חפירות העופל

במדרון הדרום-מזרחי של העופל התגלה מבנה בעל אופי ביצורי, שקירותיו העבים מושתתים (מבוססים) על סלע האם (הסלע הטבעי). המבנה תוארך על ידי אילת מזר למאה ה-10 לפני הספירה (ימי דוד ושלמה), אם כי חלק מהחוקרים מתארכים אותו לשלב מאוחר יותר.

תוכניתו של המבנה כוללת מעבר ושני תאים בכל אחד מצדדיו. תוכנית זו מזכירה תוכנית של שער ארבעה תאים – תוכנית שמוכרת לנו גם מאתרים אחרים. התאים שימשו כתאי משמר או כתאי אחסון.

מצידו החיצוני של השער מצא צ'רלס וורן במאה ה-19 מגדל גדול (שמצוי כיום מתחת לכביש העובר בסמוך למקום). אילת מזר שִחזרה את המכלול כשער עם רחבה חיצונית המוקפת ביצור, שהמגדל שוורן חשף הוא חלק ממנו. לא ברור עדיין אם מדובר בשער חיצוני של העיר, או בשער פנימי של הקריה השלטונית שנבנתה בעופל. אילת מזר מציעה לזהות שער זה עם "שער המים" הנזכר בספר נחמיה.

אל השער מתחברת מדרום מערב חומת סוגרים (חומה בעלת תאים). קטע קצר של החומה התגלה בצמוד לשער, ושני קטעים נוספים התגלו בחפירות קודמות על קו הרכס מדרום לשער. החומה תוארכה על ידי אילת מזר לתקופתו של שלמה.

בצמוד לשער נחשף מבנה ממלכתי בעל כמה חדרים. במבנה זה התגלו כמה שלבי בנייה, שבאים לידי ביטוי במספר רצפות שנמצאו בו, המוקדמת שבהם היא מהמאה ה-10 או מהמאה ה-9 לפנה"ס. בחדרי המבנה התגלו פִיטָסִים (קנקני אגירה גדולים) המתוארכים לשלב מאוחר יותר של שימוש במבנה.

על אחד מהפיטסים התגלתה כתובת: "לשר האו..." – ייתכן שהכוונה לשר האופים. לא ברור מה היה השימוש של מבנה זה, אך ייתכן שמדובר במחסן ממלכתי כלשהו.

בצמוד לפינתו של המבנה הממלכתי התגלה קטע ישר של חומה שנמשך במעלה המדרון. חומה זו תוארכה על ידי אילת מזר לתקופתו של שלמה המלך. לדעתה של מזר, אפשר לזהות קטע זה עם הַמִּקְצוֹעַ, הנזכר בתיאור חומת ירושלים בספר נחמיה ומשמעו דופן ישרה.

בשטח הסמוך לחומה, התגלו שרידי מבנים ובהם לפחות מבנה אחד שמתוארך לתקופתו של דוד. אמנם נהוג לראות אזור זה כמצוי מחוץ לתחומי עיר דוד, אך בסיפור מרד אבשלום מוזכר "בית המרחק" שאליו יצא דוד, וייתכן שהכוונה היא לאזור זה. בקצה הצפון-מזרחי של החומה הישרה נחשף מגדל גדול, שתוארך על ידי אילת מזר לראשית ימיו של שלמה. לדעתה, מגדל זה, ששולט על שטח גדול מגבוה, הוקם בראשית העבודות לבניית הקריה השלטונית בעופל.

מממצאי החפירות של אילת מזר עולה שבירושלים היה מרכז מנהלי רב-השפעה אשר שכן בחלקה העליון של הגבעה המזרחית – העופל. מזר סבורה שמרכז זה נבנה כבר בתקופת הממלכה המאוחדת. חוקרים אחרים רואים את התפתחותו של מרכז זה, וגם את התפתחותו של בית המקדש, כהתפתחות הדרגתית שהחלה אמנם בימי שלמה, אך הגיעה להבשלה מלאה בתקופה מאוחרת יותר של ממלכת יהודה. המשך החפירות ועיבוד הממצאים חיוניים להבנה טובה יותר של מעמד העיר בתקופה זו.