מבוא ומקורות

• נ' אביגד, העיר העליונה של ירושלים, ירושלים, 1980, עמ' 64-204.
• ר' אבנר וכ' ארביב, "החפירה החדשה ב"מגרש הרוסים" ותרומתה לחקר "החומה השלישית" והקרב על ירושלים", חידושים בארכיאולוגיה של ירושלים וסביבותיה, כרך י', תשע"ז, עמ' 83-98.
• א' אברהם, "'אבני צבעונים': על סוגיית ריצוף רחבת הר-הבית בתקופה ההרודיאנית", חידושים בחקר ירושלים, 13, עמ' 87-96.
• ח' אולישנסקי, "איך מיהודה יצא קיסר", סגולה 97, עמ' 16-27.
• א' און וש' וקסלר-בדולח, "קשת וילסון והגשר הגדול בימי הבית השני ובתקופה הרומית לאור החפירות החדשות", קדמוניות 140, עמ' 109-122.
• א' און, ש' וקסלר-בדולח וי' פטריך, "טריקליניום הרודיאני עם מזרקה לצד הדרך העולה להר הבית", קדמוניות, 151, 39-48.
• א' אופנהיימר, א' כשר, א' רפפורט (עורכים), בתי-כנסת עתיקים – קובץ מחקרים, ירושלים, תשמ"ח.
• ד' בהט, "חידושים בחקר מנהרות הכותל", קדמוניות 133, עמ' 41-47.
• ד' בהט, "מנהרות הכותל המערבי", קדמוניות 101-102, עמ' 38-47.
• י' ביליג, "הרב-גוניות של שערי מתחם הר הבית ההרודיאני", חידושים בחקר ירושלים 11, עמ' 135-145.
• י' ביליג וב' דולינקה, "החפירות לאורך האמה העליונה לירושלים: נתונים חדשים אודות התוואי והתיארוך", חידושים בחקר ירושלים 18, עמ' 247-252.
• מ' בן-דב, "משלמה המלך ועד לסולטאן סולימאן: פרשת החפירות למרגלות הר הבית", בתוך: י' אבירם ואחרים (עורכים), ארץ-ישראל: מחקרים בידיעת הארץ ועתיקותיה (ספר טדי קולק) 28, עמ' 29-43.
• ד' בן-עמי וי' צ'חנובץ, "בית מגורים משלהי ימי הבית השני ומבנה פרסטילי מן התקופה הרומית המאוחרת בחניון גבעתי", קדמוניות 140, עמ' 89-95.
• ד' בר"ג, "חידושים בחקר קבר בני חזיר וקבר זכריה", קדמוניות 123, עמ' 38-47.
• א' ברוך, "בית המידות בירושלים: עושר ואידיאולוגיה", חידושים בחקר ירושלים 14, עמ' 195-201.
• א' ברוך וי' פלג, "הצעת שיחזור למבנה הסטיו המלכותי בהר הבית", חידושים בחקר ירושלים 8, עמ' 49-57.
• י' ברוך ור' רייך, "ממצאים מימי בית שני בחפירות החדשות בעופל, מדרום להר הבית", קדמוניות 122, עמ' 88-92.
• ג' ברקאי, "יד אבשלום – קבר אגריפס הראשון מלך יהודה", מחקרי עיר דוד וירושלים הקדומה 8, עמ' 79-100.
• ג' ברקאי וא' שילר, מדריך לדגם ירושלים בימי בית שני במוזיאון ישראל, ירושלים, ירושלים 2007.
• ה' גבע, "מגדל דוד – פצאל או היפיקוס", מבחר מאמרים בידיעת הארץ (קרדום 1-11), תשמ"ב, עמ' 180-184.
• ה' גבע, "תהליך העיור של צפון ירושלים בסוף ימי הבית בשני – העדות הארכיאולוגית ומשמעותה", חידושים בחקר ירושלים 16, עמ' 101-117.
• ד' גורביץ', "הסכר מימי החשמונאים של בריכת הסולטאן", חידושים בחקר ירושלים 22, עמ' 189-206.
• צ' גרינהוט, "רובע מגורים מימי הבית השני במורדות העיר העליונה – ירושלים", חידושים בחקר ירושלים 11, עמ' 147-159.
• ש' וקסלר-בדולח, "תוואי האמה התחתונה מימי הבית השני ומקום כניסתה להר הבית", קתדרה 140, עמ' 19-46.
