עד חורבן בית ראשון
מיקומה ואיתורה של ירושלים בעת העתיקה
מיקומה ואיתורה של העיר בראשיתה
התנאים הנדרשים למיקומה של עיר בעת העתיקה
כשהחלו בני האדם להקים ערים בעת העתיקה היו כמה תנאים שגרמו להם להעדיף מקומות מסוימים על פני מקומות אחרים. בערים שונות היו קיימים תנאים אלו במידות שונות. נסקור להלן את התנאים אלו ונבדוק מדוע הם היו חשובים.
מים הם משאב חיוני לקיומם של חיים. אדם לא יכול להתקיים ללא זמינות מתמדת של מים לשתייה. יתרה מזאת, המים משמשים להשקיית שדות חקלאיים ולשיפור רמת החיים – משתמשים בהם למשל לכביסה, לרחצה ולניקיון.
לפיכך כל יישוב קֶבע בעת העתיקה מיקם את עצמו בסמוך למקור מים יציב, כמו נהרות, מעיינות ואגמים. כגודל מקור המים (במונחים של כמות מים זמינה) – כן גודל היישוב. עם זאת, כבר בעת העתיקה פותחו שיטות של אגירת מי גשמים או של ניצול מי התהום – דבר שאפשר הקמת יישובים גם באתרים אחרים.
כיוון שבעת העתיקה ערים הותקפו פעמים רבות על ידי אויבים, היה צריך לדאוג לכך שמקור המים יהיה מוגן וזמין לתושבי העיר גם בעת מצור.
בעת העתיקה בסיס הקיום של האדם היה חקלאות. אמנם כבר אז התפרנסו חלק מתושבי העיר מעיסוקים אחרים, אך לחקלאות הייתה חשיבות גדולה במרחב סביב העיר – היא סיפקה לה מזון, וחלק מתושביה עסקו בה לפרנסתם.
לפיכך העדיפו ערים בעת העתיקה אזורים מתאימים לחקלאות, שבהם יש מים זמינים רבים ואדמה עמוקה ורציפה, כגון עמקים רחבי ידיים ושטחים מישוריים. ככל שהאזור החקלאי סביב העיר היה גדול ופורה יותר, כך העיר הייתה גדולה וחשובה יותר.
מקור: אברהם גרייצר, ויקיפדיה
מקור: ויקיפדיה
בראשית העת העתיקה – בתקופות שנכנה בהמשך "תקופת הברונזה התיכונה" ו"תקופת הברונזה המאוחרת" – היו בדרך כלל העיר והמרחב הכפרי שסביבה יחידה מדינית עצמאית (נכנה זאת בהמשך "עיר-מדינה"). סכסוכים פרצו פעמים רבות בין ערים שכנות, ולעתים גורם חזק במיוחד (נכנה אותו בהמשך "אימפריה"), ניסה לתקוף ערים אחרות כדי להכניסן לתחום שלטונו.
לפיכך מנהיגי כל עיר בעת העתיקה היו צריכים להפעיל גם שיקולי ביטחון בבואם לבחור את אתרה. ברוב המקרים הפתרון היה למצוא מקום גבוה ביחס לסביבתו – כך שמי שתקף את העיר היה צריך להסתער בעלייה, ולא היה יכול לצפות אל תוך העיר ולגלות את ההיערכות של המגינים; מגיני העיר יכלו לנצל את יתרון הגובה בשביל לצפות לרחוק ולחזות את תנועות הצבא התוקף, וכן להיעזר במדרון כדי לתקוף את הצבא היריב ולמנוע ממנו להתקרב לחומות.
פתרונות אחרים לשיקולי הביטחון היו לבנות את העיר במקום המוגן באופן טבעי, לפחות בחלק מצדדיו, לדוגמה לצד נפתול בנהר, או על שטח אדמה הבולט לתוך הים. אם כך, על פי שיקולי הביטחון היה מוטב למקם את העיר במקום מבודד וקשה לגישה. עם זאת, שיקולי הביטחון לא היו השיקולים היחידים, ולכן נדיר שערים בעת העתיקה נבנו במקומות מבודדים כאלה.
ערים בעת העתיקה היו שונות מהכפרים בכמה מאפיינים. בעיר, בניגוד לכפר, חלק מפרנסת התושבים התבססה על מסחר. כדי להחליף סחורות עם ערים אחרות היה צריך לדאוג שהגישה לעיר תהיה קלה, כך שהסוחרים יוכלו להגיע אליה ולצאת ממנה בקלות.
ככל שאיתורה של העיר יהיה בסמוך לדרך ראשית יותר – כך היא תוכל להשתתף יותר במסחר. בנוסף, בערים חשובות היה פעמים רבות מרכז שלטוני. שלטון צריך להעביר הודעות לכל תחומי שליטתו, ולעתים עליו להעביר כוחות צבא למרחקים. קרבה לדרכים ראשיות מאפשרת פעילויות אלה, שהן חיוניות לתפקודה של העיר.
נוסף על כך, אם העיר שלטה על דרך מסוימת ותושביה יכלו למנוע מאחרים לעבור בה – היא יכלה לדרוש דמי מעבר בדרך וכך להפוך לעיר עשירה, או לקבל עוצמה פוליטית רבה בכך שאפשרה לצבאות אחדים לעבור במקום, ומנעה את המעבר מאחרים.
