חידוש החיים היהודיים - בניית המקדש

על פי המקרא, מיד לאחר עלייתם לארץ הקימו העולים מזבח על הר הבית בירושלים וחידשו את עבודת הקורבנות. בניית בית המקדש עצמו התעכבה במשך קרוב לעשרים שנים מכמה סיבות – קשיים כלכליים, מכשולים שהערימו פקידי הממשל הפרסי והתנגדות של "צרי יהודה ובנימין", המזוהים כאנשי עם הארץ והעמים שהובאו לארץ בידי האשורים ושנהוג לזהותם כשומרונים. ​

בשנת 521/520 לפסה"נ, עם עליית מלך חדש, דָרְיָוֶשׁ, התחדשה בניית בית המקדש השני בראשות זרובבל וישוע. כשנחנך לבסוף בית המקדש השני, כשבעים שנים אחרי חורבן הבית הראשון, היו שהתאכזבו מהמבנה הצנוע שעמד יחיד על הר הבית ללא מבני השלטון שעמדו סביב לבית הראשון. עם זאת, היעדרות מבני השלטון סימלה את עליית מעמדו של בית המקדש השני כמקדש של העם. הקמת בית המקדש השני חיזקה את מעמדה של ירושלים כעיר מקדש, אך לא חיזקה את מעמדה המנהלי. ירושלים נותרה עיר פרוזה (ללא חומה) עם מעט תושבים. נראה שהמרכז המנהלי בשלב זה היה ברמת רחל. ניסיון לבנות לירושלים חומה בשלב זה נתקל בהתנגדות גדולה של השומרונים. מבחינת החברה היהודית, חידוש הפעילות בבית המקדש הביא להתחזקות מעמד הכהונה, שהפכה לשכבת המנהיגות במקום צאצאי בית דוד.

כמעט שישים שנים אחרי חנוכת המקדש הגיע לירושלים עזרא בן שְרָיָה, שהיה כוהן מבית צדוק ונשא את התואר "סופר". עזרא הסופר עלה לארץ בראש קבוצה של עולים ובהם לוויים רבים, לאחר שמלך פרס נתן לו היתר ואף העניק לו סמכויות רבות ומעמד של שליח המלך. עזרא פעל בעיקר בתחום הרוחני – הוא העמיד את לימוד התורה ואת הקריאה בה במרכז הפעילות הפולחנית, ולימד את העם הלכות ומצוות שחלקן השתכחו עם השנים, כמו מצוות הישיבה בסוכה בחג הסוכות. עזרא חיזק את המגמה הבדלנית של שבי ציון ופעל נגד נישואי התערובת עם נשים נוכריות שהיו נהוגים בעיקר בקרב "העם הנותר".

כ-13 שנים אחרי עלייתו של עזרא הגיע לירושלים נחמיה בן חֲכַלְיָה, שהיה שר המַשְקִים של מלך פרס ומונה על ידיו לתפקיד הפֶּחָה של יהודה. מיד עם בואו לירושלים פעל נחמיה לבנות מחדש את חומות ירושלים. חשוב להזכיר שירושלים הייתה חלק מפחווה פרסית; לפיכך החומה לא נועדה להגן על העיר מפני תקיפה של צבא זר, אלא להקנות לה חשיבות, לחזק את שלטונן של האליטות ששבו מבבל ולאפשר להן לפקח על הנכנסים ועל היוצאים מהעיר. נחמיה סייר סביב העיר ותכנן את שיקום החומות. הוא חילק את תוואי החומה לקטעים ומינה לכל קטע משפחה מיהודה לאחראית על שיקום החומה או על בנייתה מחדש בקטע זה. על פי המסופר בספר נחמיה, נחמיה הצליח לסיים את שיקום החומה כולה ב-52 ימים למרות הקשיים הרבים. בניית החומה חיזקה את מעמדה של ירושלים. נחמיה גם חייב עשירית מתושבי יהודה לעבור לגור בירושלים, כיוון שגרו בה מעט תושבים. בין החוקרים קיימות דעות שונות ביחס לשאלה האם ירושלים הייתה בירת הפחווה. יש הסוברים כי הבירה המנהלית נשארה במִצְפָה עוד מזמן השלטון הבבלי, יש הסוברים כי נחמיה העביר את מושב הפחה לירושלים והפך אותה לבירה, ויש הסוברים שארמון הפחה היה ברמת רחל - שם חשף עודד ליפשיץ מבנה גדול ומפואר המוקף בגן ובו צמחים ממוצא פרסי.
​

נחמיה השתמש בסמכויותיו גם בתחומים החברתיים-כלכליים והרוחניים. הוא פעל לצמצום הפערים החברתיים-הכלכליים שנוצרו על ידי מחיקת החובות של האיכרים העניים, החזרת רכוש שעוכל בגלל חובות ושחרור איכרים שהפכו לעבדים בגלל החובות. הוא פעל גם למיסוד התרומות והמעשרות לכוהנים וללוויים בבית המקדש. בתחום הרוחני השתמש נחמיה בסמכויותיו להקפדה על שמירת השבת וכנגד הנישואין לנשים נוכריות. נחמיה גם הביא לחתימת העם על אֲמָנָה (הסכמה שהיא מעין חוקה) שבה התחייבות לקיים את מצוות התורה, להימנע מנישואי תערובת, לשמור את השבת ואת שנת השמיטה; וכן תקנות הקשורות בפולחן בבית המקדש ובזכותו של כל יהודי לקחת חלק בפולחן, גם על ידי לימוד התורה וקיום המצוות.

עבודת הרחבה

• קראו את המאמר: ע' ליפשיץ, י' גדות, ב' ארובס ומ' אומינג, "רמת רחל וצפונותיה", קדמוניות 138, תש"ע, עמ' 58-77. הסבירו את הסיבות על פיהם עודד ליפשיץ מזהה את רמת רחל כמרכז המנהלי של פחוות יהד בתקופה הפרסית.

שאלות הבנת הנקרא

1. מה עשו שבי ציון מיד לאחר שהגיעו לארץ?
2. ציינו שלושה גורמים לעיכוב בבניית בית המקדש.
3. ציינו שני הבדלים בין מבנה בית המקדש של זרובבל למבנה בית המקדש הראשון.
4. ציינו שני שינויים שחוללה בניית המקדש בירושלים ושני דברים בהם לא חל שינוי.
5. ציינו ארבע פעולות של עזרא "הסופר".
6. מה הייתה הפעולה הראשונה שעשה נחמיה בירושלים מיד עם עלייתו?
7. ציינו שלוש סיבות לבניית החומה.
8. כיצד ארגן נחמיה את בניית החומה?
9. ציינו שלוש דעות לגבי מקומה של בירת פחוות יהודה.
10. ציינו חמש פעולות נוספות שעשה נחמיה.
11. ציינו שישה נושאים באמנה.

שאלת סיכום

• תארו את הצעדים שעשו שבי ציון, עזרא ונחמיה לחידוש החיים היהודיים בפחוות יהודה ואת השפעותיהם.