בחפירות אביגד נמצאו קטעי קירות ורצפות שתוארכו לתקופה הישראלית – למאה ה-8 או ה-7 לפנה"ס. הקירות היו בנויים אבני גוויל (אבני שדה שכמעט לא עברו עיבוד) והיו מטויחים. הרצפות היו עשויות מגיר כתות (שבור, כתוש) ומהודק, או מאדמה מעורבת בסיד ומהודקת.
המחלוקת בנוגע לתחומי העיר
אחרי איחוד ירושלים במלחמת ששת הימים החלו בפרויקט שיקום הרובע היהודי. במסגרת פרויקט זה נערכו פעולות של פינוי הריסות ושל בנייה חדשה ברחבי הרובע, המצוי בגבעה המערבית. על פי חוק העתיקות במדינת ישראל, כשרוצים לבנות באתר שבו יש עתיקות, יש להקדים לבנייה חפירה ארכאולוגית.
כיוון שהרובע היהודי הוא אתר עתיקות נוצרה הזדמנות לחפירות נרחבות בשטחו. את החפירות באתר ערך הארכאולוג הישראלי נחמן אביגד. נסקור עתה את ממצאי חפירות אלו.
בתים
מכלול כלי חרס
ברחבי שטחי החפירות נמצאו כלי בית שונים אדומים ועשויים חרס, שמאפיינים את התקופה הישראלית במאה ה-8.
צלמיות (פסלים קטנים)
בחפירות אביגד נמצאו שני סוגים של צלמיות מתקופה זו: צלמיות של חיות דמויות סוס וצלמיות של נשים. מצד אחד, מדובר בממצא מפתיע, שהרי עשיית פסלים אסורה בתורה, כל שכן שימוש בהם. מצד שני, קריאה מדוקדקת בתנ"ך מלמדת ששימוש בצלמיות כקמעות היה נפוץ באוכלוסייה הישראלית בתקופה זו.
את הדבר ניתן ללמוד מהפעמים הרבות שבהן הנביאים יוצאים כנגד השימוש בתְרָפִים (צלמיות). לא ברור מה היה השימוש בצלמיות החיות, אך צלמיות הנשים שימשו כנראה כצלמיות פריון – קמע להבטחת לידה מוצלחת, או להבטחת פריון בעסקים או ביבולים החקלאיים.
-
מכלול כלי חרס אופייני לתקופת הברזל ב' — התקופה הישראלית
צילום: רגב יעקובוביץ
לצפייה בתמונה המלאה
-
צלמית של אישה התומכת בידיה (משוחזרות) את שדיה
הצלמית נמצאה בחפירות אביגד בעיר העליונה ותוארכה לתקופה הישראלית. מקובל לראות בצלמיות כגון זו צלמיות פריון. צילום: רגב יעקובוביץ
לצפייה בתמונה המלאה
-
צלמית דמוית סוס מחפירות העיר העליונה
צילום: רגב יעקובוביץ
לצפייה בתמונה המלאה
כתובות עבריות
על כמה שברי חרסים בחפירות אביגד נמצאו קטעי כיתוב בעברית. ממצא זה חשוב משום שצורת הכתב מסייעת בתִּאֲרוּךְ הממצאים למאה ה-8 וה-7 לפנה"ס, ומשום שהוא מוכיח שהאוכלוסייה בגבעה המערבית בתקופה זו הייתה אוכלוסייה דוברת עברית.
כתובת מעניינת במיוחד נמצאה על שבר קנקן: "[אל] קנה ארץ". כתובת זו מזכירה לנו את הכינוי לאלוהיו של מלכיצדק מלך שלם. כתובת נוספת בעברית נמצאה על גבי אוסטרקון – שבר של חרס ששימש לכתיבה.
טביעות חותם
על גבי קנקני חרס, בעיקר על הידיות שלהם, נמצאו טביעות חותם משני סוגים עיקריים:
- טביעות "למלך" – טביעות של צורה מכונפת בצירוף כתובת: "למלך...", ולאחר מכן שם של יישוב – חברן, זיף, שוכה, ממשת, שהם שמות מקומות בממלכת יהודה. נראה שטביעות אלו נועדו לפעילות מנהלית כלשהי הקשורה בכלכלתה של ממלכת יהודה, אולי לסימון מוצרים כמו יין או שמן;
- טביעות פרטיות – טביעות חותם של אנשים פרטיים, כנראה פקידי שלטון, הנושאות את שמם. השמות הנזכרים הם שמות אופייניים לאוכלוסייה ביהודה באותה תקופה, ומוכרים לנו בחלקם מהתנ"ך.
-
טביעת חותם פרטית "לנרא/שבנא"
טביעת חותם פרטית ועליה השם "לנרא/שבנא" ולידה סמל עיגולים שאולי מציין היתר לשימוש פרטי בקנקן לאחר שסיים את תפקידו הממלכתי
מתוך: נ' אביגד, העיר העליונה של ירושלים, שקמונה והחברה לחקירת ארץ ישראל ועתיקותיה, עמ' 43, 45. באדיבות החברה לחקירת ארץ ישראל ועתיקותיה
-
טביעת "למלך ממשת"
מתוך: נ' אביגד, העיר העליונה של ירושלים, שקמונה והחברה לחקירת ארץ ישראל ועתיקותיה, עמ' 43, 45. באדיבות החברה לחקירת ארץ ישראל ועתיקותיה
ממצאים אלה של אביגד מוכיחים שהיה יישוב ישראלי מהמאה ה-8 לפנה"ס בגבעה המערבית, אבל אין בהם כדי להוכיח שהגבעה המערבית הייתה חלק מהעיר עצמה – כלומר שהיא נכללה בתחומים המוקפים חומה. כדי להוכיח זאת היה צורך למצוא חומה ישראלית בגבעה המערבית.
הרחבה
הסבר נוסף לממצא הצלמיות
כיוון שכמעט כל הצלמיות התגלו כשהן שבורות ורובן בגלי אשפה גם בגבעה המזרחית, סבור רוני רייך כי הממצא מעיד על הרפורמה הדתית שערך המלך יאשיהו באותה תקופה. על פי השקפה זו, במסגרת טיהור ירושלים מכל עבודה זרה שוברו הצלמיות ונזרקו לאשפה.
סרטון: "לשר העיר" – טביעת חותם נדירה מתקופת בית ראשון שעליה כתב עברי קדום, נחשפה ברחבת הכותל בירושלים
מתוך: הערוץ הרשמי של רשות העתיקות
שאלות
שאלת חשיבה
- על מה מבוססת ההנחה שבתמונה מוצגת צלמית פריון?
שאלות הבנת הנקרא
- כיצד נוצרה ההזדמנות לחפירות הנרחבות של נחמן אביגד ברובע היהודי?
- ציינו חמישה ממצאים של אביגד המצביעים על יישוב יהודי בגבעה המערבית בימי הבית הראשון, אבל לא מוכיחים שהוא היה חלק מירושלים של אותה תקופה.
- ציינו שני סוגים של צלמיות, למה הן שימשו?
- ציינו שני דברים שהופכים את ממצא הכתובות בעברית לממצא חשוב. איזו כתובת מעניינת התגלתה בחפירות אביגד?
- ציינו שני סוגים של טביעות חותם, שנמצאו בחפירות של אביגד.
שאלת סיכום
- תארו את הבניינים ואת הממצאים הקטנים שנמצאו בחפירות אביגד בעיר העליונה מתקופה זו, והסבירו את המסקנה ממציאתם.