המקורות לשחזור מראה הר הבית

כדי לשחזר את מראה הר הבית – את בית המקדש ואת חצרותיו, את הכניסות לרחבת הר הבית, את חלקיה ואת המבנים הסובבים אותה – נעזרו החוקרים בכמה מקורות:

1. ארכאולוגיה – בהר הבית עצמו לא ניתן לערוך חפירות ארכאולוגיות, אך יש שרידים גלויים לעין של הכתלים ושל חלק מהכניסות להר. סביב הר הבית, בעיקר מצד דרום ומצד מערב, נערכו חפירות מחוץ למתחם המקודש ונחשפו בהם חלקים מהרחובות ומהגישות להר הבית בשלהי ימי הבית השני.

2. כתבי היסטוריונים ובעיקר ספריו של יוסף בן מתתיהו, "קדמוניות היהודים" (על העם היהודי ותולדותיו עד המרד הגדול) ו"מלחמת היהודים" (על אירועי המרד הגדול). בשני ספרים אלה קיים תיאור של מראה בית המקדש והר הבית, אך קיימים הבדלים בין שני תיאורים אלה. לדעתו של ישראל לוין, הבדלים אלה נובעים מכך שהתיאור ב"קדמוניות היהודים" מתייחס לימי המלך הורדוס, בעוד שהתיאור ב"מלחמת היהודים" מתייחס לימי המרד הגדול. בין שתי נקודות זמן אלו התקיימו בהר הבית שיפוצים ששינו את פני ההר והמקדש, בהתאם לעלייה המתמדת במעמדו המרכזי של המקדש בחיי העם היהודי על כל גווניו. רוב החוקרים רואים את התיאור של יוסף בן מתתיהו כמהימן וכמתאים בהתאמה גבוהה לממצאים בשטח.

3. המשנה – הר הבית ובית המקדש מתוארים במספר מקומות במשנה, בעיקר במסכת מידות. התיאור במסכת מידות שונה מהתיאור בכתביו של יוסף בן מתתיהו בכמה מרכיבים וגם שונה מחלק מהממצאים בשטח. לדעת רוב החוקרים, המקור במשנה נחשב כמהימן פחות מהמקורות האחרים בגלל התקופה המאוחרת שבה הוא התחבר – כ-150 שנים אחרי החורבן, בגלל היותו מבוסס על זיכרונות מהתקופה שעשויים להיות מוטים מסיבות שונות ובגלל מחלוקות אחדות, הנכללות בו, בין חכמים שונים באשר לחלקים בבית המקדש וברחבת הר הבית.