מתוך: והארץ הייתה תוהו ובוהו - תולדות ארץ ישראל, פרק 11: אסלאם בארץ הקודש, כאן 11
מבוא
את התקופה הזו נכנה בשם "התקופה הערבית", מאחר ורוב שושלות המלוכה ששלטו על העיר היו ערביות, אך יש המכנים תקופה זו בשם "התקופה המוסלמית הקדומה" ובכך מבחינים בינה לבין התקופה המוסלמית המאוחרת – התקופה האיובית (1187- 1250) התקופה הממלוכית (1260- 1517) והתקופה העות'מאנית (1517- 1917). ראוי לעמוד על משמעות המושג "ערבי" וליצור הבחנות בין מושג זה שמתייחס לקבוצה אתנית לבין המושג "מוסלמי" שמתייחס לדת.
בשנת 636 ניצח הצבא הערבי את הצבא הביזנטי בקרב הירמוך. בעקבות קרב זה עברה ארץ ישראל מהשלטון הביזנטי לשלטון הערבי המוסלמי. המעבר מהתקופה הביזנטית לתקופה הערבית חולל שינויים רבים בארץ ישראל ובתוכם שינויים ניכרים במראה ירושלים, בהרכב אוכלוסייתה ובקורותיה. ההיסטוריונים נוהגים לחלק את התקופה הערבית לתקופות משנה, על פי השושלת המוסלמית ששלטה בארץ ישראל ומידת השפעתה על הארץ ועל ירושלים. התקופה הערבית הסתיימה עם הכיבוש הצלבני של ארץ ישראל בשנת 1099 . בפרק זה נערוך היכרות עם דת האסלאם, נראה כיצד עברה הארץ לשלטון הערבי, נכיר את השושלות השונות שמשלו באותה תקופה ונבין את השפעתן על ארץ ישראל, נדון בחוזה הכניעה של ירושלים, נבין את הסיבות לקדושת ירושלים לאסלאם, נכיר את אוכלוסיית ירושלים בתקופה זו ובעיקר את התהליכים שעברה האוכלוסייה היהודית שחידשה את נוכחותה בעיר, ולבסוף נסקור את מראה העיר ואתריה.
-
- ע' אלעד, "מעמדה של ירושלים בתקופה האומיית", המזרח החדש מד (תשס"ד), 78-17.
- י' ארדר, א' חלמיש, ד' אפרת, "ירושלים בתקופה האסלאמית הראשונה", הוצאת האוניברסיטה הפתוחה.
- י' ארדר, "ירושלים בתקופה הערבית הקדומה", אריאל 83-84, תשנ"ב, עמ' 51-78.
- מ' ארליך, "הרבעים הדרומיים של ירושלים בימי הביניים: מבט רב תקופתי", חידושים בחקר ירושלים 15, תש"ע, עמ' 241-250.
- מ' ארליך, "השכונות היהודיות של ירושלים ערב הכיבוש הצלבני", חידושים בחקר ירושלים 19, תשע"ד, עמ' 359-368.
- ד' בהט, "לזיהוי שערי הר הבית בתקופה המוסלמית הקדומה וה'מערה'", קתדרה 106, תשס"ג, עמ' 61-86.
- ד' בהט, "שערי ירושלים לפי אלמקדסי והגניזה הקהירית", קתדרה 110, תשס"ד, עמ' 61-72.
- ה' בוסה, "קדושתה של ירושלים במסורת המוסלמית", אריאל 83-84, תשנ"ב, עמ' 79-92.
- ת' ביגמן, "היהודים של מוחמד", סגולה 99, תשע"ח, עמ' 12-21.
- י' ברוך ור' רייך, "המבנים האומיים שלמרגלות הר הבית בירושלים: בחינה מחודשת לאור החפירות האחרונות", חידושים בחקר ירושלים 8, תשס"ב, עמ' 117-132.
- מ' גיל, "ארץ-ישראל בימי השלטון המוסלמי", בתוך: י' פראוור (עורך), "ההיסטוריה של ארץ-ישראל: שלטון המוסלמים והצלבנים", ירושלים 1981, עמ' 15-160.
- ב' גרסיאל, "היחס לירושלים בכתבי האסלאם הקדום", חידושים בחקר ירושלים 15, תש"ע, עמ' 231-240.
- ב' גרסיאל, "היחס לירושלים בתקופת הח'ליפות הפאטמית", חידושים בחקר ירושלים 17, תשע"ב, עמ' 453-466.
- ב' גרסיאל, "מעמד ירושלים באסלאם בתקופות בית אומיה ובית עבאס", חידושים בחקר ירושלים 16, תשע"א, עמ' 351-360.
- ב' גרסיאל, "מעמדה של ירושלים לפי הקוראן ופרשנותו", בתוך: א' פאוסט, א' ברוך וי' שוורץ, ירושלים: מראשיתה ועד הכיבוש העות'מאני, תשע"ז, עמ' 285-292.
- ב' גרסיאל, "שבחי י-ם – חיבורים מוסלמיים במאה ה- 11", חידושים בחקר ירושלים 18, תשע"ג, עמ' 369-380.
- נ' דנה, "מסע הליל של נביא האסלאם השמיימה וה'סימנים' שהותיר ביקורו בהר הבית", חידושים בחקר ירושלים 14, תשס"ט, עמ' 249-262.
- מ' לוי-רובין, "מדוע נבנתה כיפת הסלע: בין בית אלמקדס לקונסטנטינופול", קתדרה 170, תשע"ט, עמ' 9-32.
- א' לימור, א' ריינר ומ' פרנקל, "עלייה לרגל: יהודים, נוצרים, מוסלמים", רעננה: הוצאת האוניברסיטה הפתוחה 2014.
- ח' לצרוס-יפה, "האסלאם", הוצאת האוניברסיטה המשודרת, 1980.
- ח' לצרוס-יפה, "יהדות-אסלאם – אסלאם-יהדות", האוניברסיטה המשודרת, 2003.
- ח' לצרוס-יפה, "עוד שיחות על האסלאם," הוצאת האוניברסיטה המשודרת, 1985.
- א' מזר אילת וא' פלג, "'בית המנורות' בחפירות הר הבית - בית הכנסת הקדום ביותר שנתגלה עד כה בירושלים", קתדרה 94, תש"ס, עמ' 55-74.
- א' מירון, "לבעיית מקומה של השכונה היהודית בירושלים ערב מסע הצלב הראשון", חידושים בחקר ירושלים 20, תשע"ה, עמ' 279-304.
- נ' עמיתי-פרייס, "ארכיאולוגיה והיסטוריה של ירושלים בתקופה המוסלמית הקדומה", בתוך: א' פאוסט, א' ברוך וי' שוורץ, ירושלים: מראשיתה ועד הכיבוש העות'מאני, תשע"ז, עמ' 261-284.
- י' פראוור, "ספר ירושלים - התקופה המוסלמית הקדומה", 638-1099, ירושלים 1987.
- א' ריינר, "חורבן, מקדש ומקום קדוש: משהו על שאלות של זמן ומקום בימי הביניים", קתדרה 97, תשס"א, עמ' 47-64.
- י' צ'חנובץ וד' בן עמי, "שרידי התקופה העבאסית בראש גבעת עיר דוד", עתמול 241, יולי 2015, עמ' 34-35.
- א' שילר, "כנסיית הקבר בירושלים (אריאל 42-42א)", נובמבר 1985, עמ' 31-35.
- ר' שיק, "אסלאם ומוסלמים בירושלים בתקופה העבאסית", קתדרה 151, תשע"ד, עמ' 61-82.