מאפיינים נוספים שמבדילים בין עיר לכפר הם גודל היישוב ומעמדו. עיר היא יישוב גדול, שכולל אנשים רבים, ועל כן יש לבנות במקום בתי מגורים רבים יותר מאשר בכפר. לעיר יש גם מעמד מרכזי מבחינה שלטונית, רוחנית וכלכלית, ולכן יש בה מבני ציבור ושלטון, כמו ארמון למלך, מרכז פולחן ואזורי מסחר ואחסון.
כדי לבנות מבנים רבים כל כך יש צורך בשטח נרחב המתאים לבנייה, ולפיכך טוב לבנות אותה בשטח מישורי, שבו קל יחסית לבנות ויש בו מקום למבנים רבים. בערים חשובות היה צורך למצוא מקום מתאים להקמת מבני הציבור החשובים ביותר כמו הארמון והמבנה הפולחני. בדרך כלל חיפשו מקום בולט במיוחד בתוך העיר שבו ייבנו מבנים אלה.
כדי לבנות מבנים כה רבים, בעיקר מבני שלטון ופולחן מפוארים, יש צורך בחומרי גלם מתאימים בסביבה הקרובה. בעת העתיקה נהגו לבנות בעיקר מעץ, בוץ ואבן. בעת בחירת אתר מתאים להקמת עיר היה צורך לבדוק שחומרי גלם כאלה מצויים באיכות טובה ובמרחק קטן מאתרי הבנייה (או בהם עצמם) על מנת שניתן יהיה להובילם למקום בקלות.
צילום: אסף פרץ, באדיבות רשות העתיקות
מקור: ויקיפדיה
המרכזיות של העיר נשענה על שירותים שהעיר נתנה לתושבי המרחב שסביבה. אחד השירותים החשובים היה הפולחן. תושבי המרחב הכפרי היו מגיעים לעיר לצורכי הפולחן ומביאים בתמורה סחורות ויבולים לעיר. ככל שהמרכז הפולחני היה חשוב יותר – כך זרם עולי הרגל אליו היה גדול יותר.
מקומות פולחן שנהנו ממסורות קדומות של קדושה הצליחו למשוך אליהם עולי רגל רבים יותר מאשר מקומות שלא הייתה להם מסורת כזו. תנאי הטבע היו פעמים רבות מצע טוב להתפתחות מסורות פולחניות; בעיקר הדברים אמורים בתופעת טבע מרשימה – הר גבוה, עצים מפותחים או מעיינות שופעים במיוחד. מיקום עיר בסמוך לאתר כזה היווה יתרון גדול למעמדה של העיר.
בשלב זה נבחנות התכונות הדרושות לכל עיר באשר היא – לאו דווקא ירושלים. זו הסיבה מדוע התמונות מדגימות ערים שונות בארץ. בשלב זה השימוש במושגים מיקום ואיתור הוא שימוש חופשי ללא הגדרה מדויקת. הגדרה שכזו תינתן בהמשך.
בראשית קיומו של האדם בסיס קיומו היה ציד ולקט. בני האדם נדדו ממקום למקום וניזונו מצמחים ומפירות שמצאו וכן מנבלות בעלי חיים או ציד של בעלי חיים. בסיס קיום זה היה כרוך בסיכון רב – הנובע מהצורך לנדוד וכך להיחשף לסכנות, מפציעות בעת הציד וכן מטעויות זיהוי (אכילה של פירות רעילים לדוגמא). בנוסף, היעילות של בסיס קיום זה היא נמוכה ולכן האוכלוסייה האנושית הייתה קטנה ומפוזרת מאוד.
בשלב מסוים (בתקופת האבן החדשה – התקופה הניאולותית) האדם עבר להתבסס על חקלאות. במקום ללקט את המזון – לגדל את המזון. לשם כך, האדם אסף אליו צמחים ובעלי חיים נוחים לגידול (וכך יצר זנים של צמחים ובע"ח). שינוי זה היה כרוך במגורי קבע (לפחות לפרקי זמן ארוכים יחסית) ובכבילות לאדמה פורייה או שטחי מרעה טובים. היעילות של בסיס קיום זה גבוהה יותר מלקט וציד והאוכלוסייה האנושית גדלה במידה ניכרת בזמן קצר. למרות זאת, הקיום על בסיס החקלאות הוא קיום המצריך עבודה קשה ומתמדת והגנה על חלקות האדמה הטובות. בסיס הקיום החקלאי ליווה את האדם ברוב ההיסטוריה ובוודאי שבעת העתיקה.
החל מאמצע המאה השמונה עשרה לספירה החלה מהפכה נוספת – המהפכה התעשייתית. האדם עבר מגידול מזון – לייצור מזון. גם החקלאות הפכה ממוכנת. גם מהפכה זו אפשרה קפיצה בגודל האוכלוסייה האנושית בגלל היעילות הגבוהה של בסיס קיום זה.
כתבו שבע תכונות חשובות לקביעת מיקומה של עיר בעת העתיקה.
ציינו שבע תכונות חשובות לקביעת מיקומה של עיר בעת העתיקה, הסבירו כל תכונה – מדוע היא חשובה והביאו דוגמאות למקומות בהם אפשר לממש כל תכונה.
