תכונות המיקום והאיתור של ירושלים: ביטחון
תכונות המיקום והאיתור של ירושלים
עמוד זה הינו חלק מהנושא הכולל - תכונות המיקום והאיתור של ירושלים - להמשך קריאה יש לעבור לעמודים הבאים:
הסברנו לעיל את היתרון הביטחוני שבמיקום עיר במקום גבוה – הן מבחינת התצפית והן מבחינת אפשרויות הבלימה של תוקפים. הרי יהודה מספקים אפשרויות רבות לבניית עיר במקום גבוה, תוך ניצול המדרונות הטבעיים כבסיס לחומות. לפיכך, מבחינה ביטחונית, מיקום של העיר באזור הררי הוא רעיון טוב ובעל יתרונות רבים.
התמונה משתנה מקצה לקצה כאשר אנחנו בוחנים את איתורה של ירושלים הקדומה. כבר בספר תהילים (קכה, ב) נאמר: "יְרוּשָׁלִַם – הָרִים סָבִיב לָהּ". מצב זה אכן התקיים בירושלים הקדומה, שהייתה מוקפת מכל עבריה בהרים גבוהים ממנה.
לכאורה, ההרים שסביב העיר שומרים עליה ומונעים מאויבים להתקרב אליה, אך למעשה הם מסַכְּנים אותה. על הרים אלה יכול הצבא התוקף להיערך, וחמור מכך – מהרים אלה יכולים תוקפי העיר לצפות עליה ולזהות נקודות חולשה במערך ההגנה שלה (ייתכן שזהו מקור שמו של הר הצופים).
יחד עם זאת, על מנת לתקוף את העיר יצטרך הצבא התוקף לרדת מההרים המקיפים אותה, לחצות את אחד הגאיות ולנסות לתקוף את החומה במעלה המדרון – דבר קשה ללא ספק. אולם גם כאן עיון מדוקדק יותר באפשרויות התקיפה של העיר יגלה לנו שהעיר מוגנת היטב בגאיות מצד מערב, מצד דרום ומצד מזרח, אך אינה מוגנת כלל מצד צפון – שבו אין שום גיא עמוק. ואכן פעמים רבות בתולדותיה הותקפה העיר מצד צפון, ובלשונו של ירמיהו (א, יד): "מִצָּפוֹן תִּפָּתַח הָרָעָה".
על פי ניתוח זה ניתן לקבוע שאיתורה של העיר מהבחינה הביטחונית הוא ירוד מאוד, והיא נמצאת בסיכון גבוה לתקיפות מוצלחות.