מדינת ישראל , משרד החינוך מדינת ישראל , משרד החינוך
מדינת ישראל, משרד החינוך
משרד החינוך
תקופות בירושלים
הצהרת נגישות

מדינת ישראל,

משרד החינוך

הכניסות להר הבית וסביבתן

share
שתפו עמוד:
הכניסות להר הבית וסביבתן

הר הבית

עמוד זה הינו חלק מהנושא הכולל - הר הבית - להמשך קריאה יש לעבור לעמודים הבאים:

שחזור מראה הר הבית

[1] בית המקדש [2] שער חולדה המזרחי [3] שער חולדה המערבי [4] המדרגות העולות לשערי חולדה [5] שער וורן [6] קשת וילסון [7] שער ברקלי [8] קשת רובינסון [9] בית התקיעה [10] הסטיו המלכותי [11] הסורג [12] מצודת האנטוניה

From: Dr. Leen and Kathleen Ritmeyer, Ritmeyer Archaeological Design

השערים להר הבית

באזור הסמוך למדרגות התגלו כמה מקוואות, שכפי הנראה שימשו את עולי הרגל בטרם נכנסו לרחבת הר הבית. לאורך הכותל הדרומי נחשף קטע של רחוב שבו היו חנויות או מחסנים, שכנראה שירתו את עולי הרגל לפני כניסתם למקדש. אל אזור הפינה הדרום-מערבית של הר הבית הוביל רחוב שעלה מעיר דוד לאורך הערוץ של הטירופיאון, ומתחתיו נחשפה תעלת ניקוז. בקצה התחתון של הרחוב נחשפה, על ידי רוני רייך ואלי שוקרון, בריכה גדולה ומדורגת מארבעת צדדיה, שזוהתה על ידיהם כבריכת השילוח של ימי הבית השני. המים לבריכה הגיעו ממעיין הגיחון, דרך נקבת חזקיהו ותעלה מזינה מיוחדת לבריכה. לנוכח הממצאים ולנוכח העובדה שלתעלה הגיעו מי מעיין – הנחשבים לטובים באיכותם לשם טהרה – הציעו רייך ושוקרון שהבריכה שימשה לטבילה המונית של עולי הרגל.

ממערב הובילו לתחומי הר הבית ארבעה שערים – שניים ממפלס הרחוב למרגלות הכותל המערבי ושניים ממפלס הרחבה הגבוה יותר. במשנה במסכת מידות נזכר בצד מערב שער אחד בלבד, בשם קיפונוס, אולם בתיאור של יוסף בן מתתיהו ב"קדמוניות היהודים" נזכרים ארבעה שערים, בהתאם לממצא הארכאולוגי. השער הצפוני (המצוי היום במנהרות הכותל) מכונה שער וורן, ונראה שהוא שימש את הכוהנים בדרכם אל בית המקדש. שמו של השער, כמו גם שמם של שלושת השערים האחרים, הוא על שם חוקרי המאה ה-19 שזיהו אותם. מדרום לשער וורן היה שער מעל קשת וילסון במפלס גבוה, שאליו הגיעו בגרם מדרגות שעלה מדרום לקשת או בגשר שחצה את הטירופיאון. ייתכן שהשער והגשר שימשו את הכוהנים כמעבר טהור, המופרד מהרחוב באמצעות קמרונות, שהוביל מהעיר העליונה אל בית המקדש. בסמוך לדרך שהובילה לקשת וילסון נחשף מבנה מתקופת הורדוס, ששימש כאולם הסבה מפואר שבו מזרקה לאורחים רמי דרג שהגיעו להר הבית. בתחום עזרת הנשים ברחבת הכותל בת ימינו מצוי משקוף של שער במפלס נמוך המכונה שער ברקלי. החוקרים חלוקים ביניהם מי מבין שלושת השערים האחרונים הוא שער קיפונוס הנזכר במשנה. הדרומי בשערי הצד המערבי, שהוביל כנראה אל הסטיו המלכותי, ניצב מעל קשת רובינסון – שהחזיקה מחלף ענק מעל הרחוב שעבר, בקטע זה, לאורך הכותל המערבי. אל השער הוביל גרם מדרגות שטיפס אל המחלף מצד דרום.

