מבוא
מצבת קבורה מפוארת, שבחלקה העליון מצוי חדר קבורה פנימי ומאחוריה מצויה מערת קבורה ובה תשעה חדרים וחזית מפוארת (מערת יהושפט), המעוטרת בגמלון (צורה משולשת) ובו תבליטים צמחיים.
המצבה מתוארכת, על פי סגנון בנייתה, למאה הראשונה לספירה. נראה שמקור הקשר המוטעה לאבשלום בנו של דוד הוא בתיאור המקראי שאבשלום "הציב לו יד בעמק המלך". העיטור, שהיה על ראש הגמלון, נראה כמו כף יד, וייתכן שזו הסיבה לכינוי שניתן לו: יד אבשלום. ניתן להבחין בשני חלקים עיקריים במצבה – חלק תחתון חצוב וחלק עליון בנוי מאבני גזית. החלק התחתון חצוב בצורת קובייה מעוטרת בעמודים בדומה לקבר זכריה הסמוך (שני עמודים יוניים במרכז ואומנות דוריות עם חצי עמוד יוני בפינות). מעל העמודים: ארכיטרב חלק, אפריז בסגנון דורי, בעל טריגליפים ומטופות שבהן עיטור של מגינים עגולים, וכרכוב מצרי. החלק העליון, הבנוי, כולל ארבעה חלקים: מבנה קובייתי, מבנה עגול דמוי תוף, מבנה חרוטי קעור ובראשו עיטור של פרח לוטוס או שושן, בעל שקע שנועד להצבת חלק נוסף שלא שרד – אורנה (עיטור דמוי כד לאפר) ו/או כותרת קורינתית (כותרת בדמות עלי אקנתוס שהוא הצמח הידוע בארץ בשם קוציץ). מיקומה של יד אבשלום, הפאר הרב שלה ודמיונה הרב לקבר הורדוס, שחשף אהוד נצר בהרודיון, הביאו את הארכאולוג גבי ברקאי להציע שזהו קברו של המלך אגריפס הראשון. על פי הצעתו, במערת יהושפט נקברו בני משפחתו של אגריפס הראשון.
