רחבת הר הבית והעֲזָרות

הנכנס להר הבית בימי הבית השני מצא את עצמו עומד ברחבה ענקית, שהייתה כנראה מרוצפת באבנים צבעוניות חתוכות שיצרו דגמים הנדסיים שונים. הרחבה הייתה מוקפת מכל צידיה בסְטָווִים – אולמות מקורים שבחזיתם טור עמודים. בצד דרום עמד סְטָיו גדול ומפואר במיוחד שנקרא הסטיו המלכותי. סטיו זה היה בנוי בתוכנית של בָּסִילִיקָה – מבנה רומי הבנוי מאולם מרכזי גבוה (אולם תווך) ואולמות צד (סיטראות) נמוכים יותר. האולמות כולם נשענו על טורי עמודים גדולים ומפוארים. על פי שברי אבן מעוטרים, שנמצאו בחפירות למרגלות הכותל הדרומי, ניתן לשער שהסטיו המלכותי היה מעוטר בדגמים צמחיים – בעיקר בדגמי גפנים. מקובל להניח שהסטיו המלכותי שימש את המלך הורדוס ואת אורחיו, אך יש הרואים במבנה זה מקום מסחר בצורכי פולחן, ואולי אלו "החנויות" הנזכרות בהקשר למקומה של הסנהדרין בבית המקדש.

הרחבה עצמה הייתה מחולקת לעֲזָרות בדרגת קדושה הולכת ועולה. העֲזָרָה החיצונית כללה, כפי הנראה, את החלקים שנוספו לרחבת הר הבית בתקופת הורדוס, ולכן לא נחשבו לחלק מהאזור המקודש. לפיכך גם לא-יהודים (נוכרים) הורשו להיכנס אליה. עזרה זו הסתיימה בחומה נמוכה, שסבבה את בית המקדש ומכונה "הסורג", ועליה ניצבו שלטים ביוונית ובלטינית המכריזים, מטעם השלטונות הרומאיים, על איסור כניסה לנוכרים מעבר לה. בסורג היו שערים שהובילו את הנכנסים לתחום המקודש עצמו.

בחלק הגבוה של הר הבית ניצב בית המקדש. הכניסה אל חצרו הייתה מצד מזרח משער שכונה השער הגדול או שער המזרח. החצר החיצונית של בית המקדש כונתה עזרת הנשים. לעזרה זו נכנסו כל היהודים – גברים ונשים, שבאו לבית המקדש. בארבע פינות עזרת הנשים ניצבו לשכות (מהפינה הצפון-מזרחית ועם כיוון השעון): עצים, נזירים, בית השמנים ומצורעים. בקצה המערבי של עזרת הנשים ניצבו חמש-עשרה המעלות שעליהם ניצבו הלוויים ושרו את שירי המעלות. בקצה העליון של המעלות ניצב שער ניקנור, שהוביל לעזרת ישראל – עזרה קצרה ורחבה שאליה היו נכנסים הבאים להקריב קורבן, כולל נשים שבאו להקריב קורבן לאחר הלידה. מעבר לעזרת ישראל ניצבה העזרה המקודשת ביותר – עזרת הכוהנים, שם היה המזבח ושאר האמצעים להקרבת קורבנות. בעזרה זו היו ניצבים הכוהנים, מקבלים את הקורבנות מהבאים ומקריבים אותם על גבי המזבח. מעבר לעזרת הכוהנים ניצבה העזרה הגדולה שהקיפה את בית המקדש. לעזרה זו הובילו שערים נוספים והיו בה לשכות נוספות.

בלב העזרה הגדולה עמד בית המקדש עצמו. באשר למקומו המדויק של בית המקדש בהר הבית בימינו ובאשר לזווית שבה עמד בית המקדש קיימות דעות רבות בין החוקרים. לבית המקדש השני הייתה תוכנית דומה לזו של בית המקדש הראשון, וגם הוא כלל שלושה חלקים, כל אחד מקודש מקודמו – האולם, ההיכל וקודש הקודשים. בית המקדש עצמו פואר בידי הורדוס על ידי שימוש בחומרים יקרים.

שער ניקנור

שער ניקנור היה שער בעל שתי דלתות מפוארות, שנתרמו בידי יהודי עשיר מאלכסנדריה בשם ניקנור. על פי המדרש, בדרך מאלכסנדריה לנמל יפו פרצה סערה בים והספנים זרקו לים את אחת הדלתות ורצו להשליך גם את השנייה. ניקנור הצליח למנוע מהם לעשות זאת. כשהגיעה הספינה לנמל יפו בדרך נס צפה לידה גם הדלת השנייה. בראשית המאה ה- 20 התגלתה בהר הצופים מערת קבורה. על אחת הגלוסקמאות נמצאה כתובת ביוונית ובארמית ובה נכתב: "העצמות אלה של ניקנור איש אלכסנדריה שעשה את הדלתות".

שאלות הבנת הנקרא

1. ציינו שלושה מאפיינים בנויים של רחבת הר הבית.
2. ציינו שלושה שימושים אפשריים לסטיו המלכותי.
3. ציינו חמש עזרות ברחבת הר הבית לפי דרגת קדושה עולה.
4. ציינו מי היה מורשה להיכנס לכל אחת מהעזרות.
5. מה הוצב על הסורג? מטעם מי?
6. מה היה בארבע הפינות של עזרת נשים?
7. ציינו שני דברים שהיו בין עזרת נשים לעזרת ישראל.
8. ציין דבר אחד בו המבנה של בית המקדש השני היה דומה לראשון ושינוי אחד שנעשה בימי הורדוס.

שאלת סיכום

• תארו את רחבת הר הבית, את חלקיה העיקריים ואת הפעילות שנערכה בכל חלק.