השלב השני במערכת פיר וורן

כזכור, רייך ושוקרון זיהו במערכת פיר וורן שני שלבים. השלב הראשון, שמתוארך לתקופת הברונזה התיכונה, תואר לעיל. השלב השני, שכלל הנמכה של המנהרה עד לראשו של פיר וורן, תוארך למאה ה-8 לפני הספירה על פי פסולת החציבה המעורבת בחרסי התקופה שנמצאה במנהרת ההמשך.

נראה שהנמכת המנהרה יוצרת התחלה של סיבוב לולייני – אולי כדי ליצור גישה אחרת למעיין. על פי רייך ושוקרון, כשהנמיכו את המנהרה נחשף פיר וורן, והדבר קלקל את התוכניות, גרם להפסקת הפרויקט ואולי אף הביא להחלפתו בנִקְבַּת חזקיהו. לדעתם של אברהם פאוסט ושל אשר גרוסברג, לאחר שנחשף פיר וורן חוברה תחתיתו למעיין באמצעות מנהרה. בשעת חירום השתמשו בו לשאיבת מים, עד שנחצבה נקבת חזקיהו.

מחלוקת החוקרים לגבי השימוש בפיר וורן לשאיבת מים

המחלוקת מתמקדת בשאלה האם היה ניתן לשאוב מים דרך הפיר. רייך ושוקרון העלו שתי תמיהות לגבי השימוש בפיר לשאיבה:

1. מדוע לא יושרו דפנותיו של הפיר? המאמץ הנדרש לכך אינו גדול, אך ללא יישור הדפנות קשה לשאוב דרכו מים, כי הכלי נחבט בבליטות בדפנות.
2. מדוע לא הועמקה תעלת המים בתחתיתו של הפיר? גם כאן נדרש מאמץ קטן יחסית – אך ללא העמקה כזו קשה יותר לשאוב מים.

פאוסט, גיל וגרוסברג סבורים שתמיהות אלו שגויות ומשיבים להן:

1. דן גיל הצליח לשרטט גליל חופשי למלוא גובהו של הפיר בו דלי לא היה נתקל בדפנות. הרשל שנקס, שניסה להוריד כלי שאיבה במרכזו של הפיר, הצליח לעשות זאת בלי לחבוט את הכלי על דפנות הפיר, וזאת בנוסף לאפשרות השאיבה בנאדות עור – שגם אם הם נחבטים בדפנות, המים נשארים בתוכם.
2. לא היה צורך בהעמקת התעלה בתחתית הפיר, כי עד לחציבת נקבת חזקיהו מפלס המים היה גבוה מזה הקיים כיום, וכך שני המטרים התחתונים של הפיר היו מלאים במים.

לפיכך, בעוד רייך ושוקרון סבורים, שפיר וורן לא שימש לשאיבת מים בשום שלב, סבורים חוקרים אחרים ובהם אברהם פאוסט, דן גיל ואשר גרוסברג כי הפיר שימש לשאיבת מים בשעת חירום במאה ה- 8 לפני הספירה, עד שנחצבה נקבת חזקיהו.

שאלות הבנת הנקרא

1. מה נעשה בשלב השני של מערכת פיר וורן?
2. כיצד רייך ושוקרון מפרשים את השלב השני במערכת פיר וורן? כיצד אברהם פאוסט ואשר גרוסברג מפרשים שלב זה?

שאלות סיכום

תארו את השלב השני של מערכת פיר וורן והסבירו את דעות החוקרים לגבי פירושו.