מדינת ישראל , משרד החינוך מדינת ישראל , משרד החינוך
מדינת ישראל, משרד החינוך
משרד החינוך
תקופות בירושלים

מדינת ישראל,

משרד החינוך

הורדוס - מלך יהודה בחסות רומא

share
שתפו עמוד:
הורדוס - מלך יהודה בחסות רומא

רקע היסטורי

דמותו, תולדות חייו ופעולותיו של הורדוס מתוארים בספריו של יוסף בן מתתיהו, המקור העיקרי והכמעט-יחיד למידע זה.

אנטיפטרוס היה בן למשפחה אֱדוֹמִית מאזור דרום יהודה, שככל הנראה התגיירה בתקופת שלטונו של יוחנן הורקנוס החשמונאי והשתלבה במערכת הממשל החשמונאית. אנטיפטרוס הצליח לצבור עוצמה וכוח בשנים הראשונות של הכיבוש הרומי על ידי יצירת קשרים אישיים עם אנשי השלטון הרומים גם במזרח וגם ברומא. בנסיבות אלה הפך אנטיפטרוס לשליט מטעם הרומים על יהודה (נציב) ושני בניו מונו למושלים של אזורים בארץ: פצָאֵל למושל ירושלים והוֹרְדוֹס למושל הגליל. שכבות רבות בעם היהודי התנגדו להתחזקותם של אנטיפטרוס ושל בניו ופעלו נגדם. אנטיפטרוס עצמו הורעל ומת, נגד הורדוס קמה תסיסה בגליל, ושני האחים הדפו מרידות בכוח הזרוע.

בשנת 40 לפנה"ס הצליחו הפַּרְתִים, שהיו אויבי האימפריה הרומית ושלטו בפרס, לכבוש חלקים מהמזרח הרומי ובהם את יהודה. בחסות הפרתים הצליח מתתיהו אַנְטִיגוֹנוֹס החשמונאי, בנו של אריסטובולוס השני, להשתלט על ירושלים ועל ארץ ישראל, לגרום למותו של פצאל ולהקים מחדש ממלכה חשמונאית עצמאית. הורדוס עצמו הצליח לברוח לרומא, שם הכתיר אותו הסנאט למלך יהודה בחסות רומא. הורדוס חזר לארץ ובתמיכת הרומאים הוא כבש מחדש את הארץ ואת ירושלים – כיבוש שהושלם בשנת 37 לפנה"ס.

בעוד שהרומאים ראו בהורדוס מלך אידיאלי מבחינתם – שליט חזק, נאמן להם ועם עמדה אוהדת כלפי (*) התרבות ההלניסטית - הרי שחלקים רבים בעם היהודי ראו בו מלך פסול ונקטו עמדה עוינת כלפי שלטונו. היו לכך כמה סיבות: מוצאו האדומי של הורדוס (היו שהטילו ספק ביהדותו), עלייתו לשלטון בעזרת רומא ולא מכוח תמיכת העם והעובדה שהוא לא היה מבית חשמונאי ואף גרם להדחתם מהשלטון. בתגובה ניהל הורדוס מדיניות כוחנית כלפי מתנגדיו ודאג להרוג רבים מהם. כדי להעניק לשלטונו לגיטימיות רבה יותר בעיני העם היהודי הוא נישא למרים החשמונאית, שהייתה נכדתם גם של הורקנוס השני וגם של אריסטובולוס השני, והיא ילדה לו שני בנים ושתי בנות. עם זאת, הורדוס חשש מהתמיכה העממית שלה זכו שרידי משפחת החשמונאים והוא הרג אותם, בדרך זו או אחרת, כולל את מרים אשתו האהובה ואת שני בניה-בניו.

את הנוכרים בממלכתו ראה הורדוס כיסוד הנאמן יותר לשלטונו, לפיכך הוא הרבה לבנות למענם בארץ ישראל. הורדוס בנה מבני תרבות רומיים שונים בערים ההלניסטיות בארץ ישראל, בירושלים ואף מחוץ לתחומי ממלכתו.

אנטיפטרוס ובנו הורדוס ניהלו כלפי הרומאים מדיניות עקבית של נאמנות. גם כאשר השליט הרומי, שהיה תומכו של הורדוס, הודח משלטונו בכוח הזרוע, הם השכילו להשיג את אמונו של השליט החדש. בעקבות הצלחתו של הורדוס לרכוש את אמון הרומאים, ממלכתו הורחבה מספר פעמים והגיעה, פחות או יותר, לגודלה של ממלכת החשמונאים בשיאה.

