מדינת ישראל , משרד החינוך מדינת ישראל , משרד החינוך
מדינת ישראל, משרד החינוך
משרד החינוך
תקופות בירושלים

מדינת ישראל,

משרד החינוך

שטח G ומבנה האבן הגדול

share
שתפו עמוד:
שטח G ומבנה האבן הגדול

מראה העיר ותחומיה בתקופת הממלכה המאוחדת וממלכת יהודה

כפי שראינו בפרק הקודם, שטח G נמצא בחלקה העליון של עיר דוד. כזכור, המבנה הבולט ביותר בשטח הוא המבנה המדורג. מדובר במבנה ענקי הבנוי על המדרון בצורה של מדרגות. בין החוקרים קיימת מחלוקת באשר לתִּאֲרוּכוֹ של מבנה זה, ולקשר בינו לבין מבנה הארגזים שנמצא מתחתיו.

החוקרים שרואים במבנה המדורג מבנה נפרד ממבנה הארגזים, מתארכים אותו למאה ה-10 או ה-9 לפנה"ס – ימיו של דוד המלך. על פי גישה זו, דוד הרס את המצודה היבוסית, שהתבססה על מבנה הארגזים, ובנה במקומה את ארמונו; המבנה המדורג הוא מבנה התמך של הארמון, או שנועד להעצמתו. על פי דעה זו, למבנה זה התכוון המספר המקראי במושג "מילוא", הנזכר בסוף סיפור כיבוש ירושלים בידי דוד ובמקומות נוספים בתנ"ך.

חוקרים אחרים, ובהם גם ג'יין קאהיל, שעיבדה ופרסמה את ממצאיו של יגאל שילה בשטח זה, סבורים שמבנה הארגזים והמבנה המדורג הם חלקים ממבנה אחד שיחד עם מבנה האבן הגדול היה חלק מהמצודה היבוסית – מצודת ציון. חוקרים אלו יכולים להסביר את מעשיו של דוד בשטח זה ולטעון שהוא לא הרס את מצודת ציון, אלא הפך אותה לארמונו, דבר שאולי נרמז בביטוי: "וישב דוד במצודה" (שמואל ב' ה, ט), ובצורה דומה – גם בתיאור שבדברי הימים.

אֵילת מזר, שחשפה בשטח שמעל המבנה המדורג את מבנה האבן הגדול, מתארכת את מבנה האבן הגדול למאה ה-10 לפנה"ס ומציעה לזהותו כארמונו של דוד – ארמון שנבנה בעזרתו של חירם מלך צור, כפי שנזכר בסוף התיאור של כיבוש ירושלים בספר שמואל. כזכור, אברהם פאוסט ועמיחי מזר מתארכים את מבנה האבן הגדול לראשית תקופת הברזל (ברזל א', תקופת התנחלות), ולכן הם אינם מקבלים את זיהוי מבנה האבן הגדול עם ארמון דוד. ​

​דבר הכותב אל הקורא

שימו לב שמדובר כאן על שלושה מבנים שונים:

  1. מבנה הארגזים – כולם מסכימים על תפקידו כבסיס ועל תיארוכו לתקופת הברזל א' (תקופת ההתנחלות – בירושלים – עיר יבוס);
  2. המבנה המדורג – כולם מסכימים על תפקידו כמבנה תמך, אך חלוקים בשאלת תיארוכו;
  3. מבנה האבן הגדול – המחלוקת היא גם על תיארוכו וגם על תיפקודו. הנושא מתואר בבסיסו גם בפרק הקודם על ירושלים הקדומה. כאן עומדת במוקד תקופת דוד המלך.

ניתן לסכם את הדעות השונות ביחס לשלבים השונים בשטח G בטבלה:

המבנה

התיארוך לפי דעת המקדימים

התיארוך לפי דעת המאחרים

המבנה

מבנה הארגזים

התיארוך לפי דעת המקדימים

ברזל א'

התיארוך לפי דעת המאחרים

ברזל א'

המבנה

המבנה המדורג

התיארוך לפי דעת המקדימים

ברזל א' (קאהיל)

התיארוך לפי דעת המאחרים

ברזל ב', מאה 10 (סטיינר)

המבנה

מבנה האבן הגדול

התיארוך לפי דעת המקדימים

ברזל א' (פאוסט, עמי מזר)

התיארוך לפי דעת המאחרים

ברזל ב', מאה 10 (אילת מזר)

המבנה

בית אחיאל, החדר השרוף

התיארוך לפי דעת המקדימים

ברזל ב', מאה 10 (קאהיל)

התיארוך לפי דעת המאחרים

מאה 8-7 (סטיינר)

דעתו של אברהם פאוסט לגבי תפקידו של מבנה האבן הגדול

אפשרות אחרת, להבנת התיאור המקראי על מעשיו של דוד לאחר כיבוש העיר: דוד ישב בתחילה במצודת ציון היבוסית, ובשלב מאוחר יותר נבנה בסמוך ארמון למלך. לדעתו של אברהם פאוסט, ארמון דוד, שנבנה בעזרת חירם מלך צור, נבנה במקום אחר. עם המעבר של המלך לארמון החדש חלה ירידה בחשיבות המכלול הישן שכלל גם את המבנה המדורג.

תמיכה לדעה זו ניתן לראות במספר מבנים שנבנו אל תוך המבנה המדורג, לאחר פירוק חלקים ממנו. מבנים אלה (בית אחיאל, החדר השרוף, בית הבולות) יתוארו בהקשר לתקופה הבאה, אך לדעתה של ג'יין קאהיל הם נבנו כבר במאה ה- 10 (תקופת הממלכה המאוחדת) ומעידים על תהליך של גידול אוכלוסייה והרחבת אזורי המגורים.

סרטון: ארמון המלך דוד

מכון מגלי"ם: הסרט מזמין את הצופה להיכנס אל שרידי המבנה המונומנטלי שנחשף בעיר דוד, ומזוהה על ידי הארכאולוגית אילת מזר עם ארמונו של דוד ולצפות באירועים מרכזיים שהתרחשו בו.

שאלת חשיבה

מה בתיאור המקראי של כיבוש ירושלים בידי דוד תומך בגישה שהמבנה המדורג הוא מבנה התמך של הארמון, או שהוא נועד להעצמתו?

שאלות הבנת הנקרא

  1. במה החפירות בשטח G עשויות לסייע בהבנת המושג 'מילוא'?
  2. מהן שתי האפשרויות לפירוש הממצאים משטח G וממבנה האבן הגדול בהקשר לארמון דוד?
  3. מה אילת מזר חשפה מעל המבנה המדורג וכיצד היא מציעה לזהותו?

שאלת סיכום

  • תארו את הממצאים משטח G ומראשו, שנוגעים לתקופת הממלכה המאוחדת, והסבירו כיצד אפשר לפרש אותם ואת המסקנות העולות מכך.