מדינת ישראל , משרד החינוך מדינת ישראל , משרד החינוך
מדינת ישראל, משרד החינוך
משרד החינוך
תקופות בירושלים

מדינת ישראל,

משרד החינוך

הר הבית - מסגד אל אקצא

share
שתפו עמוד:
הר הבית - מסגד אל אקצא

מסגד אלאקצא

מסגד אלאקצא הוא מבנה התפילה המוסלמי המרכזי בהר הבית, והוא ניצב בדרום רחבת הר הבית. שמו של המסגד מעיד על זיהוי הר הבית עם המסגד הקיצון, הנזכר כמקום שאליו הגיע מוחמד במסע הלילי. למעשה, רחבת הר הבית כולה מכונה בפי המוסלמים, גם בימינו, מסגד אלאקצא, ובעת התפילות ביום שישי בצהריים המוני מתפללים ממלאים אותה.

על פי המסורת המוסלמית, ראשון המתפללים המוסלמים בחלקה הדרומי של רחבת הר הבית היה הח'ליף עומר, שעלה להר מלווה ביהודי המתאסלם כעב אלאחבאר. בתפילתו זו, מדרום לאבן השתייה, הפריד עומר בין הקיבלות (כיווני התפילה) היהודית והמוסלמית. נראה שכבר בשלב מוקדם הוקם במקום מבנה תפילה צנוע מעץ. מבנה האבן של מסגד אלאקצא נבנה, ככל הנראה, על ידי הח'ליף האומיי אַלְווַלִיד – בנו של עבד אלמלכ, בונה כיפת הסלע. אך ייתכן שאלווליד רק סיים את הבנייה שאביו החל בה. על פי עדותו של נזיר נוצרי שביקר בירושלים בשנת 680, כבר אז ניצב במקום מסגד גדול (ונטול הדר, לטעמו). מסגד אלאקצא נבנה כבסיליקה רחבה, והוא כלל אולם תווך וסיטראות (אולמות צד) מרובות. במהלך התקופות נפגע המבנה פעמים רבות ברעידות אדמה ובחלקן אף נהרס. עקב כך הוא שופץ פעמים רבות וחלקים בו נבנו מחדש בסגנונות בנייה שונים. באופן כללי, המבנה הנוכחי רחב פחות מהמבנה המקורי וכולל פחות סיטראות.

תיאור המבנה

חזית המבנה הפונה צפונה נבנתה בתקופה האיובית (אחרי כיבוש ירושלים מידי הצלבנים), והיא כוללת מרכיבים המאפיינים בנייה צלבנית (כמו קשתות נסוגות) ואף פריטים ארכיטקטוניים שנלקחו ממבנים צלבניים, עם מרכיבים המאפיינים בנייה מוסלמית (כמו "השיניות" – הבליטות סביב מעקה הגג בחזית). מעל חלקו הדרומי של אולם התווך מתנוססת כיפה כסופה כהה. אולם התווך גבוה מהסיטראות, המופרדות בשורות של עמודים וקשתות. קירו הדרומי של המסגד הוא קיר הקִיבְּלָה ובמרכזו הגומחה המציינת את כיוון התפילה – מִחְרָאב. לצד המחראב עומד מבנה קטן בעל מדרגות, מִנְבָּר – במת הדרשן, שעליה עומד הדרשן בתפילת יום השישי ונושא את דרשתו. רצפת המסגד כולו מכוסה בשטיחים. על קירות המסגד ובתקרתו עיטורים הנדסיים וצמחיים המופיעים בפסיפסים, בגילוף עץ או בסטוקו. כאמור, מסגד אלאקצא נפגע פעמים רבות ונהרס ברעידות אדמה. שיפוצים בולטים של המסגד היו בתקופה העבאסית ובתקופה הפאטימית, אז גם נבנו חלק מן המבנים הקטנים יותר ברחבת הר הבית. בתקופה הצלבנית הפך מסגד אלאקצא למבנה נוצרי שכונה "מקדש שלמה". בתחילת התקופה שכן כאן ארמון המלכים הצלבנים, ובהמשך – מרכז האבירים הטמפלרים, שהשתמשו בחללים שמתחת למבנה כאורוות לסוסיהם (ומכאן הכינוי "אורוות שלמה"). צלאח א־דין החזיר את המבנה לשימוש כמסגד מוסלמי, ואחד מממשיכיו בנה את חזית המבנה מחדש.

כמה מאות שנים מאוחר יותר, בתקופת המנדט, שופץ חלק מהמבנה, וחלק מפיתוחי העץ שהיו בו הועברו למוזיאון רוקפלר. בשנת 1951 נרצח מלך ירדן, עבדאללה הראשון בידי מתנקש פלסטיני בעת תפילתו במסגד. בשנת 1969 הוצת המסגד בידי תייר אוסטרלי שהשתייך לכת נוצרית קיצונית והיה לקוי בנפשו. ההצתה עוררה זעם בכל העולם כנגד מדינת ישראל. בעקבות ההצתה הוקמה ועדת חקירה ממלכתית (הראשונה בתולדות המדינה) – דבר שתרם להרגעת הרוחות. בדלקה נשרף בחלקו מנבר עץ עתיק ומפואר שתרם צלאח א־דין, והמסגד כולו נזקק לשיפוץ מקיף. חלקו השרוף של המנבר שוחזר על פי החלק שלא נפגע, על ידי משלחת מצרית. המנבר ניצב כיום בשלמותו.

  • מתפללים מוסלמים בהר הבית בחודש הרמדאן

    מתפללים מוסלמים בהר הבית בחודש הרמדאן

    צילום: משה מילנר, לע"מ

  • הכיפה של מסגד אלאקצא

    הכיפה של מסגד אלאקצא

    מקור: ויקיפדיה

שאלות הבנת הנקרא

  1. מה תפקידו של מסגד אלאקצה? מה מקור שמו?
  2. מי היה ראשון המתפללים במקום זה על פי המסורת המוסלמית?
  3. מהי התוכנית הכללית של מבנה מסגד אלאקצה?
  4. מה מאפיין את תולדותיו של מסגד אלאקצה?
  5. מה ההבדל העיקרי בין מבנה מסגד אלאקצה המקורי וזה שניצב כיום?
  6. מתי נבנתה חזית המבנה? ציינו שלושה מרכיבים ארכיטקטוניים בחזית זו.
  7. היכן נמצאת הכיפה של מסגד אלאקצה ומה מאפיין אותה?
  8. ציינו שישה מרכיבים במראה הפנימי של מסגד אלאקצה.
  9. ציינו שלוש תקופות בהם נערכו שיפוצים בולטים במסגד אלאקצה.
  10. ציינו שני אירועים חשובים במסגד אלאקצה במאה ה- 20?

שאלת סיכום

תארו את תולדותיו של מסגד אלאקצה, את מראהו ואת השינויים שחלו בו במהלך התקופות.