מדינת ישראל , משרד החינוך מדינת ישראל , משרד החינוך
מדינת ישראל, משרד החינוך
משרד החינוך
תקופות בירושלים

מדינת ישראל,

משרד החינוך

תכונות המיקום והאיתור של ירושלים: זמינות מקורות מים מספיקים

share
שתפו עמוד:
תכונות המיקום והאיתור של ירושלים: זמינות מקורות מים מספיקים

תכונות המיקום והאיתור של ירושלים

עמוד זה הינו חלק מהנושא הכולל - תכונות המיקום והאיתור של ירושלים - להמשך קריאה יש לעבור לעמודים הבאים:

הרי יהודה, שבתחומם ממוקמת ירושלים, בנויים משכבות שונות של סלעי משקע (*), חלקם סלעים קשים כמו גיר ודולומיט וחלקם סלעים רכים כמו חוואר. הסלעים הקשים הם סדוקים ולכן מי הגשם מחלחלים דרכם בקלות, ולעומת זאת הסלעים הרכים סופגים מים ונאטמים. כשמתחת לסלע קשה וחדיר נמצא סלע רך ואטים, ייעצר חלחול המים והם ימלאו את הסדקים ואת החללים בסלע החדיר.

מים כאלה נקראים "מי תהום", ושכבת הסלע הספוגה במים נקראת "אַקְוָוה" (אקוויפר בלעז). אם האקווה תיחשף באופן טבעי (לדוגמה בגלל היווצרות עמק של נחל או בגלל שבר גיאולוגי), ייווצר מעיין – נביעה טבעית של מים מהסלע. אם בני אדם יחפרו בקרקע ובסלע עד לאקווה, תתקבל באר – חפירה מלאכותית שמגיעה למי התהום.

  • באר-בור

    באר (מימין) היא חפירה שמגיעה אל מי התהום, לעומת בור מים שנועד לאסוף את מי הגשמים מפני השטח
    מקור: אתר תנועת הצופים העבריים בישראל

  • באר בתל ערד

    מקור: ויקיפדיה

עין סטף — מעיין גדול בהרי ירושלים | צילום: עמית טל, אתר פיקיויקי
עין סטף — מעיין גדול בהרי ירושלים | צילום: עמית טל, אתר פיקיויקי

בהרי יהודה קיימים תנאים טובים להיווצרות מעיינות, אך לא הטובים ביותר בארץ ישראל. למרגלות ההרים נובעים מעיינות גדולים יותר מאשר המעיינות בהר. הסיבה לכך היא שטח הניקוז הגדול יותר של המים במקומות הנמוכים יותר. כך למרגלות שדרת ההר נמצאים מקורות הירקון, ולמרגלות החרמון נמצאים מקורות הירדן – מעיינות גדולים בהרבה מהמעיינות בהר.

מעיינות שנוצרים בגלל חשיפה טבעית של מי התהום | מקור: תמר הירדני
מעיינות שנוצרים בגלל חשיפה טבעית של מי התהום | מקור: תמר הירדני

למעיינות יש חשיבות גדולה כמקור מים לעיר, בעיקר מפני שהם יציבים – הם שופעים מים גם בקיץ. יחד עם זאת, הגשם, שהינו מקור מים נוסף, מספק כמות מים גדולה בהרבה מזו שמספקים המעיינות – כמות המשקעים השנתית בהרי יהודה היא כ-600 מ"מ גשם בשנה. את מי הגשמים אפשר לאסוף בבורות חצובים או חפורים ולשמור אותם לזמן רב. אם כך, נוכל לסכם ולומר שבהרי יהודה קיימת זמינות סבירה של מקורות מים – אך האם גם באיתור של ירושלים קיימים מקורות מים מספיקים?

מי מעיין הגיחון
מי מעיין הגיחון זורמים אל תוך נקבת חזקיהו | צילום: אליהו ינאי, באדיבות ארכיון עיר דוד

ירושלים קמה בסמוך למעיין הגיחון, שהוא אחד הגדולים במעיינות הרי יהודה, וכמות המים בו מספיקה לקיומה של עיר גדולה. עם זאת, למעיין הגיחון כמקור מים לעיר יש כמה בעיות שקשורות למקום נביעתו – למרגלות הגבעה, במקום נמוך יחסית:

