באזור הסמוך למדרגות התגלו כמה מקוואות, שכפי הנראה שימשו את עולי הרגל בטרם נכנסו לרחבת הר הבית. לאורך הכותל הדרומי נחשף קטע של רחוב שבו היו חנויות או מחסנים, שכנראה שירתו את עולי הרגל לפני כניסתם למקדש. אל אזור הפינה הדרום-מערבית של הר הבית הוביל רחוב שעלה מעיר דוד לאורך הערוץ של הטירופיאון, ומתחתיו נחשפה תעלת ניקוז. בקצה התחתון של הרחוב נחשפה, על ידי רוני רייך ואלי שוקרון, בריכה גדולה ומדורגת מארבעת צדדיה, שזוהתה על ידיהם כבריכת השילוח של ימי הבית השני. המים לבריכה הגיעו ממעיין הגיחון, דרך נקבת חזקיהו ותעלה מזינה מיוחדת לבריכה. לנוכח הממצאים ולנוכח העובדה שלתעלה הגיעו מי מעיין – הנחשבים לטובים באיכותם לשם טהרה – הציעו רייך ושוקרון שהבריכה שימשה לטבילה המונית של עולי הרגל.
ממערב הובילו לתחומי הר הבית ארבעה שערים – שניים ממפלס הרחוב למרגלות הכותל המערבי ושניים ממפלס הרחבה הגבוה יותר. במשנה במסכת מידות נזכר בצד מערב שער אחד בלבד, בשם קיפונוס, אולם בתיאור של יוסף בן מתתיהו ב"קדמוניות היהודים" נזכרים ארבעה שערים, בהתאם לממצא הארכאולוגי. השער הצפוני (המצוי היום במנהרות הכותל) מכונה שער וורן, ונראה שהוא שימש את הכוהנים בדרכם אל בית המקדש. שמו של השער, כמו גם שמם של שלושת השערים האחרים, הוא על שם חוקרי המאה ה-19 שזיהו אותם. מדרום לשער וורן היה שער מעל קשת וילסון במפלס גבוה, שאליו הגיעו בגרם מדרגות שעלה מדרום לקשת או בגשר שחצה את הטירופיאון. ייתכן שהשער והגשר שימשו את הכוהנים כמעבר טהור, המופרד מהרחוב באמצעות קמרונות, שהוביל מהעיר העליונה אל בית המקדש. בסמוך לדרך שהובילה לקשת וילסון נחשף מבנה מתקופת הורדוס, ששימש כאולם הסבה מפואר שבו מזרקה לאורחים רמי דרג שהגיעו להר הבית. בתחום עזרת הנשים ברחבת הכותל בת ימינו מצוי משקוף של שער במפלס נמוך המכונה שער ברקלי. החוקרים חלוקים ביניהם מי מבין שלושת השערים האחרונים הוא שער קיפונוס הנזכר במשנה. הדרומי בשערי הצד המערבי, שהוביל כנראה אל הסטיו המלכותי, ניצב מעל קשת רובינסון – שהחזיקה מחלף ענק מעל הרחוב שעבר, בקטע זה, לאורך הכותל המערבי. אל השער הוביל גרם מדרגות שטיפס אל המחלף מצד דרום.
קמרונות שתמכו בגרם מדרגות זה נחשפו בחפירות, כמו גם האוֹמְנָה – העמוד הבנוי המחזיק את הקשת מול הכותל. בתוך האומנה הוקמו מספר חנויות, שנוספו לחנויות שהוקמו מצדו השני של הרחוב למרגלות הכותל.