מדינת ישראל , משרד החינוך מדינת ישראל , משרד החינוך
מדינת ישראל, משרד החינוך
משרד החינוך
תקופות בירושלים

מדינת ישראל,

משרד החינוך

הגדלת רחבת הר הבית

share
שתפו עמוד:
הגדלת רחבת הר הבית

הר הבית

עמוד זה הינו חלק מהנושא הכולל - הר הבית - להמשך קריאה יש לעבור לעמודים הבאים:

החלק הבולט, המפואר והמפורסם ביותר בירושלים של שלהי ימי הבית השני היה הר הבית. הגדלת רחבת הר הבית, שנעשתה ביוזמתו של המלך הורדוס והושלמה אחרי מותו, נחשבה לאחד מפלאי העולם העתיק, והשאירה את חותמה במראה ירושלים עד לימינו אנו. כדי להקים מתחם מקודש (טֶמֶנוֹס) כה גדול באזור הררי כמו הר הבית בירושלים, היה צורך בתכנון קפדני ובעבודות נרחבות. רחבת הר הבית חורגת בכל צלעותיה מתחומי הפסגה של הר הבית. בנוסף, בצלע הצפונית היא חוצה את נחל בית זיתא ובחלק הדרומי של הצלע המערבית היא חוצה את הטירופיאון (הגיא). בכל המקומות הללו היה צורך ליצור הגבהה מלאכותית, כדי ליצור רחבה מפולסת. בפינה הצפון-מערבית של הרחבה היה צורך לחצוב ולהנמיך חלק מהגבעה שעליה נבנתה מצודת האנטוניה.

כדי לתמוך בהגבהה, לאורך רוב צלעותיה של הרחבה הוקמו כתלים – קירות עבים וחזקים. כותלי הר הבית שרדו בחלקם התחתון עד ימינו. הכתלים הושתתו, בדרך כלל, על הסלע הטבעי, גם במקומות שבהם הוא היה מצוי בעומק רב מתחת לפני השטח באותה תקופה.

הם נבנו מאבני גזית גדולות, שעל פניהן המוחלקות בוצע סיתות שוליים. סיתות זה, המכונה "סיתות הרודיאני" מאפיין את הבנייה באבן בתקופה זו. בסיתות זה עוצבו גם אבני הכתלים, שהיו מתחת למפלס החיים באותה תקופה, ובכמה מקומות סותת בצורה זו גם הסלע שביסוד הכותל. יש עדויות לכך שלפחות לחלק מהכתלים היו בחלקם העליון אוֹמְנוֹת אחוזות (מעין עמודים שטוחים שבלטו קצת מפני הקיר), כפי שקיימים במתחם המקודש של מערת המכפלה. סיתות השוליים והאומנות האחוזות "שברו" את החד-גוניות של הקיר ויצרו משחקי אור וצל שהקנו לכתלים מראה הדור. הפינות של הכתלים נבנו בשיטה של ראשים ופתינים כדי להקנות להן חוזק רב יותר.

  • הסיתות ההרודיאני באבני הכותל המערבי

    צילום: שלומית וקסלר-בדולח

  • בניית ראשים ופתינים בפינה הדרום־מערבית של כותלי הר הבית

    החורים והמגרעות החצובים בכתלים נעשו בתקופות מאוחרות יותר

    מתוך: עובד כהן, ויקיפדיה

במפלס שערי הכניסה מדרום (שערי חולדה) נבנה נִדְבָּךְ (שורה של אבנים בקיר) בעל גובה רב מהרגיל, המכונה "נדבך רבא". נראה שמטרתו הייתה ליצור חגורה קושרת (רצועה של בנייה רחבה וחזקה) סביב הכתלים. הכתלים נבנו כך שכל נדבך נסוג פנימה 3-2 ס"מ. נראה שבנייה בשיטה זו הקנתה עוצמה רבה יותר לקירות ומנעה אשליה אופטית שהקיר עקום.

למרות עוצמתם הרבה של הכתלים לא היה בכוחם להכיל מילוי עפר שיפלס את השטח, מה גם שנדרשת כמות עפר רבה לצורך זה. לפיכך בין הכתלים לבין פני השטח הטבעיים נבנו קמרונות, שתמכו ברחבת הר הבית ויצרו מבנה קל יותר. ואכן, גם כיום חלקים נרחבים מרחבת הר הבית (פרט לחלקה המרכזי, הנשען על הפסגה הטבעית של הר המוריה) ניצבים מעל חללים גדולים. חללים אלו נוצרו לצרכים שונים ובהם מעברים אל תוך הרחבה, בורות מים ומקומות אחסון.

