באזור הרי יהודה חומר הבנייה המצוי הוא אבן. כדי לבנות באבן יש לחצוב מהסלע אבנים חזקות ועמידות, לסתת אותן, או לפחות להתאימן זו לזו. למרבית המזל, על גב ההר נחשפות שכבות של סלעי גיר (*) מתקופת הטורון (*).
לסלעי תקופת הטורון (*) כמה תכונות חשובות שהופכות אותן למתאימות במיוחד לבנייה בכלל ולבניית מבנים גדולים ומפוארים בפרט: הסידוק הטבעי בסלעים אלה הוא בקווים ניצבים – מה שמקל על חציבת האבן מלכתחילה בצורה של תיבה מלבנית; האבן היא קלה לחציבה ולעיבוד, אבל מתקשה במגע עם האוויר – מה שהופך אותה לעמידה לזמן ארוך.
לפיכך אין פלא שאבני בנייה אלו מכונים על ידי סתתי האבן "מֶלֶכֶּה" – האבן המלכותית. ואכן, אבני בנייה אלה שימשו לבנייה המפוארת והממלכתית. נוסף על כך, קלות החציבה בסלעי הטורון (*) יחד עם התקשות האבן ועמידותה הרבה הביאו גם לניצולה לפעולות חציבה, בעיקר חציבה של מערות ומצבות קבורה מפוארות.