מנהגי הקבורה ותפיסת המוות

כאמור, גם בתקופה זו נהגו לקבור בשני שלבים. האנשים החשובים ביותר נקברו בקבורה קבועה, שהייתה בדרך כלל בסרקופג. שאר האנשים נקברו קבורה ראשונה בכוך, או במקמר בשלב המאוחר יותר של התקופה. אחרי שנה לוקטו העצמות, אולם בניגוד לימי הבית הראשון – ברוב המקרים הקפידו על הפרדה בין עצמות אנשים שונים. בראשית התקופה נעטפו עצמות כל נפטר בתכריכים והונחו בכוך. החל במאה הראשונה לפני הספירה החלו להשתמש לשם כך בגלוסקמה. הגלוסקמות הונחו בכוכים, במקמרים או בחדרי הקבורה. מנהג ליקוט העצמות לגלוסקמות וההקפדה על ההפרדה בין עצמות נקברים שונים קשור לתפיסת המוות בימי הבית השני.

מחלוקת החוקרים בנוגע לתפיסה אותה מבטאת הקבורה המשנית בגלוסקמות:

דעה נפוצה היא שהקבורה המשנית בגלוסקמות מבטאת אמונה בתחיית מתים אישית ופיזית. אולם לא כל החוקרים מקבלים את הפירוש הזה. הועלו גם הצעות אחרות לפירוש המנהג כמו: חסכון במקום, שמירה על טהרת העצמות ללא הבשר והשפעה של התרבות הרומית שנהגה לשרוף את מתיה ולאחסן את האפר באורנות. אייל רגב הציע לקשור את מנהג הקבורה השנייה בגלוסקמות למגמת העלאת מעמדו של הפרט בחברה היהודית בשלהי ימי הבית השני.

שאלת הבנת הנקרא

• ציינו את ההבדל העיקרי במנהג הקבורה המשנית בין תקופת בית שני לתקופת בית ראשון.

שאלות סיכום

1. תארו והסבירו את מנהגי ושיטות הקבורה בתקופת בית שני והשוו אותם לאלו של תקופת בית ראשון.
2. תארו את ממצאי הקבורה העיקריים מתקופת הבית השני והסבירו את ההשפעות התרבותיות על עיצוב הקברים ועיטורם.