מראה כללי

בראשית התקופה הערבית המשיכה ירושלים להתקיים בתחומים הנרחבים של העיר הביזנטית. כזכור, במהלך המאה ה־11 (בתת־תקופה הפאטימית), חלה ירידה במצב היישוב בארץ כולה ובירושלים בפרט. נראה שתהליך זה הביא לצמצום בשטח העיר, כאשר חלקיה הדרומיים, הר ציון ומורדותיו והגבעה הדרום־מזרחית, ננטשו, וחומת העיר הועברה צפונה לתוואי הדומה לתוואי החומה הדרומית בימינו אנו. החוקרים חלוקים בעניין המועד המדויק והנסיבות המדויקות של צמצום תחומי העיר, אך מוסכם שכאשר הגיעו הצלבנים לצור על ירושלים בשנת 1099 ,כבר היה הר ציון מחוץ לתחומי העיר, שכן עליו התייצב אחד ממחנות המצור הצלבניים. בנופה של ירושלים בלטו מספר מבנים מוסלמיים, בעיקר אלו הניצבים על הר הבית שחזר למעמדו כמתחם מפואר ומרכזי בירושלים, לאחר שהיה, כפי הנראה, שטח אשפה וחורבות בתקופה הביזנטית. גם בחלקים אחרים של העיר התחילו לבלוט צריחי מסגדים, כמו מסגד עומר ("הקטן") הסמוך. לכנסיית הקבר. עם זאת הכנסיות שבלטו בנופה של העיר – כנסיית הקבר, כנסיית הניאה וכנסיית ציון — המשיכו להתקיים ברוב התקופה הערבית, ורק לקראת סופה, לאחר שכנסיית הניאה נהרסה ולאחר שגם כנסיית הקבר נפגעה, הפכו הכנסיות לבולטות פחות בנוף העיר.

​שערי העיר הראשיים היו כבעבר שער שכם – שנקרא בתקופה זו באב אלעאמוד, ושער יפו – שנקרא בתקופה זו באב מִחְרַאּב דאוד. בסמוך לשער יפו ניצבה המצודה שבוצרה בתקופה זו, וייתכן שהמשיכה לשמש כמבנה שלטוני מרכזי של העיר. בעיר הסתמנה חלוקה לשכונות על פי עדות: המוסלמים – בסמוך להר הבית, הנוצרים – סביב כנסיית הקבר, הארמנים – סביב כנסיית יעקב בחלק הדרום־מערבי, היהודים – בתחילה בגבעה המזרחית ובסוף התקופה בחלק הצפון־מזרחי של העיר, והקראים – במורדות נחל קידרון.

שאלות הבנת הנקרא

1. איזה שינוי חל בתוואי חומות העיר במאה ה- 11?
2. ציינו הוכחה אחת שהר ציון לא נכלל בתחומי העיר בסוף המאה ה- 11.
3. ציינו שני סוגים של מבנים שבלטו בנופה של ירושלים בתקופה הערבית.
4. ציינו את שמות שני השערים הראשיים של העיר בתקופה זו.
5. איזה מבנה ניצב בסמוך לשער יפו? מה היה תפקידו בתקופה הערבית?
6. ציינו את מיקומן של חמש שכונות בירושלים בתקופה הערבית על פי האוכלוסייה שהתגוררה בהן.

שאלת סיכום

תארו את תחומי העיר בתקופה הערבית, את המראה הכללי של העיר, את המבנים הבולטים בה ואת שכונותיה.