בפינה הצפון-מערבית של החומה הראשונה הקים הורדוס שלושה מגדלים: היפיקוס – על שם חברו; פצאל – על שם אחיו ומרים – על שם אשתו. קיימים שחזורים אחדים בנוגע למערך המגדלים ולזיהויים עם שרידים הקיימים בשטח. במודל הולילנד, המצוי כיום במוזיאון ישראל ונבנה על ידי מיכאל אבי-יונה, שוחזר מערך משולש של המגדלים היוצר מצודה, כאשר מגדל מרים המתואר כעדין יותר הוא מגדל אחורי, ושני האחרים נמצאים בקו החומה: מגדל פצאל, הגדול והחזק ממערב ומגדל היפיקוס ממזרח. לעומת זאת הלל גבע משחזר את המגדלים במערך קווי לאורך החומה הראשונה, כאשר מגדל פצאל, המגדל הגדול והחזק ביותר, נמצא באמצע, מגדל מרים ממזרחו ומגדל היפיקוס ממערבו. הלל גבע מזהה את מגדל דוד בן ימינו עם מגדל היפיקוס, בעוד שחוקרים אחרים מזהים אותו עם מגדל פצאל. מדרום למצודה ובצמוד לחומה המערבית נבנה ארמונו הגדול והמפואר של המלך הורדוס, שעמד על בסיס מוגבה (פּוֹדיוּם) שנשען על קירות תמך צולבים שמולאו בעפר. חלקים מהבסיס המוגבה נחשפו בחפירות ארכאולוגיות.
הרחבה
מודל "הולילנד"
מודל "הולילנד" נבנה בראשית שנות ה- 60, כאשר ירושלים עדיין הייתה עיר מחולקת והעיר העתיקה הייתה תחת שליטה ירדנית. הדגם נבנה על פי פרשנות שנתן פרופ' מיכאל אבי-יונה לתיאורים של יוסף בן-מתתיהו ולמקורות נוספים. הדגם הציג את ירושלים בשנת 66 לספירה – ערב המרד הגדול, כשהיא במלוא היקפה בקנה מידה 1:50. הדגם נבנה במקורו בתחום מלון "הולילנד" ששכן בירושלים המערבית, בסמוך לשכונת בית וגן. מימון הדגם נעשה בידי בעל המלון – הנס קרוך והוקדש לזכר בנו, יעקב, שנפל במלחמת העצמאות.
משך שנים רבות היווה הדגם מוקד משיכה לתיירים ומבקרים רבים – תחילה בתקופה בה ישראלים לא יכלו לבקר בעיר העתיקה, אולם גם אחרי איחוד העיר. במהלך השנים נערכו כמה תיקונים בדגם על פי ממצאים ארכאולוגיים חדשים שנחשפו. בשנת 2006, עם בניית שכונת "הולילנד", הועבר הדגם למוזיאון ישראל – שם הוא מצג כיום.
שאלות
שאלות הבנת הנקרא
- ציינו שלושה מגדלים שנבנו על ידי הורדוס בפינה הצפונית-מערבית של החומה הראשונה.
- ציינו שתי דרכים לשחזור מערך המגדלים.
- ציינו שתי אפשרויות לזיהוי המגדל שנשמר במגדל דוד בן ימינו.
- על מה נבנה ארמון הורדוס?
שאלת סיכום
- תארו את המצודה והארמון שבנה הורדוס ואת הדעות השונות לשחזור מערך מגדלי המצודה.