המקווה ביסודות הפינה הדרום־מערבית של הכותל | צילום: ולדמיר נייחין, משלחת החפירות של רוני רייך ואלי שוקרון. מתוך: רוני רייך ויובל ברוך, 'על אודות הרחבת הר הבית בירושלים בשלהי ימי הבית השני', קתדרה 164, תשע"ז, עמ' 11
המקווה ביסודות הפינה הדרום־מערבית של הכותל | צילום: ולדמיר נייחין, משלחת החפירות של רוני רייך ואלי שוקרון. מתוך: רוני רייך ויובל ברוך, 'על אודות הרחבת הר הבית בירושלים בשלהי ימי הבית השני', קתדרה 164, תשע"ז, עמ' 11

באזור הפינה הדרום-מערבית של הר הבית, ביסודות הכותל המערבי, חשפו רוני רייך ואלי שוקרון מקווה שהיה חלק מבית מגורים בשכונה שהייתה קיימת באזור זה לפני הגדלת רחבת הר הבית ושנהרסה כאשר נבנה הכותל המערבי. הכותל בוסס ישירות על גבי המקווה שמולא בעפר ונחתם בגושי אבן גדולים. בתוך המילוי נמצאו נרות חרס אופייניים למאה הראשונה לספירה ומטבעות המתוארכים לשנת 15/16 לספירה. ממצאים אלה מלמדים, שבניית הכתלים הושלמה לפחות עשרים שנה אחרי מותו של המלך הורדוס, ומכאן שהפרויקט כולו הושלם רק באמצע המאה הראשונה לספירה.

שלבי עבודות ההרחבה של רחבת הר הבית והסיבה להרחבה מערבה

במאמר שהתפרסם בקיץ 2017 (ר' רייך וי' ברוך, "על אודות הרחבת הר הבית בירושלים בשלהי ימי הבית השני, קתדרה, 164, עמ' 7-24.) עוסקים החוקרים רוני רייך ויובל ברוך בשלבי עבודות ההרחבה של הר הבית. לטענתם, הבנייה ארכה כמה עשרות שנים ובמהלכן היה צורך לשמור על נגישות קבועה וגבוהה לאתר, שהמשיך לשמש כאתר הפולחן העיקרי של העם היהודי. לפיכך, סבורים רייך וברוך, שעבודות ההרחבה נעשו במספר שלבים – תחילה הארכה של הכותל המזרחי דרומה ובניית הכותל הדרומי עד לשער חולדה המזרחי, בהמשך השלמה של הכותל הדרומי ובניית חלקו הדרומי של הכותל המערבי עד קשת רובינסון. במקביל נבנה חלקו הצפוני של הכותל המזרחי ובהמשך הכותל הצפוני. הכותל המערבי נבנה בשלבים מצפון לדרום – תחילה המחצית הצפונית – עד שער וורן ובהמשך הקטעים עד לקשת רובינסון – שהיא האחרונה שנבנתה, על פי דעתם.

הפרויקט כולו הושלם, על פי ממצאי החפירות האחרונות, בימיו של הנציב הרומי פונטיוס פילטוס, וכלל גם רחוב מדורג ומפואר שעלה לכותל המערבי מבריכת השילוח.

בתשתית הכתלים עמדה תעלת יסוד חצובה בסלע, לתוכה הוכנסו אבני הנדבכים התחתונים ועפר שמילא את הרווח. מאחורי הכתלים ומתחת לרחבה הוקמו גם קירות, שחילקו את החלל שנוצר והיוו תשתית לעמודי הסטווים ובעיקר לעמודי הסטיו המלכותי.

לדעתם של רייך וברוך, הרחבת הר הבית מערבה – שהוסיפה קטע צר וארוך לרחבה (כ- 30 מ' רוחבו), אך הייתה כרוכה בעבודה רבה ומורכבת – נועדה לאפשר מעבר מהתוספת הצפונית לתוספת הדרומית של רחבת הר הבית בהתאם להלכה שאסרה שימוש בתחום המקודש כדרך מעבר.

סרטון: תעלת הניקוז מימי בית שני

    מתוך: דוד גל-אור מסלולים

    שאלות הבנת הנקרא

    1. אלו שני סוגים של פעולות היה צריך לעשות על מנת לבנות טמנוס כה גדול באזור הררי כמו ירושלים?
    2. אלו שני מבנים נבנו על מנת לתמוך ברחבת הר הבית?
    3. ציינו שבעה מאפיינים של כותלי הר הבית.
    4. מדוע נבנו קמרונות בין כותלי הר הבית לבין פני השטח? ציינו שלושה שימושים בחללים שנוצרו.
    5. ציינו הוכחה אחת לכך שפרויקט הגדלת רחבת הר הבית הושלם אחרי מותו של המלך הורדוס.

    שאלת סיכום

    • תארו והסבירו את הדרך שבה הוגדלה רחבת הר הבית בשלהי ימי הבית השני, ציינו והסבירו מתי הושלמה העבודה.