דוד כבש את העיר היבוסית, אבל ככל הידוע לנו לא הרס אותה. כך המשיכה העיר להשתרע בימי דוד על חלקיה הדרומיים והנמוכים של הגבעה המזרחית. בחלקה הצפוני של העיר ניצבה המצודה המלכותית, שהפכה לארמונו של דוד. הארמון השקיף מלמעלה על כל בתי העיר, שנבנו במדרונות התלולים של הגבעה.
שלמה, בנו של דוד ויורשו, הרחיב את העיר צפונה וכלל בתחומיה את הר הבית ואת העופל. בחלקים אלו, שהיו הגבוהים בעיר, נבנו מרכזיה המנהליים והפולחניים של הממלכה: ארמון המלך, מבני השרד (הקריה השלטונית), ובפסגת ההר – בית המקדש הראשון.
בתנ"ך פזורות ידיעות אחדות על שיפוצים בעיר ובחומותיה, אך עד כה לא נמצאו ממצאים ארכאולוגיים התואמים לכך. ייתכן שבמהלך השנים, בעקבות גידול האוכלוסייה, החלה בנייה של בתים בשטח שמחוץ לחומות, כמו בגבעה המערבית.
שאלות ועבודות
עבודת הרחבה
קראו את המאמר של נדב נאמן בקתדרה 151 (נ' נאמן, "ירושלים בימי בית ראשון: בין מחקר היסטורי-מקראי לממצא ארכיאולוגי", קתדרה 151, עמ' 7-34) וענו על השאלות הבאות:
- עמ' 8-9: מהן המגבלות של המקרא כמקור לחקר התקופה על פי נדב נאמן?
- עמ' 10-13: מהן המגבלות של המחקר הארכיאולוגי בעיר כמו ירושלים על פי נדב נאמן?
- עמ' 14-23: כיצד נדב נאמן מסביר את כיבוש ירושלים בידי דוד ואת בניית ארמון דוד?
- עמ' 23-29: כיצד נדב נאמן רואה את פעולות הבנייה של שלמה בירושלים?
- עמ' 29-34: כיצד נדב נאמן רואה את פעולות הבנייה שנערכו בירושלים אחרי פיצול הממלכה?
- עמ' 34: מה הצעתו של נדב נאמן בדבר הדרך לקבלת תמונה מאוזנת של ירושלים בתקופה זו?
שאלת חשיבה
- איזה סיפור מקראי על דוד עשוי להיות קשור לכך שהארמון השקיף מלמעלה על כל בתי העיר?
שאלות הבנת הנקרא
- מה היו תחומי העיר בימי דוד? מה היו תחומי העיר בתקופת שלמה?
- כתבו ארבעה מבנים בולטים בנופה של העיר בתקופה זו.
שאלת סיכום
- תארו את תחומי העיר ואת המראה הכללי שלה בתקופה זו.