בשנות שלטונו של הורדוס נהנתה ממלכתו מפריחה כלכלית ניכרת – גם בשל השתייכותה לאימפריה הרומית הגדולה שיצרה הזדמנויות רבות לסחר וגם בשל מדיניותו של הורדוס. מפעלי הבנייה הרבים שלו סיפקו פרנסה לאנשים רבים, עם זאת המיסים הכבדים שהוטלו על העם במטרה לממן אותם הגדילו את הפער הכלכלי בין העשירים לעניים.

* התרבות ההלניסטית - תרבות שנוצרה כתוצאה ממיזוג התרבות היוונית (התרבות ההלנית) עם תרבויות המזרח, כאשר יוון (מקדוניה) הפכה לאימפריה והתפשטה למזרח בימיו של אלכסנדר מוקדון. התרבות ההלניסטית (בשינויים מסוימים) המשיכה להיות התרבות הבולטת גם בתקופה הרומית וגם בתקופה הביזנטית והמשיכה להשפיע גם לאחר עליית האסלאם.

היחסים בין המלך הורדוס לבין עמו

הרודיון.
מתוך: לשכת העיתונות הממשלתית, יעקב סער
הרודיון. מתוך: לשכת העיתונות הממשלתית, יעקב סער

היחסים בין המלך הורדוס לבין עמו, העם היהודי, היו מורכבים. מצד אחד, שררו בין המלך לבין העם יחסי איבה ואי-אמון - היו ניסיונות מרידה בהורדוס, והורדוס הוציא להורג אנשי אליטות ומנהיגים יהודים שהוא ראה בהם גורמים חתרנים. בנוסף הורדוס מינה יהודי תפוצות שהיו נאמנים לו לתפקידי מפתח בהנהגה היהודית ובממלכתו כדי להחליש את ההנהגה היהודית המקומית. מצד שני, הורדוס זכה גם למעט אהדה מהעם היהודי בזכות מפעל הבנייה הידוע ביותר שלו – שיפוץ בית המקדש ופיאורו והגדלת מתחם הר הבית. אפילו חז"ל, שלא היו ידועים באהדתם למלך, אמרו: "מי שלא ראה בניין של הורדוס לא ראה בניין נאה מימיו" (בבא בתרא ד' א).

אכן המלך הורדוס נודע כ"מלך הבנאי" והוא הרבה ליזום מפעלי בנייה. מלבד המפעלים שהוזכרו בנה הורדוס שתי ערים: את קֵיסָרִיָּה בשרון ואת סֶבַּסְטֵי בשומרון – שתיהן קרויות על שם הקיסר הרומי אוגוסטוס, לאות נאמנות לקיסר לאחר שכבש את השלטון בכוח הזרוע. בנוסף, הוא בנה מספר ארמונות וארמונות מבצר, בניהם מצדה, הֵרוֹדִיוֹן ויריחו. גם בירושלים בנה המלך הורדוס מבני שלטון, ביצור ותרבות, כפי שנראה בפרק על מראה העיר.

והארץ הייתה תוהו ובוהו - תולדות ארץ ישראל | פרק 8: בין עצמאות לחורבן

מתוך: כאן 11 לשעבר רשות השידור

שאלות הבנת הנקרא

  1. מהו מוצאו של אנטיפטרוס? מה הקשר שלו ליהודה?
  2. כיצד הצליח אנטיפטרוס לקבל את משרת השליט מטעם הרומים על יהודה?
  3. מה היו התפקידים של בניו של אנטיפטרוס.
  4. מה היה היחס של העם לשלטון אנטיפטרוס ובניו? הביאו שלוש הוכחות לכך.
  5. כיצד הצליח מתתיהו אנטיגונוס להשתלט על ארץ ישראל?
  6. מה היה גורלם של בני אנטיפטרוס בעקבות ההשתלטות של מתתיהו אנטיגונוס על ירושלים ועל ארץ ישראל?
  7. ציינו שלושה יתרונות שראו הרומים במלך הורדוס.
  8. ציינו שלוש סיבות לפסילת הורדוס כמלך על ידי חלקים בעם היהודי.
  9. ציינו שני צעדים שהורדוס עשה על מנת לבסס את מעמדו כמלך יהודה.
  10. ציינו שני צעדים שעשה המלך הורדוס כלפי הנכרים בממלכה וכלפי השלטון הרומי.
  11. ציינו שתי סיבות לפריחה הכלכלית של ממלכת הורדוס והשפעה אחת של פריחה זו על החברה היהודית.
  12. ציינו שלוש עדויות ליחסי איבה ואי-אמון בין המלך הורדוס לבין העם היהודי ועדות אחת לאהדה כלפי מעשה שלו.
  13. ציינו חמישה מפעלי בנייה חשובים של המלך הורדוס.

שאלת סיכום

  • הסבירו כיצד הגיע הורדוס להיות מלך יהודה בחסות רומא ותארו את אופי שלטונו ואת פעולותיו העיקריות.