מונחים

מלך הממלכה החשמונאית בשנים 76-103 לפנה"ס. בנו של יוחנן הורקנוס ויורשו של אחיו יהודה אריסטובולוס. אלכסנדר ינאי הרחיב מאוד את ממלכת החשמונאים במסעות כיבוש רבים, בעיקר בעבר הירדן ובמישור החוף. במסעות מלחמה אלה נעזר ינאי בצבא של שכירים, כנהוג בממלכות הלניסטיות אחרות. ינאי טבע מטבעות ועליהן כתובות ביוונית ובעברית שבהן מצוינים תאריו – מלך וכהן גדול. בתקופתו החלה התמרמרות בקרב העם שלעתים לבשה צורה של מרד כנגדו. כלפי המלכים החשמונאים בכללם וכלפי אלכסנדר ינאי במיוחד הופנתה ביקורת רבה על שנטלו לעצמם כתר מלכות, בניגוד לסמכות שניתנה לשמעון החשמונאי על ידי אספת העם, אף שלא היו מבית דוד. ביקורת נוספת הופנתה כלפי החשמונאים, על ששימשו גם ככוהנים גדולים אף שלא היו מבית צדוק. מלחמותיו הרבות של ינאי הטילו עומס של הוצאות על קופת הממלכה – והעם נאלץ לשלם מיסים גבוהים. בנוסף, ינאי קירב אליו את הצדוקים – משפחות הכהונה העשירות, ודחה מעליו את הפרושים – החכמים שעסקו בפרשנות התורה, וכך הביא על עצמו ביקורת רבה מצד חז"ל.

​בנם הצעיר של אלכסנדר ינאי ושלומציון המלכה. לאחר מותו של אלכסנדר ינאי בשנת 76 לפנה"ס חולקו סמכויותיו השלטוניות. אשתו, שְלוֹמְצִיוֹן אַלֶכְּסַנְדְרָה, ירשה את המלוכה; בנו הבכור, הורקנוס השני, מונה לכהן גדול, ובנו הצעיר, אריסטובולוס השני, מונה למפקד הצבא. לאחר מותה של שלומציון המלכה בשנת 67 לפנה"ס פרצה מלחמת ירושה בין שני בניה, הורקנוס השני ואריסטובולוס השני, והאחרון השתלט על המלוכה.

מבנה שידוע על קיומו מכתבי יוסף בן מתתיהו. ארמון המלכים החשמונאים מתואר כבנוי בעיר העליונה וממנו תצפית אל חצרות בית המקדש. על פי התיאור, הארמון אמור להימצא מצפון לרובע היהודי בן ימינו. עד כה לא נמצאו שרידי ארמון החשמונאים בחפירות. הלל גבע הציע שארמון החשמונאים הוקם מדרום למצודה – במקום שבו הוקם מאוחר יותר ארמונו של המלך הורדוס. בחפירות שנערכו באזור זה נמצאו שרידים של בנייה מרשימה בשכבה הקודמת לארמונו של הורדוס. אזור זה הוא החלק הגבוה של העיר החשמונאית, ולכן הוא עשוי להתאים לבניית ארמון למלכים החשמונאים.

​אתר ארכאולוגי ברובע היהודי בו התגלו שני מגדלים – ישראלי וחשמונאי. המגדל החשמונאי ניגש אל המגדל הישראלי. מכאן ניתן להסיק שבוני החומה החשמונאים עשו שימוש בקטעי ביצור שנשארו מהחומה של ימי הבית הראשון.

​שיטת בנייה בה כל האבנים מונחות לרוחב הקיר, כך שצדן הקצר (הראש) פונה החוצה.

​שיטת בנייה בה מניחים את האבנים לסירוגין – פעם אחת לרוחב הקיר, כך שצדן הקצר (הראש) פונה החוצה, ופעם אחת לאורכו, כך שצדן הארוך (הפתין) פונה החוצה.

בנם הבכור של אלכסנדר ינאי ושלומציון המלכה. לאחר מותו של אלכסנדר ינאי בשנת 76 לפנה"ס חולקו סמכויותיו השלטוניות. אשתו, שְלוֹמְצִיוֹן אַלֶכְּסַנְדְרָה, ירשה את המלוכה; בנו הבכור, הורקנוס השני, מונה לכהן גדול, ובנו הצעיר, אריסטובולוס השני, מונה למפקד הצבא. לאחר מותה של שלומציון המלכה בשנת 67 לפנה"ס פרצה מלחמת ירושה בין שני בניה, הורקנוס השני ואריסטובולוס השני, והאחרון השתלט על המלוכה.

חומת ירושלים בתקופה החשמונאית – "החומה הראשונה", או "החומה הישנה" כפי שכינה אותה יוסף בן מתתיהו. על פי הממצאים הארכאולוגיים בעיר דוד, בעיקר בשטח G, נראה שבתקופה הסלווקית או בראשית התקופה החשמונאית נבנתה חומה שהגנה על הגבעה המזרחית – שהייתה מוקד ההתיישבות בעיר בשלב זה. מגדל שהיה חלק מהחומה ונחשף בראש המבנה המדורג בנוי בצורה אופיינית לבנייה ההלניסטית – נדבכים הולכים ונסוגים במעלה המגדל.