קמרונות שתמכו בגרם מדרגות זה נחשפו בחפירות, כמו גם האוֹמְנָה – העמוד הבנוי המחזיק את הקשת מול הכותל. בתוך האומנה הוקמו מספר חנויות, שנוספו לחנויות שהוקמו מצדו השני של הרחוב למרגלות הכותל.

שערי חולדה

לרחבת הר הבית נקבעו כניסות מכל ארבעת צדדיה. הכניסה הראשית של עולי הרגל הייתה מדרום, מצמד שערים שכונו שערי חולדה, על שם קבר חולדה הנביאה ששכן בסמוך, או על שם המעברים התת-קרקעיים שהובילו את הנכנסים בשערים אלו. על פי המשנה במסכת מידות, היה נהוג להיכנס מהשער המזרחי ולצאת מהשער המערבי, ואנשים שאירע להם אסון כלשהו נכנסו ויצאו בדרך ההפוכה – וכך יכלו האחרים לנחם אותם. אל שערי חולדה הובילו גרמי מדרגות גדולים שנחשפו בחפירות בנימין מזר. המדרגות היו בנויות או חצובות בסלע – מדרגה אחת קצרה ומדרגה אחת ארוכה לסירוגין.

  • קשת רובינסון

    קשת רובינסון

    מאת: אבישי טייכר, אתר פיקיויקי

  • שחזור המחלף בקשת רובינסון במוזיאון לתולדות ירושלים במגדל דוד

    מקור: ויקיפדיה, וודניק

אתרים בהר הבית

במרצפות הרחוב ניתן עדיין להבחין בסימני הסיתות, והן לא נראות שחוקות משימוש. נראה שמצב זה מעיד על השיפוץ שערך המלך אגריפס השני ברחובות העיר, כדי להעניק תעסוקה למובטלים הרבים בעיר עם סיום עבודות הבנייה של מתחם הר הבית. מתחת לרחוב נחשפה תעלת ניקוז שכיום ניתן ללכת בה עד לבריכת השילוח. על גבי הרחוב נחשפה שכבת הרס שכללה מפולת של אבני הבנייה מחלקיו העליונים של הכותל – מפולת המעידה על הרס מכוון שנעשה על ידי הרומים לאחר כיבוש העיר. קשת רובינסון התמוטטה על הרחוב שמתחתיה וגרמה לניפוץ של אבני הריצוף של הרחוב.

  • הנזק שנגרם לאבני הריצוף של הרחוב למרגלות הכותל המערבי בגלל התמוטטות קשת רובינסון

    הנזק שנגרם לאבני הריצוף

    צילום: רגב יעקובוביץ

  • החנויות למרגלות הכותל המערבי

    החנויות למרגלות הכותל המערבי

    צילום: אהוד מיימון

קשת רובינסון

כתובת "לבית התקיעה לה[...]".  | צילום: אהוד מיימון
כתובת "לבית התקיעה לה[...]". | צילום: אהוד מיימון

בין האבנים שנפלו אל הרחוב נמצא חלק ממשקוף של שער (אולי השער שמעל קשת רובינסון). המשקוף היה מעוטר בדגם מלבני היוצר מסגרת. קטע של דגם דומה נמצא גם בשער חולדה המזרחי. דגם עיטורי כזה מוכר לנו גם משערי מערכות הקבורה (המאוחרות יותר) בבית שערים. אבן מעניינת נוספת היא אבן פינה של גדר, שניצבה כנראה במגדל הפינה הדרום-מערבית של הרחבה. גדר האבן הייתה אלכסונית, אך יצרו בה מִנְגָש ולצדו הייתה חרוטה כתובת: "לבית התקיעה לה...". ניתן להשלים את הכתובת בפועל "להכריז" או בפועל "להבדיל". יוסף בן מתתיהו תיאר בספר "מלחמת היהודים" שכוהן היה עומד על גג ומכריז בתקיעת חצוצרה על כניסת השבת ועל יציאתה. ייתכן שהאבן והכתובת שייכות למקום שבו הדבר היה נעשה. בסמוך לרחוב נחשפו מקוואות ובהם מקוואות בעלי פתח כפול – להבדיל בין הנכנסים לטבול לבין העולים מהטבילה כשהם טהורים.