• א' ורשבסקי וא' פרץ, "הקמת מתחם הר-הבית ע"י הורדוס - הארגון והביצוע", קתדרה 66, עמ' 3-46.
• נ' זנטון ואחרים, "בניה מונומנטלית בירושלים מימי הנציב פונטיוס פילטוס: מבט נומיסמטי מהרחוב המדורג", חידושים בארכיאולוגיה של ירושלים וסביבותיה, כרך י', תשע"ז, עמ' 99-114.
• י' ישראלי, "בית מלאכה לייצור חפצי זכוכית ברובע היהודי בירושלים", חידושים בחקר ירושלים 11, עמ' 187-191.
• "ירושלים", בתוך: א' שטרן, האנציקלופדיה החדשה לחפירות ארכיאולוגיות בארץ ישראל, 1992, עמ' 633-679.
• י"ל לוין, "בית המקדש בירושלים: תיאורי יוסף בן-מתיתיהו ומקורות אחרים", קתדרה 77, תשנ"ו, עמ' 3-16.
• י"ל לוין, ירושלים בתפארתה: תולדות ירושלים בימי הבית השני, אריאל 114-115, ירושלים, 1996.
• י"ל לוין, "מראשית השלטון הרומי עד סוף תקופת בית שני", בתוך: מ' שטרן (עורך), ההיסטוריה של ארץ-ישראל: התקופה הרומית-ביזנטית: שלטון רומי מהכיבוש ועד מלחמת בן כוסבה, ירושלים, 1984, עמ' 9-280.
• ע' מזר, "סקר אמות המים לירושלים", בתוך: ד' עמית, י' הירשפלד וי' פטריך (עורכים), אמות המים הקדומות בארץ ישראל, ירושלים 1989, עמ' 169-195.
• מ' נאור (עורך), המלך הורדוס ותקופתו, ירושלים, תשמ"ה.
• א' נצר, "איפה עמדה האנטוניה ומה הייתה צורתה?", ספר טדי קולק: ארץ-ישראל 28, ירושלים תשס"ח, עמ' 134-143.
• א' נצר, "ההצעות השונות לשחזור בית המקדש והר הבית – יציאה מן המבוך", חידושים בחקר ירושלים 14, עמ' 157-167.
• א' נצר, "כיצד נראו ותפקדו העזרות, הלשכות והשערים שהקיפו את בית המקדש השני", קדמוניות 130, עמ' 97-106.
• א' סולומון, "מקומו של שער קיפונוס לאור הממצא הארכאולוגי מחפירות הגשר הגדול במנהרת הכותל המערבי", חידושים בחקר ירושלים 19, עמ' 201-212.
• א' סולומון, "המראה מתחת לגשר: האמנם קשת וילסון מימי הבית השני?", חידושים בחקר ירושלים 17, עמ' 287-309.
• א' סולומון וא' שוקרון, "תוואי הרחוב הראשי של י-ם מימי הבית השני למרגלות הר הבית", חידושים בחקר ירושלים 18, עמ' 135-150.
• ז' ספראי, ""זיכרון המקדש": האמנם זיכרון ולשם מה?", חידושים בחקר ירושלים 16, עמ' 255-302.
• ז' ספראי, "זכרון המקדש ריאליה וארכיטקטורה דמיונית: חלק ג'", חידושים בחקר ירושלים 19, עמ' 235-255.
• ד' עמית, "ארמון רב תפארת", עתמול 161, עמ' 6-8.
• ד' עמית, "תגליות מימי הבית הראשון והשני ליד בריכת ממילא בירושלים", קדמוניות 141, עמ' 29-34.
• ד' עמית, "תיאטרון ירושלים", עתמול 159, עמ' 16-19.
• ד' עמית, י' זליגמן וא' זילברבוד, "מחצבה ובית מלאכה לייצור כלי אבן במורד הר הצופים", קדמוניות 122, עמ' 102-110.
• י' פטריך, "המקדש השני ועזרותיו: הצעה חדשה למיקומם ברחבת הר הבית", ספר טדי קולק: ארץ-ישראל 28, ירושלים תשס"ח, עמ' 173-183.
• י' פטריך, "על מספר שערי העזרה והשערים שבסורג – מצב הידע והצעה חדשה", חידושים בחקר ירושלים 19, עמ' 213-230.
• י' פלג, "בחינת נתיב האמה מימין משה ועד ברכת המגדלים", חידושים בחקר ירושלים, 21, עמ' 293-306.
