מתוך: קורס מקוון של מכון מגלי"ם ואונ' בר-אילן
מבוא - למה ירושלים?
ערים היסטוריות (*) רבות בעולם קמו במקומות בעלי יתרונות רבים מבחינה גיאוגרפית – זו על גדות נהר, וזו לצד נפתול (*) בנהר; זו בצומת דרכים או בליבו של עמק פורה, וזו על שפת הים. כדי להבין אם עיר מסוימת הוקמה במקום בעל יתרונות גיאוגרפיים רבים, חשוב לבחון את תכונות האתר והאזור בתקופת הקמתה.
יש להניח שעיר שהפכה לחשובה הייתה עיר שקמה באתר שלו יתרונות רבים. בפרק זה נבדוק בין היתר מה היו התכונות החשובות לבחירת מיקום של עיר בעת העתיקה. ננסה להבין עד כמה תכונות אלו השפיעו על בחירת איתורה של העיר, ומדוע הן היו חשובות בעת העתיקה.
על פי התיאור המקראי, ירושלים הפכה לעיר חשובה מימי דוד המלך. האם היא קמה באתר שלו יתרונות מגוונים על פני מקומות אחרים? האם תכונות האתר שבו הוקמה קיימות באופן זהה גם בסביבתה הרחבה? ולסיום – האם ירושלים התפתחה לעיר כה חשובה בשל התכונות הגיאוגרפיות שלה? על כל השאלות הללו נענה בפרק זה.
מונחים (*)
-
פיתולים משמעותיים בתוואי הזרימה של נהר.
בדרך כלל נפתולים מאפיינים נהרות גדולים שזורמים בשטח מישורי. נפתולי נהר אפשרו להקים יישובים ששלושה מעבריהם היו מוגנים על ידי הנהר. ערים היסטוריות רבות באירופה קמו בנפתול נהר. בארץ אפשר להבחין בנפתולים בירדן הדרומי (בין הכינרת לים המלח). נפתולים קיימים גם בערוץ של נחל שורק, אף שהיום אינו נהר גדול ואינו זורם בשטח מישורי.
-
כינוי לערים שהתקיימו במשך תקופה ארוכה באותו אתר או סמוך לו.
בערים היסטוריות רבות קיים מתח בין הרצון לשמר את החלקים הקדומים של העיר לבין הרצון לפתח אותה כעיר מודרנית. ירושלים נחשבת לעיר היסטורית יוצאת דופן במקצת, מפני שעד אמצע המאה העשרים (עד איחוד ירושלים) החלק הקדום שלה – עיר דוד (שאינו חלק מ"העיר העתיקה") – לא נכלל בתחומה.
-
- מ' אבנימלך, "ירושלים של טורון", מדע יג', תשכ"ט, עמ' 209-215.
- א' גרינר, "הטופוגרפיה של ירושלים", בתוך: א' פאוסט, א' ברוך וי' שוורץ, ירושלים: מראשיתה ועד הכיבוש העות'מאני, תשע"ז, עמ' 11-18.
- י' קרמון, "ירושלים הרים סביב לה", בתוך: ירושלים לדורותיה, החברה לחקירת ארץ ישראל ועתיקותיה, תשכ"ט, עמ' 96-108
- ר' רובין, "ירושלים וסביבותיה: השפעת התנאים הפיסיים על יישובה של ירושלים", בתוך: ש' אחיטוב וע' מזר (עורכים), ספר ירושלים: תקופת המקרא, תש"ס, עמ' 1-12.
