מפעלי מים לניצול מי הגשמים

כפי שציינו לעיל, לירושלים שני מקורות מים טבעיים – מי הגשמים ומעיין הגיחון. כמות המים במעיין הגיחון מספיקה לעיר גדולה, ומים אלו נוצלו כבר בתקופה הכנענית באמצעות מפעלי המים – תעלת השילוח ומערכת פיר וורן. בשלהי ימי הבית הראשון הייתה ירושלים עיר גדולה גם בשטחה, וחלק מאוכלוסייתה התגורר בגבעה המערבית, המרוחקת ממעיין הגיחון.

ברור שבמצב דברים זה היה צורך לפתח מקורות מים נוספים לעיר. מקור המים היחיד, שאפשר היה לפתח ושיכול היה להוסיף מים לעיר ובעיקר לגבעה המערבית, היה מי הגשמים. לניצול מי הגשמים הוקמו מפעלים שונים, שיתוארו להלן. בהמשך יתוארו מפעלים שהוקמו כדי לשפר את ניצול מי מעיין הגיחון.

1. בורות מים – הוקמו בדרך כלל בידי אנשים פרטיים. מדובר בבורות חפורים או חצובים, בעלי קירות מטויחים, שאספו מי גשם מהגגות, מהחצרות ומהרחובות.
2. בריכות אגירה – הוקמו בידי המערכת השלטונית. בריכות אלו אספו את מי הנגר – מי הגשם הזורמים על פני השטח. כדי לגרום למי הנגר להתרכז בבריכות, היה צורך להקים סכרים בערוצי הנחלים. סביר להניח שבריכת השילוח, הנמצאת בחלקו התחתון של הגיא, אספה את המים שזרמו בערוץ הגיא ונעצרו בסכר שחצה את הערוץ, סכר שאולי שימש גם כחומת העיר. בתנ"ך מוזכרות כמה בריכות בירושלים: "הבריכה העליונה", הבריכה התחתונה", "הבריכה הישנה".
3. תעלות – גם מפעל בנייה זה הוקם בידי המערכת השלטונית. התעלות אספו מי נגר ממדרונות הגבעות והובילו אותם לבריכות. בתנ"ך מוזכרת לדוגמה "תעלת הבריכה העליונה". בחפירות הארכאולוגיות ברחבי העיר נחשפו תעלות רבות, שניקזו מי גשמים והובילו אותם לבריכות העיר.

חוקרים רבים סבורים ש"תעלת הבריכה העליונה" קישרה בין "הבריכה העליונה" ובין "הבריכה התחתונה". מקובל לזהות את "הבריכה התחתונה" עם בריכת השילוח, בנקודת המפגש של הגיא עם נחל קדרון. אם כך, את "הבריכה העליונה" יש לחפש בצפון העיר.

דן בהט הציע שהבריכה הייתה ממוקמת מצפון להר הבית, ו"תעלת הבריכה העליונה" עברה לאורך המדרון המערבי של הקדרון; לעומת זאת, דוד אוסישקין הציע שהבריכה הייתה ממוקמת בצפון, והתעלה עברה לאורך הגיא.

נושא זה מתייחס לתקופת הבית הראשון למלוא אורכה ולא לשלהי התקופה בלבד. בספר נעשה שימוש בשמות: נקבת חזקיהו ותעלת השילוח, בעקבות השמות בהם השתמש יגאל שילה. שמות אלו מאפשרים הבחנה קלה בין המפעלים השונים והתעלות השונות. רוני רייך ואלי שוקרון השתמשו בשמות נקבת השילוח ותעלה II בהתאמה.

תעלת הבריכה העליונה

תעלת הבריכה העליונה נזכרת בתנ"ך בקשר למצור האשורי:

"וַיִּשְׁלַח מֶלֶךְ-אַשּׁוּר אֶת-תַּרְתָּן וְאֶת-רַב-סָרִיס וְאֶת-רַבְשָׁקֵה מִן-לָכִישׁ אֶל-הַמֶּלֶךְ חִזְקִיָּהוּ, בְּחֵיל כָּבֵד--יְרוּשָׁלִָם; וַיַּעֲלוּ, וַיָּבֹאוּ יְרוּשָׁלִַם, וַיַּעֲלוּ וַיָּבֹאוּ וַיַּעַמְדוּ בִּתְעָלַת הַבְּרֵכָה הָעֶלְיוֹנָה, אֲשֶׁר בִּמְסִלַּת שְׂדֵה כֹבֵס."

(מלכים ב' יח, 17)

"וַיִּשְׁלַח מֶלֶךְ-אַשּׁוּר אֶת-רַבְשָׁקֵה מִלָּכִישׁ יְרוּשָׁלְַמָה אֶל-הַמֶּלֶךְ חִזְקִיָּהוּ, בְּחֵיל כָּבֵד; וַיַּעֲמֹד, בִּתְעָלַת הַבְּרֵכָה הָעֶלְיוֹנָה, בִּמְסִלַּת, שְׂדֵה כוֹבֵס ."

(ישעיהו לו)

וגם בקשר לימי שלטונו של אחז מלך יהודה:

וַיֹּאמֶר יְהוָה, אֶל-יְשַׁעְיָהוּ, צֵא-נָא לִקְרַאת אָחָז, אַתָּה וּשְׁאָר יָשׁוּב בְּנֶךָ: אֶל-קְצֵה, תְּעָלַת הַבְּרֵכָה הָעֶלְיוֹנָה--אֶל-מְסִלַּת, שְׂדֵה כוֹבֵס"

(ישעיהו ז)

שאלות הבנת הנקרא

מה הם שני מקורות המים הטבעיים של ירושלים?
מדוע היה צורך לפתח מקורות מים נוספים לירושלים? מאיזה מקור טבעי ניתן להוסיף מים לעיר?
ציינו שלושה מפעלי מים שהוקמו לניצול מי הגשמים.
ציינו שלוש בריכות אגירה ירושלמיות שמוזכרות בתנ"ך.
ציינו שתי דעות באשר לתוואי של תעלת הבריכה העליונה.

שאלת סיכום

תארו והסבירו את מפעלי המים שהוקמו בימי הבית הראשון לניצול מי הגשמים.