• י' פלג, "האם היה מקומו של המקדש ההרודיאני מתחת לכיפת הסלע?", חידושים בחקר ירושלים 13, עמ' 141-160.
• ע' קלונר, "הארכיאולוגיה של ירושלים בימי הורדוס", עידן 5, עמ' 113-131.
• ע' קלונר, "היפודרום / אמפיתיאטרון בירושלים", חידושים בחקר ירושלים 6, עמ' 75-86.
• ע' קלונר, "על חומותייך ירושלים: החומה השנייה מימי הבית השני", חידושים בחקר ירושלים, 5, 1999, עמ' 43-51.
• ע' קלונר, "שער שכם: האמנם ביצור מימי הבית השני?", חידושים בחקר ירושלים, 15, 2000, עמ' 153-167.
• ע' ראם, "ביצורים מימי הבית הראשון וארמונו של הורדוס במתחם הקישלה", קדמוניות 140, עמ' 96-101.
• א' רגב, "למה שימשו מקוואות הר הבית? על טהרה ודעה קדומה", חידושים בחקר ירושלים 12, עמ' 67-72.
• א' רגב, "מקוואות טהרה של מעמדות וכתות בישראל בימי בית שני", קתדרה 79, עמ' 3-21.
• א' רגב, "הקבורה בגלוסקמות והאינדיבידואליזם בחברה הירושלמית בסוף ימי הבית השני", חידושים בחקר ירושלים 17, עמ' 239-252.
• א' רגב, "הקבורה המשפחתית והחוץ-משפחתית בירושלים ובסביבתה בתקופת בית הורדוס", קתדרה 106, עמ' 35-60.
• א' רגב, "שגשוג שהוביל לחורבן: החברה היהודית בירושלים ערב המרד הגדול", חידושים בחקר ירושלים 19, עמ' 179-200.
• ה' רוט, נ' זנטון וד' לנגוט, "עדות לפאר ויוקרה ברחוב במדורג בירושלים: מאסף שרידי העץ", חידושים בארכיאולוגיה של ירושלים וסביבותיה, כרך י', תשע"ז, עמ' 128-148.
• ר' רייך, לחפור את עיר דוד: המקום שבו החלו תולדותיה של ירושלים, יד יצחק בן-צבי, החברה לחקר ארץ-ישראל ועתיקותיה, ירושלים, תשע"ב.
• ר' רייך, "חורבן ירושלים בשנת 70 לסה"נ: תיאורו של יוסף בן מתתיהו והממצא הארכאולוגי", קתדרה 131, עמ' 25-42.
• ר' רייך וי' ביליג, "חפירות ליד הר הבית ו"קשת רובינסון" בשנים 1994-1996", קדמוניות 117, עמ' 33-40.
• ר' רייך וי' ביליג, "קבוצת מושבי תיאטרון מירושלים", קדמוניות 122, עמ' 93-95.
• ר' רייך וי' ברוך, "על אודות הרחבת הר הבית בירושלים בשלהי ימי הבית השני," קתדרה, 164, עמ' 7-24.
• ר' רייך רוני וא' שוקרון, "בריכת השילוח מימי הבית השני בירושלים", קדמוניות 130, עמ' 91-96.
• ר' רייך וא' שוקרון, "חפירות באזור קשת רובינסון 2011, ממפלס הרחוב המרוצף ועד הסלע הטבעי", חידושים בחקר ירושלים 17, עמ' 219-238.
• ר' רייך וא' שוקרון, "חפירות בירושלים מתחת לרחוב המרוצף ובתעלת הניקוז הגדולה ליד קשת רובינסון", קדמוניות 142, עמ' 66-73.
• י' שוורץ, "ירושלים מאלכסנדר הגדול ועד לחורבן הבית השני", בתוך: א' פאוסט, א' ברוך וי' שוורץ, ירושלים: מראשיתה ועד הכיבוש העות'מאני, תשע"ז, עמ' 114-139.
• י' שוורץ וא' רגב, "ירושלים בברית החדשה", בתוך: א' פאוסט, א' ברוך וי' שוורץ, ירושלים: מראשיתה ועד הכיבוש העות'מאני, תשע"ז, עמ' 145-158.
• ע' שיאון, "אמת המים העליונה מפנים ומחוץ לשער יפו", חידושים בחקר ירושלים 16, עמ' 153-174.

ספרות יפה

• ג' אביגור רותם, מלך זהב ודם, תשע"ז.