בצד המזרחי היו, כנראה, שני שערים. האחד נמצא מול קשת רובינסון, ונראה שגם הוא הוביל לסטיו המלכותי ושגם אליו הוביל מחלף; השני, המכונה שער שושן, היה ככל הנראה באזור שבו מצוי היום שער הרחמים. בצד הצפוני היה שער אחד שנקרא שער טָדִי.

מחלוקות החוקרים לגבי קשת וילסון

בהבנת הממצאים והמקורות הנוגעים לקשת וילסון התעוררו כמה מחלוקות בין החוקרים. המחלוקות מתמקדות בשתי שאלות עיקריות: 1. האם בקשת וילסון היה מחלף כמו בקשת רובינסון או גשר? 2. האם קשת וילסון הקיימת כיום היא שריד מימי הבית השני, או מתקופה מאוחרת יותר, ואם כך – מאיזו תקופה?

  1. מחלף או גשר – אלכסנדר און ושלומית וקסלר-בדולח, שחפרו באתר בשנים 2007-2010, הצטרפו לדעתו של מאיר בן-דב, שחפר במקום בסוף שנות ה- 60 של המאה ה-20, ושחזרו בקשת וילסון מחלף שעלה מעל הרחוב שעבר, לדעתם, לאורך הכותל המערבי, בדומה למחלף ששוחזר בקשת רובינסון. לדעתם, את השער שעמד בראש הקשת יש לשחזר במקום בו עומד כיום שער השלשלת. הם מתבססים במסקנתם על שני ממצאים עיקריים: א. ברחבת שער השלשלת נמצאו שרידי מדרגות קצרות וארוכות לסירוגין הדומות למדרגות בשערי חולדה; ב. באומנה שנמצאה ממערב לקשת וילסון זוהתה חנות – בדומה לארבע החנויות שזוהו באומנה של קשת רובינסון.
    לעומתם, אבי סולומון, דן בהט וחוקרים נוספים, משחזרים בקשת וילסון גשר שהוביל מהעיר העליונה אל הר הבית. שחזור זה מסתמך על כתביו של יוסף בן-מתתיהו, המתאר במקום זה גשר, וגם על חסרונם של ממצאים ארכאולוגיים חד-משמעיים שתומכים בשחזור המחלף. אבי סלומון ואלי שוקרון טוענים, שבאזור קשת וילסון הרחוב שעבר לאורך הכותל המערבי – עבר במקום מרוחק יותר מהכותל. בנוסף, לכל הדעות, בשלב מאוחר יותר הוקם במקום גשר (על תקופת הקמתו ישנה מחלוקת) – דבר שעשוי לרמז על קיומו של גשר גם בשלב מוקדם יותר. גם און ווקסלר-בדולח שחזרו במקום גשר – בתקופה החשמונאית. אשר גרוסברג הציע לשחזר כאן גם גשר וגם גרם מדרגות שעלה אליו בחלקו המזרחי.
  2. תקופת בנייתה של קשת וילסון הנוכחית – אלכסנדר און ושלומית וקסלר-בדולח טוענים שהקשת הנוכחית נבנתה בימי הבית השני. הם מסתמכים בעיקר על שילובה של הקשת בכותל המערבי – שילוב, שלדעתם, הוא מושלם, על דמיון בין קשת וילסון לבין קשת רובינסון ועל ממצאים התומכים, לדעתם, בבניית הקשת בתקופה זו. דעתם זו לא מקובלת על רוב החוקרים האחרים. אבי סולומון ודן בהט הראו ששילוב אבני קשת וילסון בכותל המערבי רחוק מלהיות מושלם, ונראה שהקשת נתחבה לתוך הכותל בתקופה מאוחרת יותר. כמו-כן, בין קשת וילסון לקשת רובינסון קיימים כמה הבדלים מהותיים ששומטים את הקרקע מתחת לטענת התיארוך על פי הזהות. בנוסף, לדעתו של אבי סולומון הממצאים בחפירות און ווקסלר מוכיחים רק שהקשת נבנתה אחרי העשור השני של המאה הראשונה לספירה. לגבי התקופה בה נבנתה הקשת הנוכחית – עמוס קלונר סבור שמדובר בתקופה הרומית המאוחרת ואילו דן בהט מתארך אותה לתקופה הערבית (המוסלמית הקדומה).

