מדינת ישראל , משרד החינוך מדינת ישראל , משרד החינוך
מדינת ישראל, משרד החינוך
משרד החינוך
תקופות בירושלים
הצהרת נגישות

מדינת ישראל,

משרד החינוך

בית המידות

share
שתפו עמוד:
בית המידות

שכונות העיר

עמוד זה הינו חלק מהנושא הכולל - שכונות העיר - להמשך קריאה יש לעבור לעמודים הבאים:

הקצה המזרחי

בקצה המזרחי של פסגת הגבעה המערבית, במקום הצופה אל הפינה הדרום-מערבית של הר הבית, חשף נחמן אביגד בית רחב ממדים המכונה בית המידות. מהבית שרדו קומת המרתף וקומת הקרקע. בית זה הוא הגדול והמפואר מבין הבתים שנחשפו בעיר העליונה, והוא משתרע על שטח של כ-600 מ"ר (פי 6-5 מדירת מגורים מקובלת בימינו). קומת הקרקע שימשה למגורים, בעוד שהמרתפים שימשו לאכסון ולמתקני מים. הבית כולו נבנה סביב חצר פנימית מרוצפת אבן ובה פתח לשאיבת מים מבור הנמצא תחתיה.

האגף המערבי

האגף המערבי של בית המידות כולל מספר חדרים מפוארים, והוא זוהה על ידי נחמן אביגד כאגף אירוח. בכניסה מהחצר אל אגף זה מצוי חדר שכונה חדר מבוא, משום שממנו אפשר להגיע לכמה מחלקי האגף. לחדר זה הייתה רצפת פסיפס מפוארת שנפגעה בבנייה מאוחרת. רצפת הפסיפס התגלתה כשהיא צרובה ומעוותת ועל גביה פיח ובו שרידי קורות העץ של התקרה ואבני מפולת.

את השריפה שהחריבה את הבית תִּאֲרֵךְ אביגד לדיכוי המרד הגדול בידי הרומאים, על בסיס מטבעות משנת ב' ומשנת ד' למרד שנמצאו שם. השריפה פגעה גם בחדר שמדרום לחדר המבוא, שאת קירותיו עיטרו פרסקאות בדגמים ארכיטקטוניים.

האגף הצפוני

מצפון לחדר המבוא נחשף אולם גדול (בעל שטח של למעלה מ-70 מ"ר) שזוהה על ידי אביגד כאולם קבלות מפואר. קירותיו של האולם היו מצופים בסטוקו לבן, שעוצב כאבני גזית עם סיתות שוליים ותקרתו עוצבה בסטוקו גיאומטרי.

  • שחזור מראה אולם הקבלות

    שחזור מראה אולם הקבלות שקירותיו ותקרתו היו מצופות בסטוקו

    קירותיו ותקרתו היו מצופות בסטוקו.

    באדיבות: דר' לין וקתרין ריטמאייר, ריטמאייר עיצוב ארכיאולוגי

  • אולם קבלות הפנים

    אולם קבלות הפנים

    צילום: רגב יעקבוביץ, באדיבות החברה לשיקום ופיתוח הרובע היהודי

ציורי קיר

אל האולם בצידו המערבי מתחברים שלושה חדרים קטנים יותר, שאולי שימשו כחדרי הסבה. גם קירותיהם של חדרים אלה היו מצופים סטוקו. מתחת לסטוקו באולם ובחדרים נמצאה שכבה של פרסקו בנושא ארכיטקטוני של עמודים. מעניין לציין שברומא המהלך האופנתי היה הפוך – תחילה היה הסטוקו באופנה, ובמאה הראשונה לספירה היה מקובל יותר פרסקו. אייל ברוך הציע שיש באופנה ההפוכה הזו של קישוט הקירות בבית המידות הבעת התנגדות לשלטון הרומי. תושבי הבית ממשיכים לעצב את ביתם בסגנון הלניסטי – אולם מחליפים את הסגנון שהיה מקובל ברומא באותה העת בסגנון אחר – קדום יותר.

מתחת לרצפת החדר הצפוני ביותר התגלה מקווה מהתקופה החשמונאית. לאור זאת סביר להניח שבית המידות הוקם במקומו של בית מהתקופה החשמונאית.
האגף המזרחי של הבית שרד במידה פחותה יותר. מקומת הקרקע שרד רק חדר רחצה שכלל רצפת פסיפס, ספסל פינתי ואמבט ישיבה. בקומת המרתף נחשפו כמה מחסנים, בורות מים ומקוואות גדולים עם פתח כפול. המספר הגדול של המקוואות, גודלו ופארו של הבית הביאו את אביגד להציע שבית זה היה שייך למשפחה של כוהנים גדולים. מאיר בן דב הציע שמדובר בארמון של המלכים החשמונאים.

שאלות הבנת הנקרא

  1. ציינו שני בתים שנחשפו בחפירות העיר העליונה.
  2. מה המיוחד בבית המידות?
  3. למה שימש האגף המערבי של בית המידות על פי אביגד?
  4. למתי מתוארכת השריפה שהרסה את בית המידות? ציינו הוכחה אחת לכך.
  5. מה ציפה את קירותיו של אולם הקבלות בבית המידות? מה מצאו מתחת לציפוי זה? על מה זה עשוי להעיד?
  6. ציינו ארבעה מתקנים שהתגלו באגף המזרחי של בית המידות.
  7. ציינו שתי הצעות לזיהוי בעלי בית המידות.

סרטון: הלל גבע על בית המידות ברובע ההרודיאני בירושלים

מתוך: מכון מגלי"ם