תכונות המיקום והאיתור של ירושלים: זמינות מקורות מים מספיקים

בהרי יהודה קיימים תנאים טובים להיווצרות מעיינות, אך לא הטובים ביותר בארץ ישראל. למרגלות ההרים נובעים מעיינות גדולים יותר מאשר המעיינות בהר. הסיבה לכך היא שטח הניקוז הגדול יותר של המים במקומות הנמוכים יותר. כך למרגלות שדרת ההר נמצאים מקורות הירקון, ולמרגלות החרמון נמצאים מקורות הירדן – מעיינות גדולים בהרבה מהמעיינות בהר.

למעיינות יש חשיבות גדולה כמקור מים לעיר, בעיקר מפני שהם יציבים – הם שופעים מים גם בקיץ. יחד עם זאת, הגשם, שהינו מקור מים נוסף, מספק כמות מים גדולה בהרבה מזו שמספקים המעיינות – כמות המשקעים השנתית בהרי יהודה היא כ-600 מ"מ גשם בשנה. את מי הגשמים אפשר לאסוף בבורות חצובים או חפורים ולשמור אותם לזמן רב. אם כך, נוכל לסכם ולומר שבהרי יהודה קיימת זמינות סבירה של מקורות מים – אך האם גם באיתור של ירושלים קיימים מקורות מים מספיקים?

ירושלים קמה בסמוך למעיין הגיחון, שהוא אחד הגדולים במעיינות הרי יהודה, וכמות המים בו מספיקה לקיומה של עיר גדולה. עם זאת, למעיין הגיחון כמקור מים לעיר יש כמה בעיות שקשורות למקום נביעתו – למרגלות הגבעה, במקום נמוך יחסית:

1. בעיית הביטחון – כדי שחומות העיר יוכלו להגן על הנביעה היה צורך במאמץ מיוחד. יש לציין שבעיה זו אפיינה ערים קדומות נוספות בארץ, ואף בהן היה צורך במאמץ מיוחד להגן על מקורות המים;
2. זמינות המים לתושבי העיר – היותו של המעיין בנקודה נמוכה מהעיר לא אפשרה להזרים מים אליה. תושבי העיר נאלצו ללכת מרחק רב כדי לשאוב מים. כבר בימי הבית הראשון נחצבה נִקְבַּת חזקיהו, שקירבה את המים לתושבי הגבעה המערבית. בימי הבית השני כאשר התרחבה אוכלוסיית ירושלים, רמת החיים עלתה והפתרון הטכנולוגי של אמות מים כבר היה קיים, חיפשו מקורות מים נוספים לירושלים, העבירו אליה מים ממרחקים ואפשרו לאוכלוסייתה מים זורמים ונגישים.

​מעיין הגיחון הוא מעיין "פועם" (*), וייתכן שמכאן נובע גם שמו (להגיח משמעו לזנק החוצה). המעיין נובע מתוך מערה (ולכן הוא מכונה גם "מעיין קַרסטי") בעלת אופי מיוחד שגורם למים לנבוע בפעימות – כלומר לזמן מסוים ישנה שפיעה חזקה של מים, ולזמן מסוים השפיעה מצטמצמת מאוד. כיום, כנראה בגלל החציבות שנעשו במהלך הדורות בנקודת הנביעה, הפעימות אינן ניכרות, אך פעימות כאלה היו עשויות להקשות מעט על ניצול מי הגיחון. בשפיעת המעיין קיימים הבדלים ניכרים ובולטים בין הקיץ לבין החורף.

נוכל לסכם ולומר שאיתור העיר לצד מעיין הגיחון הוא טוב, אך כאשר ירושלים תתפתח ותהיה לעיר גדולה, זמינות מי המעיין לרוב האוכלוסייה תהיה נמוכה.

לצפייה בתרשים המלא

דבר הכותב אל הקורא

בחלק זה נלקחת כל תכונה שהוסברה קודם ונבחנת מידת קיומה בנפרד במיקום של ירושלים, כלומר – בצפון הרי יהודה, ובנפרד באיתור של ירושלים, כלומר – בדרום הגבעה המזרחית.

שאלות הבנת הנקרא

1. כיצד נוצרים מעיינות?
2. מהם מקורות המים הזמינים בהרי יהודה?
3. ציינו שתי בעיות בשימוש במעיין הגיחון כמקור המים לירושלים.
4. כיצד נוצר מעיין פועם?

שאלות סיכום

1. הסבירו מדוע המיקום בהרי יהודה הוא טוב (אך לא הטוב ביותר) מבחינת מקורות המים הזמינים.
2. הסבירו את היתרונות והחסרונות באיתורה של ירושלים מבחינת זמינות מקורות המים.