צריכת המים

כזכור, מקורות המים של ירושלים היו מי הגשמים, שנאספו בבריכות ובבורות, ומי מעיין הגיחון, שהועברו על ידי נקבת חזקיהו לבריכת השילוח. כמות המים במקורות אלו נשארה קבועה גם בימי הבית השני, כאשר צריכת המים עלתה.

ניתן למנות ארבעה גורמים עיקריים לעלייה בצריכת המים:

1. גידול באוכלוסייה;
2. עלייה ברמת החיים של האוכלוסייה – מתקני הרחצה והטבילה שהיו בבתי העיר העליונה הם דוגמה טובה לעלייה בצריכת המים בגלל עלייה ברמת החיים;
3. התגברות הפעילות בבית המקדש – פעילות שצרכה אספקת מים מתמדת לשם שטיפת הדם ושאריות הקורבנות;
4. עלייה בזרם עולי הרגל שפקדו את המקדש – בעיקר צריך לשים לב לעולי הרגל בחג סוכות, שחל בסוף הקיץ כאשר מאגרי המים בשפל.

העלייה בצריכת המים וההתרחקות של מוקדי האוכלוסייה ממעיין הגיחון ומבריכת השילוח הצריכה פיתוח של מקורות מים נוספים. תחילה נוצלו מי הגשמים ככל האפשר – בבתים נחצבו בורות מים, ובריכות אגירה גדולות הוקמו בערוצי הנחלים. הבריכות הבולטות היו בתוך העיר – בריכת ישראל ובריכות הצאן (בית חיסדא) על ערוצו של נחל בית זייתא ובריכת השילוח על ערוץ הטירופיאון; מחוץ לעיר – בריכת ממילא ובריכת הנחשים (המכונה כיום בריכת הסולטן) על ערוצו של גיא בן הינום.

דבר הכותב אל הקורא

הדיון על מפעלי המים מתמקד בשלהי ימי הבית השני, אך הוא מתייחס לתקופת בית שני בשלמותה.

שאלות הבנת הנקרא

1. ציינו ארבעה גורמים לעלייה בצריכת המים של ירושלים בשלהי ימי הבית השני.
2. ציינו שני גורמים לצורך בפיתוח מקורות מים נוספים לירושלים בשלהי ימי הבית השני.
3. איזה מקור מים נוצל בתחילה כדי להוסיף מים לעיר? ציינו שני סוגים של מפעלים שנבנו לניצול מקור זה.
4. ציינו חמש בריכות אגירה בירושלים ואת הנחלים שבערוצם הן נבנו.