן היא שופצה וצופתה בחומרים שונים. השיפוץ האחרון נערך בסוף המאה ה־20 במימונו של חוסיין מלך ירדן, שבו צופתה הכיפה בזהב.
גם חלקו הפנימי של המבנה מפואר.על הקירות ועל חלקה הפנימי של הכיפה, העשוי עץ, מופיעים עיטורים שונים, חלקם בסטוקו (טיח מעוצב בצורות שונות) וחלקם בפסיפסי קיר. חלק ניכר מהעיטורים הם בדגמים צמחיים היוצרים ערַבֶּסְקות – עיטור מסולסל החוזר על עצמו בצורות שונות. על הקיר הפנימי יש כתובת פסיפס המייחסת את בניית הכיפה לח'ליף העבאסי אַלְמַאְמּון, שחי בתחילת המאה ה־9 ,ומציינת את שנת הבנייה של המבנה – שנת 72 להיג'רה (2-691 לספירה המקובלת).
הרחבה
כדאי לשים לב לכך שלצדם של כיפת הסלע ומסגד אל אקצא הוקמו, במהלך שלטונם של המוסלמים בירושלים, עוד עשרות מבנים קטנים, לכבודם של מלאכים ונביאים (המוסלמים מכנים בשם זה דמויות רבות המופיעות בקוראן, ומוכרות מן התנ"ך והברית החדשה, לא תמיד כנביאים דווקא), ובהם קבת (כיפת) יעקב, מהד עיסא (עריסתו של ישו), כרסי סלימאן (כסאו של שלמה), מחראב מרים (גומחת התפילה של מרים אם ישו), באב אסראפיל (שערו של המלאך העתיד לתקוע בשופר המבשר על יום הדין).
שאלות
שאלות הבנת הנקרא
מי בנה את כיפת הסלע? מה תפקידה העיקרי?
- ציינו ארבע מסורות מוסלמיות הנקשרות לאבן השתייה.
- ציינו שישה חלקים במבנה כיפת הסלע.
- מה המיוחד במבנה האדריכלי של כיפת הסלע?
- ציינו ארבעה סוגי עיטורים בכיפת הסלע מבחוץ.
- ציינו ארבעה סוגי עיטורים בכיפת הסלע מבפנים.
- ציינו שלוש הוכחות שאלמאמון זייף את כתובת הבנייה בכיפת הסלע.
שאלת סיכום
תארו את כיפת הסלע ואת תולדותיה, הסבירו את תפקידה ותארו את המסורות המוסלמיות שנקשרו אליה.