לצפייה במפה המלאה
ירושלים בתקופה החשמונאית - מבוא
חרס הורקנוס
מרד החשמונאים, שפרץ בעקבות גזירות אנטיוכוס, הביא לעצמאות מדינית של יהודה בימיו של שמעון החשמונאי. בשנת 140 לפנה"ס מינתה אספת העם היהודי את שמעון למושל (נשיא), ובכך ייסדה את מדינת החשמונאים. עם השנים עבר השלטון במדינה החשמונאית ליורשיו והפך למלוכה. השליטים החשמונאים הרחיבו את גבולות הממלכה היהודית, וירושלים, שהייתה בירת הממלכה החשמונאית, התפתחה בתקופה זו והרחיבה את שטחה. קרבות ירושה והכיבוש הרומי בידי פומפיוס הביאו את הקץ לממלכה החשמונאית – שהייתה התקופה היחידה בין חורבן בית ראשון לבין הקמת מדינת ישראל שבה התקיימה בארץ ישראל, במשך 77 שנים, מדינה יהודית עצמאית שבירתה ירושלים.
בפרק זה נבחן את השינויים שחלו במדינה החשמונאית במהלך השנים ואת ההתפתחויות בירושלים בתקופה זו. תהליכים נוספים שחלו בתקופה זו בחברה היהודית, במנהגי הקבורה, במראה העיר ובאספקת המים אליה מתוארים בפרק הבא – ירושלים בשלהי ימי הבית השני.
דבר הכותב אל הקורא
גם תקופה זו היא תקופת גישור הנלמדת במקביל גם בהיסטוריה. לפיכך, התיאור ההיסטורי מצומצם לדברים העיקריים. בנוסף, נושאים כלליים חשובים לכל ימי הבית השני כמו: הר הבית, הכיתות, אספקת המים והקבורה נכללים בפרק הבא – שלהי ימי הבית השני.
-
- א' באומגרטן, "התייוונותה של המדינה החשמונאית", בתוך: ד' עמית וח' אשל, ימי בית חשמונאי (עידן 19), תשנ"ו, עמ' 77-84.
- ד' בהט, אטלס כרטא הגדול לתולדות ירושלים, 1989, עמ' 34-37.
- ב' בר-כוכבא, "הקרב בין תלמי לתירוס לאלכסנדר ינאי בבקעת הירדן ושאלת זמנה של מגילת מלחמת בני אור", קתדרה 93, תשרי תש"ס, עמ' 7-56.
- ג' ברקאי, "ירושלים של ימי בית חשמונאי כהשתקפות של העיר מימי בית דוד", בתוך: ד' עמית וח' אשל, ימי בית חשמונאי (עידן 19), תשנ"ו, עמ' 231-238.
- ה' גבע, "ירושלים החשמונאית בראי הארכאולוגיה: הערות לטופוגרפיה העירונית, ארץ ישראל 31, תשע"ה, עמ' 57-75.
- ד' גודבלט, "איחוד הכהונה והמלוכה בא"י בתקופת בית שני", קתדרה 102, טבת תשס"ב, עמ' 7-28.
- א' כשר, "ימי ממלכת החשמונאים בתוקפה", בתוך: א' רפפורט וי' רונן (עורכים), מדינת החשמונאים: לתולדותיה על רקע התקופה ההלניסטית – קובץ מאמרים, תשנ"ד, עמ' 243-279.
- י"ל לוין, ירושלים בתפארתה: תולדות ירושלים בימי בית שני (אריאל 114-5), תשנ"ו, עמ' 42-64.
- י' משורר, "מטבעות החשמונאים", בתוך: ד' עמית וח' אשל, ימי בית חשמונאי (עידן 19), תשנ"ו, עמ' 197-209.
- ר' רייך, "הארכיאולוגיה של ירושלים בימי בית חשמונאי", בתוך: ד' עמית וח' אשל, ימי בית חשמונאי (עידן 19), תשנ"ו, עמ' 219-230.
- א' רפפורט, בית חשמונאי: עם ישראל בארץ ישראל בימי החשמונאים, תשע"ג.
- א' רפפורט, "מדינת החשמונאים", בתוך: מ' שטרן (עורך), ההיסטוריה של ארץ-ישראל – התקופה ההלניסטית ומדינת החשמונאים, 1981, עמ' 191-274.
- א' רפפורט, "תולדותיה של המדינה החשמונאית – מיונתן ועד מתתיהו אנטיגונוס", בתוך: ד' עמית וח' אשל, ימי בית חשמונאי (עידן 19), תשנ"ו, עמ' 61-76.
- י' שוורץ, "ירושלים מאלכסנדר הגדול ועד לחורבן הבית השני", בתוך: א' פאוסט, א' ברוך וי' שוורץ (עורכים), ירושלים מראשיתה ועד לכיבוש העות'מאני, תשע"ז, עמ' 103-138.