לצפייה במפה המלאה
מבוא
תקופת שיבת ציון פותחת את ימי הבית השני, שבהם היתה לעם היהודי בארץ ישראל עצמאות מדינית ברמות שונות, ירושלים תפקדה ברוב הזמן כבירה מדינית, ובית המקדש השני – שעבר כמה שלבי בנייה ושיפוץ - היה המרכז הרוחני והדתי של העם היהודי.
אחרי כ-50 שנים של שלטון בבלי עברה ארץ ישראל לשלטון פרסי. בעקבות "הצהרת כורש" החלו גלי עלייה של יהודים גולים מבבל – גלי עלייה המכונים "שיבת ציון". שבי ציון והיהודים שנשארו בארץ ולא יצאו לגלות בבל ("העם הנותר") היו צריכים לחדש את החיים היהודיים המשותפים בארץ. בפרק זה נבחן את הקשיים העיקריים שעמדו בפניהם בדרך למימוש מטרה זו ואת הדרכים שבהן התגברו על קשיים אלו. נראה את השינויים שחלו בירושלים, שחרבה בזמן הכיבוש הבבלי והוקמה מחדש עם בית המקדש השני, ונבחן את הממצאים המעטים מתקופה זו בירושלים.
דבר הכותב אל הקורא
- פרק זה הוא פרק גישור והוא קצר יחסית לפרקים אחרים ולפיכך אין בו חלוקה לרקע היסטורי, תהליכים בירושלים ומראה העיר.
- התקופה אמנם נקראת "בית שני", אך בית המקדש השני לא נבנה מיד בראשית התקופה אלא מעט מאוחר יותר.
- יש לשים לב שבחלק מהתקופה המרכז המנהלי של פחוות יהד היה, ככל הנראה, ברמת רחל ולא בירושלים. על כך בהמשך הפרק.
-
- ד' אוסישקין, "גבולותיה של ירושלים בתקופה הפרסית", חידושים בחקר ירושלים 8, תשס"ג, עמ' 39-42.
- ח' אשל, "ירושלים בימי נחמיה – הצעת שיחזור חדשה", חידושים בחקר ירושלים 7, תשס"ב, עמ' 97-110.
- ח' אשל, "ירושלים בימי שלטון פרס: מתאר העיר והרקע ההיסטורי", בתוך: ש' אחיטוב וע' מזר (עורכים), ספר ירושלים: תקופת המקרא, יד יצחק בן-צבי, ירושלים, תש"ס, עמ' 327-344.
- א' דה-גרוט וש' וקסלר-בדולח, "מורדות הר ציון וברכת השילוח (ברכת אל-חמרה) – סוגיה בטופוגרפיה של ירושלים בתקופה הפרסית", חידושים בחקר ירושלים 20, תשע"ה, עמ' 131-140.
- י' ויינברג, "ירושלים בתקופה הפרסית", בתוך: ש' אחיטוב וע' מזר (עורכים), ספר ירושלים: תקופת המקרא, יד יצחק בן-צבי, ירושלים, תש"ס, עמ' 307-326.
- ש' יפת, "ירושלים בתקופת שיבת ציון: תחת כנפי האימפריה הפרסית", קתדרה 151, ניסן תשע"ד, עמ' 35-50.
- ש' יפת, "מקדש שבי ציון: מציאות ואידיאולוגיה", בתוך: ש' אחיטוב וע' מזר (עורכים), ספר ירושלים: תקופת המקרא, יד יצחק בן-צבי, ירושלים, תש"ס, עמ' 345-382.
- י' לוין, "ימי שיבת ציון: ירושלים תחת שלטון פרס", בתוך: א' פאוסט, א' ברוך וי' שוורץ, ירושלים: מראשיתה ועד הכיבוש העות'מאני, תשע"ז, עמ' 81-102.
- ע' ליפשיץ, ""...ואין בתים בנויים" (נחמיה ז' 4): מה בין מדיניותה של האימפריה הפרסית ודלותו של הממצא הארכיטקטוני ב'יהוד מדינתא'", חידושים בחקר ירושלים 7, תשס"ב, עמ' 45-76.
- ע' ליפשיץ, י' גדות, ב' ארובס ומ' אומינג, "רמת רחל וצפונותיה", קדמוניות 138, תש"ע, עמ' 58-77.
- ע' ליפשיץ וד"ס ואנדרהופט, "ירושלים בתקופה הפרסית וההלניסטית לאור ממצא טביעות "יהוד"", בתוך: י' אבירם ואחרים (עורכים), ארץ-ישראל – מחקרים בידיעת הארץ ועתיקותיה, כרך 28, תשס"ח, עמ' 106-115.
- י' פינקלשטיין, "ירושלים בתקופה הפרסית וחומת נחמיה", חידושים בחקר ירושלים 13, תשס"ח, עמ' 47-58.
- י' צפריר, "חומות ירושלים בימי נחמיה", קתדרה 4, תמוז תשל"ז, עמ' 31-42.
- א' שטרן וח' תדמור, "שלטון פרס", בתוך: י' אפעל (עורך), ההיסטוריה של ארץ ישראל: ישראל ויהודה בתקופת המקרא, 1984, עמ' 225-308.