דרך בנייתה של קשת רובינסון

החוקרים רוני רייך ואלי שוקרון, שחפרו בתעלת הניקוז מתחת לרחוב שנמשך לאורך ערוץ הטירופיאון, מצאו שמתחת לקשת רובינסון נבנתה תשתית חזקה המורכבת מקירות צולבים וממילוי עפר מהודק, המצויה כיום מתחת לריצוף הרחוב. בתוך המילוי התגלו כמה אבני מפולת, שננעצו בתקרת תעלת הניקוז. כיוון שריצוף הרחוב מעל אבני המפולת הוא שלם – ברור שהמפולת הזו קדמה להנחת הריצוף (אחרת היא הייתה שוברת את אבני הריצוף – כפי שעשתה המפולת שגרמו הרומאים). על סמך המפולת ועל סמך עצמתה הרבה של התשתית – מעל ומעבר למה שנדרש כתשתית לרחוב – משערים רייך ושוקרון שהתשתית נבנתה על מנת לאפשר את הבנייה של קשת רובינסון.
באבני הכותל, שממש מתחת לשרידי הקשת כיום, ניתן להבחין בבליטות מרובעות. רייך ושוקרון סבורים שבליטות אלו נועדו על מנת להשעין פיגומים אלכסוניים, שהיו בנויים מקורות עץ. לדעתם, בנאי הקשת לא היו מיומנים בסוג זה של בנייה, או שצורת תמיכה זו לא הייתה יציבה מספיק – מה שגרם להתמוטטות תוך כדי בנייה – ממנה שרדו אבני המפולת שמתחת לריצוף. לנוכח זאת, וכדי ליצור פיגום יציב יותר, בנו משטח גבוה ממולא בעפר עד לגובה ניכר של הכותל ועליו השעינו פיגומים יציבים יותר. על מנת לתמוך במשטח העפר המוגבה, נבנתה התשתית שהתגלתה בחפירות.

שאלות הבנת הנקרא

  1. ציינו שמונה כניסות להר הבית בשלהי ימי הבית השני.
  2. ציינו שני מקורות לשמם של שערי חולדה.
  3. תארו את זרימת הקהל בשערי חולדה.
  4. ציינו מאפיין אחד של המדרגות שהובילו לשערי חולדה.
  5. ציינו שני מתקנים שנועדו לשרת את עולי הרגל והתגלו באזור שערי חולדה.
  6. לפי דעתם של רייך ושוקרון – למה שימשה בריכת השילוח במי הבית השני?
  7. חלקו את ארבעת השערים שהיו בצד מערב לשתי קבוצות.
  8. מה מקור שמם של השערים בצד מערב?
  9. את מי שימשו, לפי הדעה המקובלת, שני השערים הצפוניים בצד מערב?
  10. איזה מתקן נחשף בסמיכות לדרך שהובילה לקשת וילסון?
  11. ציינו שתי אפשרויות לדרך ההגעה לשער שעמד מעל קשת וילסון.
  12. כיצד הגיעו אל השער שעמד מעל קשת רובינסון? ציינו שתי הוכחות לכך.
  13. מה הוקם משני צדי הרחוב שעבר מתחת קשת רובינסון?
  14. איזה ממצא מעיד על השיפוץ של אגריפס השני?
  15. איזה עדות נמצאה להרס שערכו הרומאים בהר הבית?
  16. ציינו שתי אבנים מיוחדות שנמצאו במפולת למרגלות קשת רובינסון.
  17. איזה מתקן לשימוש הנכנסים להר הבית התגלה בסמוך לקשת רובינסון?

שאלת סיכום

  • תארו את הכניסות לרחבת הר הבית בשלהי ימי הבית השני ואת הפעילויות בהם ובסביבתם הקרובה.