הכנסיות, שבלטו בנופה של ירושלים הביזנטית, המשיכו להתקיים ברובה של התקופה הערבית. נראה שכנסיית הניאה חרבה באחת מרעידות האדמה החזקות שפקדו את ירושלים בתקופה זו.
כנסיית הקבר
ברוב התקופה המשיכה כנסיית הקבר הביזנטית להתקיים במלוא גודלה. הכנסייה, שנפגעה ברעידת אדמה, שופצה במאה ה־9 בחסותו של קרל הגדול, קיסר גרמניה, שבנה מבנים נוספים בקרבתה. סמוך לפתח של כנסיית הקבר, שהיה בתקופה זו ממזרח בסמוך לקרדו, נבנה במאה ה־10 מסגד עומר, המנציח את מקום תפילתו של הח'ליף עומר ומעיד על השליטה המוסלמית בעיר. הח'ליף הפאטימי אלחאכים ציווה להרוס את הכנסייה בשנת 1009 ,והיא נפגעה פגיעה נוספת ברעידת האדמה של שנת 1033 השלטון הפאטימי התיר לנוצרים לשקם את הכנסייה, והיא שופצה בידי הקיסר הביזנטי קונסטנטינוס מונומַכּוס ונחנכה מחדש בשנת 1048.
הכנסייה המשוקמת הייתה קטנה ביחס לכנסייה הביזנטית. היא כללה רק את החלק המערבי של הכנסייה הביזנטית – הרוטונדה, ובמרכזה הקבר והחצר הפנימית עם סלע הגולגותא. החלקים המזרחיים של הכנסייה, אולם התפילה (הבזיליקה) וחצר הכניסה לכנסייה (האטריום), לא שופצו. הכניסה לכנסייה הועתקה לצד דרום. בהיעדר הבזיליקה הותאמה הרוטונדה לשמש כאולם תפילה על ידי בניית אפסיס בחלקה המזרחי. בחצר הכניסה הדרומית לכנסייה ובחלקה המזרחי נבנו כמה קפלות. כנסיית הקבר של סוף התקופה הערבית הייתה שריד קטן וצנוע של כנסיית הקבר הביזנטית הגדולה והמפוארת.
שאלות
שאלות הבנת הנקרא
- ציינו שלוש פגיעות בכנסיית הקבר בתקופה הערבית ושני שיפוצים שנערכו בה.
- ציינו חמישה שינויים שבחלו במבנה כנסיית הקבר לאחר השיפוץ של מונמכוס.
שאלת סיכום
תארו את כנסיית הקבר בתקופה הערבית וציינו את השינויים שחלו בה.