על פי קטעי חומה הבנויים בסגנון שונה, נראה שהחומה שהקיפה את הגבעה המערבית נבנתה בכמה שלבים. הקטעים הקדומים יותר נבנו בבניית ראשים מאבני בנייה מלבניות, והקטעים המאוחרים יותר נבנו בבניית ראשים ופתינים מאבני בנייה בעלות סיתות שוליים וזיז מרכזי בולט ולא מוחלק. מקובל לזהות את זמן בניית החומה, המקיפה את הגבעה המערבית, לתקופתם של יונתן ושל שמעון. בספר מקבים א' נזכרים יונתן כמי שהחל בבניית החומה ושמעון כמי שסיים את הבנייה. עם זאת, ייתכן שהבנייה הייתה מעט מאוחרת יותר – בימיהם של שמעון ובנו יוחנן הורקנוס שהכינו את העיר למצור סלווקי אפשרי, כפי שבאמת קרה לאחר רצח שמעון. בניית החומה הצדיקה את עצמה, והעיר אכן עמדה במצור של אנטיוכוס השביעי סידטס.

קטעים מהחומה הראשונה נחשפו בחלקים שונים של הגבעה המערבית: באזור המצודה, בהר ציון ובחפירות אביגד בעיר העליונה, בסמוך לנחל הצולב. על פי קטעים אלה ניתן לשחזר את תוואי החומה: בצפון – לאורך הנחל הצולב ונחל המצודה, במערב ובדרום – לאורך גיא בן הינום, ובמזרח – לאורך נחל קידרון. סביר שקטע החומה הצפוני חצה את הטירופיאון על גבי סכר והתחבר לחומת הר הבית. קיר כזה נמצא בחפירות הסמוכות לקשת וילסון. בוני החומה החשמונאים עשו שימוש בקטעי ביצור שנשארו מהחומה של ימי הבית הראשון. עדות טובה לשימוש זה אפשר לראות ב"אתר המגדלים" שברובע היהודי – מקום שבו המגדל החשמונאי ניגש אל המגדל הישראלי. בסמוך לאתר זה זיהה אביגד שני קטעים של החומה הראשונה שאינם מתחברים לקו אחד אלא יוצרים פער קטן. על בסיס זה הוא שחזר במקום שער, שלטענתו הוא "שער גינת" הנזכר אצל יוסף בן מתתיהו כשער הצפוני של העיר.

​שליט המדינה החשמונאית בשנת 103-104 לפנה"ס, בנו ויורשו של יוחנן הורקנוס. יהודה אריסטובולוס היה, ככל הנראה, השליט החשמונאי הראשון שהכריז על עצמו כמלך. הוא מלך שנה אחת בלבד, שבה הוא הצליח לספח את הגליל לממלכתו. יהודה אריסטובלוס פעל לגיורם של היְטוּרִים ושל תושביו הנוכריים של הגליל, אך הצליח בכך באופן חלקי בלבד. הוא היה השליט החשמונאי הראשון שלא חידש את הברית עם הרומאים, שנכרתה עוד בימיו של יהודה המקבי וחודשה על ידי השליטים שקדמו לה.

שליט המדינה החשמונאית. בנו ויורשו של שמעון החשמונאי. בשנות שלטונו הראשונות הוא נאלץ להתמודד עם אנטיוכוס סִידֶטֶס, שהגיע עם צבאו למצור ממושך על ירושלים, והפך לשליט הכפוף אליו. כעבור שנים אחדות, לאחר מותו של סידטס, הצליח יוחנן הורקנוס להחזיר את העצמאות למדינה החשמונאית, והיה השליט החשמונאי הראשון שטבע מטבעות משל עצמו. יוחנן הורקנוס, המכונה בידי חז"ל יוחנן כהן גדול, הרחיב את תחומי המדינה החשמונאית והוסיף לה את השומרון, את אֱדוֹם ואזור קטן בעבר הירדן. האֱדוֹמִים, תושבי אזור אדום, התגיירו – מרצונם או בלחץ השלטון.

​מלכת הממלכה החשמונאית בשנים 67-76 לפנה"ס. לאחר מותו של אלכסנדר ינאי חולקו סמכויותיו השלטוניות. אשתו, שְלוֹמְצִיוֹן אַלֶכְּסַנְדְרָה, ירשה את המלוכה; בנו הבכור, הורקנוס השני, מונה לכהן גדול, ובנו הצעיר, אריסטובולוס השני, מונה למפקד הצבא. שלומציון המלכה הייתה חביבה בעיני העם. היא לא יצאה למסעות כיבוש והסתפקה בהגנה על הממלכה.

​בנו של מתתיהו החשמונאי וראשון השליטים של המדינה החשמונאית. בשנת 140 לפנה"ס כינס שמעון החשמונאי אספת עם גדולה. האספה העניקה לו סמכויות של מושל (נשיא), כהן גדול ומפקד הצבא, ואפשרה לו להוריש את סמכויותיו לבניו. כך הוקמה מדינה חשמונאית עצמאית שבראשה עמד שליט רב סמכויות אשר איחד את המנהיגות הפוליטית עם המנהיגות הדתית – הכהונה הגדולה. אספת העם לא העניקה לו וליורשיו את התואר "מלך", ובהתאם, סמכות החקיקה וסמכות השפיטה לא היו בידיו. שמעון ביסס את המדינה החשמונאית והרחיב את תחומיה עד ליפו, וכך יצר למדינה החשמונאית גישה לים. בשנת 134 לפנה"ס נרצחו שמעון ושניים משלושת בניו במזימה פוליטית שמאחוריה עמד, כנראה, אנטיוכוס השביעי סִידֶטֶס.

​שער הנזכר אצל יוסף בן מתתיהו כשער הצפוני של העיר. בסמוך לאתר המגדלים זיהה אביגד שני קטעים של החומה הראשונה שאינם מתחברים לקו אחד אלא יוצרים פער קטן. על בסיס זה הוא שחזר במקום את שער גינת.