  1. בעיית הביטחון – כדי שחומות העיר יוכלו להגן על הנביעה היה צורך במאמץ מיוחד. יש לציין שבעיה זו אפיינה ערים קדומות נוספות בארץ, ואף בהן היה צורך במאמץ מיוחד להגן על מקורות המים;
  2. זמינות המים לתושבי העיר – היותו של המעיין בנקודה נמוכה מהעיר לא אפשרה להזרים מים אליה. תושבי העיר נאלצו ללכת מרחק רב כדי לשאוב מים. כבר בימי הבית הראשון נחצבה נִקְבַּת חזקיהו, שקירבה את המים לתושבי הגבעה המערבית. בימי הבית השני כאשר התרחבה אוכלוסיית ירושלים, רמת החיים עלתה והפתרון הטכנולוגי של אמות מים כבר היה קיים, חיפשו מקורות מים נוספים לירושלים, העבירו אליה מים ממרחקים ואפשרו לאוכלוסייתה מים זורמים ונגישים.

תרשים מעיין פועם
מעיין פועם | מקור: ויקיפדיה

​מעיין הגיחון הוא מעיין "פועם" (*), וייתכן שמכאן נובע גם שמו (להגיח משמעו לזנק החוצה). המעיין נובע מתוך מערה (ולכן הוא מכונה גם "מעיין קַרסטי") בעלת אופי מיוחד שגורם למים לנבוע בפעימות – כלומר לזמן מסוים ישנה שפיעה חזקה של מים, ולזמן מסוים השפיעה מצטמצמת מאוד. כיום, כנראה בגלל החציבות שנעשו במהלך הדורות בנקודת הנביעה, הפעימות אינן ניכרות, אך פעימות כאלה היו עשויות להקשות מעט על ניצול מי הגיחון. בשפיעת המעיין קיימים הבדלים ניכרים ובולטים בין הקיץ לבין החורף.

נוכל לסכם ולומר שאיתור העיר לצד מעיין הגיחון הוא טוב, אך כאשר ירושלים תתפתח ותהיה לעיר גדולה, זמינות מי המעיין לרוב האוכלוסייה תהיה נמוכה.

מונחים (*)

  • סלעים שנוצרו בסביבה ימית או יבשתית. סלעי המשקע הימיים הם הסלעים הנפוצים ביותר בארץ ישראל, והם נוצרו עקב שקיעת חומרים שונים שהיו בים אל קרקעיתו. הלחץ שמפעילים החומרים החדשים על החומרים ששקעו לפניהם גורם להתקשות החומר ולהיווצרות הסלעים. הימצאותם של סלעי משקע ימיים על היבשה, כולל במקומות שגבוהים במאות מטרים מפני הים, היא תוצאה של התרוממות שחלה לאחר שקיעתם.

  • מעיין קארסטי אשר נובע בפעימות – לעתים שופע מים וזמן קצר אחרי כן מתייבש וחוזר חלילה. התופעה נובעת מחיבור מערה תת קרקעית אל נקודת הנביעה בסיפון טבעי – מנהרה שעולה ויורדת (ראו תרשים). כאשר המערה התת-קרקעית מתמלאת במים עולים המים בסיפון, על פי חוק כלים שלובים. כאשר המים מגיעים לנקודה הגבוהה ביותר של הסיפון, מתחילה שפיעה של מים במעיין. כל עוד מפלס המים במערה לא ירד אל מתחת לנקודת הכניסה אל הסיפון ולא ייכנס אוויר לסיפון – ימשיכו המים לנבוע. ברגע, שהמפלס במערה ירד אל מתחת לפתח, ייכנס אוויר לסיפון והמים יחדלו לנבוע, עד שהמפלס יגיע לנקודה הגבוהה בסיפון וחוזר חלילה.

דבר הכותב אל הקורא

בחלק זה נלקחת כל תכונה שהוסברה קודם ונבחנת מידת קיומה בנפרד במיקום של ירושלים, כלומר – בצפון הרי יהודה, ובנפרד באיתור של ירושלים, כלומר – בדרום הגבעה המזרחית.

שאלות

שאלות הבנת הנקרא

  1. כיצד נוצרים מעיינות?
  2. מהם מקורות המים הזמינים בהרי יהודה?
  3. ציינו שתי בעיות בשימוש במעיין הגיחון כמקור המים לירושלים.
  4. כיצד נוצר מעיין פועם?

שאלות סיכום

  1. הסבירו מדוע המיקום בהרי יהודה הוא טוב (אך לא הטוב ביותר) מבחינת מקורות המים הזמינים.
  2. הסבירו את היתרונות והחסרונות באיתורה של ירושלים מבחינת זמינות מקורות המים.