לצפייה במפה המלאה
הממלכה המאוחדת וממלכת יהודה
מבוא
פרק זה יעסוק בירושלים בתקופת הממלכה המאוחדת ובתקופת ממלכת יהודה – עד לנפילת ממלכת ישראל בידי האשורים (*) ולמסעו של סַנְחֵרִיב מלך אשור ליהודה. הפרק מתבסס על המסופר במקרא ועל ממצאים ארכאולוגיים מירושלים בפרט, ומארץ ישראל והמזרח הקדום כולו בכלל.
* אשור - ממלכה קדומה באזור מסופוטמיה (חבל הארץ שבין נהרות הפרת והחידקל). אשור נעשתה אימפריה אזורית כבר בסוף תקופת הברונזה ובראשית תקופת הברזל. במאות ה-8 וה-7 לפנה"ס הגיעה אשור לשיא כוחה. בתקופה זו החריבו האשורים את ממלכת ישראל והגלו את תושביה – תחילה בימי המלך האשורי תִּגְלַת פִּלְאֶסֶר השלישי, ובהמשך בימי המלכים שַׁלְמַנְאֶסֶר החמישי וסַרְגוֹן השני. בימי בנו של סרגון השני – סַנְחֵרִיב – תקפו האשורים את ממלכת יהודה כתגובה למרד של חזקיהו מלך יהודה, כבשו את רובה, אך לא הצליחו לכבוש את ירושלים. במאה ה-7 לפנה"ס הצליחו האשורים למנות מלך חסות מטעמם במצרים, אך בסוף אותה מאה נחלשה האימפריה והתפוררה.
שושלת מלכי אשור במחצית השנייה של המאה השמינית לפני הספירה
בחרנו לפתוח תקופה זו בכיבוש דוד בשונה מהחלוקה בתוכנית הלימודים, כדי להבהיר את השלבים השונים של התקופה. קל יותר ללמוד את הכיבוש כפתיחה לתקופה חדשה. תקופה זו מתוארת בספר עד למסע הכיבוש האשורי.
- 745-727 - תגלת פלאסר השלישי - בן
- 727-722 - שלמאנסר החמישי - בן?
- 722-705 - סרגון השני - בן
- 705- 681 - סנחריב
-
המלך סרגון השני עם אחד משריו, תבליט מארמונו בדור שרוכין
-
תגלת פלאסר השלישי מתוך אסטלה קדומה
-
- ב' אופנהיימר, "המשמעות הדתית של בית המקדש וירושלים", בתוך: ש' אחיטוב וע' מזר (עורכים), ספר ירושלים: תקופת המקרא, יד יצחק בן-צבי, ירושלים, תש"ס, עמ' 175-194.
- ד' בן עמי וי' צ'חנובץ, "היה או לא היה? – ביצוריה של עיר דוד בתקופת הברזל ב1", מחקרי עיר דוד וירושלים הקדומה 8, תשע"ג, עמ' 31-40
- ה' גבע, "חידושים במחקר הארכאולוגי של ירושלים בעשור האחרון", קדמוניות 140, תשע"א, עמ' 62-65
- י' גרפינקל ומ' מומצוגלו, "אור חדש על ארמון שלמה, בית המקדש הראשון ובית המקדש השני לפי דגם מבנה מחורבת קיאפה", מחקרי עיר דוד וירושלים הקדומה 8, תשע"ג, עמ' 55-78.
- י' גרפינקל, ס' גנור ומ' מומצוגלו, "מתחם הפולחן ליד השער הדרומי בחורבת קיאפה", קדמוניות 149, תשע"ה, עמ' 2-13.
- א' ו' הורוויץ, "מקדש שלמה", בתוך: ש' אחיטוב וע' מזר (עורכים), ספר ירושלים: תקופת המקרא, יד יצחק בן-צבי, ירושלים, תש"ס, עמ' 131-154.
- ז' הרצוג, "מקדש שלמה", עידן 15, תשנ"א, עמ' 68-81.
- ז' הרצוג, "מקדש שלמה: שחזור תוכניתו ומקבילותיו הארכיאולוגיות", בתוך: ש' אחיטוב וע' מזר (עורכים), ספר ירושלים: תקופת המקרא, יד יצחק בן-צבי, ירושלים, תש"ס, עמ' 155-174.
- א' מזר, "החפירות בראש גבעת עיר דוד ובעופל, 2005-2010", קדמוניות 140, תשע"א, עמ' 80-88.
- א' מזר, "הרובע הממלכתי שבנה שלמה המלך בעפל בירושלים לאור החפירות החדשות (2013-2009), קדמוניות 149, תשע"ה, עמ' 20-27.
- נ' נאמן, "ירושלים בימי בית ראשון: בין מחקר היסטורי-מקראי לממצא ארכיאולוגי", קתדרה 151, עמ' 7-34.
- א' פאוסט, "יבוס, עיר דוד, וירושלים: ירושלים מתקופת ההתנחלות ועד התקופה הניאו-בבלית", בתוך: א' פאוסט, א' ברוך וי' שוורץ, ירושלים: מראשיתה ועד הכיבוש העות'מאני, תשע"ז, עמ' 35-72.
- ג' עוזיאל, א' שוקרון ונ' זנטון, "עדויות להמשך השימוש בביצורי ירושלים הכנענית בתקופת מלכי יהודה", מחקרי עיר דוד וירושלים הקדומה 8, תשע"ג, עמ' 17-30.
- ר' רייך, "הטופוגרפיה והארכאולוגיה של ירושלים בתקופת הבית הראשון", בתוך: ש' אחיטוב וע' מזר (עורכים), ספר ירושלים: תקופת המקרא, יד יצחק בן-צבי, ירושלים, תש"ס, עמ' 93-108.
- ר' רייך, לחפור את עיר דוד: המקום שבו החלו תולדותיה של ירושלים, יד יצחק בן-צבי, החברה לחקר ארץ-ישראל ועתיקותיה, ירושלים, תשע"ב.