קדושת ירושלים באסלאם

ירושלים, שהייתה קדושה ליהדות ולנצרות, תיקָבע לאחר הופעת האסלאם כקדושה גם לדת זו. קדושתה של ירושלים באסלאם נובעת ממסורות יהודיות ונוצריות. האסלאם, שרואה את עצמו כממשיך של היהדות ושל הנצרות וכמתבסס עליהן, ספג מהן את קדושת ירושלים וכן ערכים ורעיונות נוספים. בהתאם לכך התפלל מוחמד בראשית דרכו כשפניו לכיוון ירושלים. לאחר ההיג'רה, כאשר מוחמד כבר שהה כשנה באלמדינה ונוכח לדעת שהיהודים לא ילכו אחריו בהמוניהם, נקבעה מכה ככיוון התפילה הבלעדי. המוסלמים מסבירים זאת בהתגלות אלוהית, לא בבחירה של הנביא. חוקרים מסבירים כי בכך יצר מוחמד, שהיה גם מנהיג פוליטי מוכשר, הפרדה ברורה בין היהדות לבין האסלאם. גם הח'ליף עומר הקפיד להפריד בין הקיבלות (כיווני התפילה) כאשר הוא בחר להתפלל על הר הבית מדרום לאבן השתייה. למרות זאת, באסלאם השתמר הזיכרון של ירושלים ככיוון התפילה הראשון.

בסיס נוסף לקדושת ירושלים באסלאם הוא המסורת הנוגעת למסע הלילי של מוחמד. על פי המסורת המוסלמית, מוחמד ערך מסע לילי ממכה לירושלים על גב סוסתו הפלאית אלבוראק. בהגיעו לירושלים עלה מוחמד לשמיים מאבן השתייה בליווי המלאך גבריאל, נפגש עם נביאים שקדמו לו, כמו ישו, משה ואברהם, וקיבל את מצוות חמש התפילות ביום. בסוף הלילה חזר מוחמד למכה וסיפר את קורותיו למאמיניו. סיפור המסע נרמז בכמה מקומות בקוראן. הידוע שבהם הוא בסורה (פרק) 17 : "ישתבח שמו של המסיע את עבדו בלילה מן המסגד הקדוש אל המסגד הקיצון אשר נָתַנו ברכתנו על סביבותיו, למען נַראה לו את אותותינו." (הקוראן בתרגום אורי רובין, 2015)

מקובל לזהות את "המסגד הקדוש" כמתחם הכעבה במכה. ירושלים אמנם אינה מוזכרת בשמה בפסוק זה ואף לא בקוראן כולו – אך במסורת המוסלמית מקובל לזהות את "המסגד הקיצון" (אלמסג'ד אלאקצא) כהר הבית בירושלים, ומכאן נובע גם שמו של המסגד שהוקם עליו מאוחר יותר, בימי השושלת האומיית. לצד מסורת זו קיימות גם פרשנויות הרואות את המסגד הקיצון כמציין מקום מרוחק במיוחד או מקום שמיימי, ויש גם הרואים אותו כמציין את המסגד באלמדינה. המסורות על המסע הלילי של מוחמד ומסורות אסכטולוגיות (מסורות העוסקות באחרית הימים) – הממקמות את ההכרזה על יום הדין, את תחיית המתים והתייצבותם למשפט ואת הכרעת הדין בירושלים – התפתחו במהלך התקופה הערבית וקבעו את מעמדה של ירושלים כשלישית בקדושה באסלאם – לאחר מכה ואלמדינה.

ניתן לראות בבניית המבנים המוסלמיים המפוארים על הר הבית בידי שליטי בית אומיה, ובעיקר בבניית כיפת הסלע – המבנה הבולט והמפואר ביותר שנבנה על הר הבית בתקופה זו – חיזוק למעמדה הקדוש של ירושלים באסלאם. היסטוריונים מוסלמים בני התקופה הערבית וחוקרים בני זמננו מציעים מניעים שונים לבניית מבנים אלה, ובהם ניסיון של השלטון האומיי למנוע עלייה לרגל למכה, שעליה השתלטו מורדים בשלטון, וניסיון להתחרות בכנסיות המפוארות של ירושלים. בניית המבנים המפוארים תרמה כשלעצמה לחיזוק מעמד העיר באסלאם.

במאה ה־11 הופיעה סוגה ספרותית חדשה "שבחי ירושלים", שמהללת את מעלותיה הדתיות של העיר ואת יופייה ופלאותיה ומחזקת יותר את קדושתה באסלאם. רוב החומר הכלול בחיבורים אלה קדום יותר, להערכת החוקרים, אך הוא לא קובץ ולא נערך קודם לכן. גם המדריך הראשון לעולה הרגל למקומות הקדושים לאסלאם בירושלים חובר באותה תקופה. הכיבוש הצלבני של ירושלים, בסוף התקופה הערבית, הביא לעלייה בקדושת ירושלים באסלאם. נראה שתפיסת המבנים המוסלמיים על הר הבית בידי הנוצרים והפיכתם לכנסיות עוררו רגשות דתיים עזים בקרב המוסלמים. המנהיגים המוסלמים ניתבו רגשות אלו לאיחוד העולם המוסלמי למלחמה בצלבנים.

במאמר שפורסם בחורף 2019 טענה מילכה לוי-רובין כי אחד המניעים לבניית המבנים המפוארים על הר הבית ובראשם כיפת הסלע הוא התחרות בין הח'ליפות האומיית לבין הקיסרות הביזנטית – תחרות שהיו בה מרכיבים פוליטיים לצד מרכיבים דתיים.

בתקופה הביזנטית מוקד הקדושה של ירושלים הועבר לכנסיית הקבר, שנתפסה כמקום השכינה במקום הר הבית. במאה השישית ניסו אנשי קונסטנטינופוליס להעביר את מוקד הקדושה מירושלים לעירם – בירת הקיסרות הביזנטית. כחלק מניסיון זה בנה הקיסר יוסטיניאנוס את הכנסייה המפוארת איה סופיה, שנתפסה כתחליף למקדש שלמה בירושלים.

צעדים אלה של הביזנטים הנוצריים נתפסו על ידי המוסלמים כחילול קדושתה של ירושלים. לטענתה של מילכה לוי-רובין, בניית כיפת הסלע – מבנה מפואר המזכיר בתוכניתו את כנסיית איה סופייה – נועדה כדי להחזיר לירושלים את בכורתה. כיפת הסלע נבנתה באותה תקופה בה עשו הח'ליפים האומיים ניסיונות לכבוש את קונסטנטינופוליס ולהשתלט על הקיסרות הביזנטית כולה – ניסיונות שלא צלחו בסופו של דבר.

שאלות הבנת הנקרא

1. ציינו שלושה גורמים לקדושת ירושלים באסלאם.
2. מה עשה מוחמד בירושלים במסע הלילי שלו?
3. מה מעמדה של ירושלים בסדר הקדושה?
4. ציינו שני גורמים אפשריים לבניית המבנים המפוארים על הר הבית. כיצד בנייה זו השפיעה על מעמדה של ירושלים באסלאם?
5. ציינו שני גורמים שחזקו את קדושת ירושלים באסלאם במאה ה- 11.

שאלת סיכום

הסבירו מדוע ירושלים קדושה באסלאם. תארו והסבירו את השינויים שחלו בקדושה זו.