המחלוקת בנוגע לתחומי העיר
בשטח חפירות קטן התגלו בעומק רב שרידים של שני מגדלים – האחד מהתקופה הישראלית והשני מהתקופה החשמונאית. מהמגדל הישראלי שרדו שתי צלעות – הצפונית והמזרחית. קירות המגדל הישראלי בנויים מאבני גוויל גדולות, וברווחים שביניהן יש אבני שדה קטנות. הפינה של המגדל עשויה אבני גזית (אבנים מסותתות היטב) גדולות, בשיטת בנייה של ראשים ופָּתִּינִים (*). בנייה כזו נועלת היטב את הפינה, ומחזקת את המבנה כולו.
המגדל החשמונאי צמוד אל המגדל הישראלי. קירותיו בנויים אבני גזית עם סיתות שוליים (סיתות של שולי האבן בעיבוד אחר מאשר של החלק המרכזי – "הזיז", או בצורה שקועה יותר) ואילו הזיז מעובד חלקית. את המגדל הזה זיהה אביגד כחלק מ"החומה הראשונה", שנבנתה על ידי החשמונאים בתקופת הבית השני.
על פי היחס בין הקירות ניכר בבירור שהחומה הראשונה שילבה את המגדל הישראלי כחלק מקו הביצורים שלה. לעובדה זו חשיבות רבה, שכן היא מבססת קשר בין החומה הראשונה לבין שרידי החומה הישראלית. ייתכן שגם יוסף בן מתתיהו ראה שבחומה משולבים קטעים קדומים יותר, והוא ייחס אותם למלכי בית דוד. אם כך, נוכל בכל זאת להסתמך על יוסף בן מתתיהו, וכך נוכל לשחזר את חומת חזקיהו בתוואי החומה הראשונה. כיוון שהחומה הראשונה מקיפה את כל הגבעה המערבית, הרי שגם חומת חזקיהו הקיפה את הגבעה המערבית לכל אורכה.
חיזוק רב למסקנה זו התקבל מאתרי חפירות נוספים: ממערב למגדל הישראלי ולמגדל החשמונאי (כיום מתחת לקרדו) מצא אביגד קטע נוסף שבו החומה הישראלית משולבת בחומה הראשונה. בחפירות שערך עמית ראם ב"קִישְלֶה", הצמוד לחומה המערבית של ירושלים בסמוך למצודה ("מגדל דוד") התגלה קיר ארוך ורחב מהתקופה הישראלית, הבנוי בצורה דומה לחומה הרחבה, ותוארך למאה ה-8 לפנה"ס.
על גבי קיר זה בנויה החומה הראשונה החשמונאית. ייתכן שבחפירותיו של יחיאל זלינגר, במורדות הדרומיים של הר ציון, נמצא קטע דומה של חומה ישראלית שעליה נמצאת החומה החשמונאית. קטעים נוספים נמצאו בהר ציון ובתחתית הגיא, ואולי גם בחצר המצודה מצוי קטע כזה.
אם כך, נראה שנוכל לקבוע בוודאות שבתקופת חזקיהו הוקפה הגבעה המערבית כולה בחומה. לדעתו של אביגד, הכללת הגבעה המערבית בתחומי העיר – כלומר, איחוד שתי הגבעות – המזרחית והמערבית – באה לידי ביטוי במזמור תהילים:
"עֹמְדוֹת הָיוּ רַגְלֵינוּ בִּשְׁעָרַיִךְ, יְרוּשָׁלִָם. יְרוּשָׁלִַם הַבְּנוּיָה כְּעִיר שֶׁחֻבְּרָה לָּהּ יַחְדָּו"
(תהילים קכב, ב–ג).
ואולם עדיין קיימת לפנינו שאלה בלתי פתורה – מה הקשר בין המגדל הישראלי לבין החומה הרחבה? לכאורה התשובה ברורה – מדובר בשני חלקים של קו הביצורים שהקים חזקיהו על מנת להכין את העיר למסע סנחריב.
אולם עיון מדוקדק בתוכנית של שרידי הביצורים מלמד שהקו שיוצרת החומה הרחבה (מס' 1 בתוכנית) לא מתחבר בקלות עם הקו שיוצר המגדל הישראלי (מס' 2 בתוכנית) ועם קטע נוסף של ביצור ישראלי, שאביגד גילה מערבה מעט למגדל הישראלי (מס' 3 בתוכנית).
שלוש הצעות לקשר בין החומה הרחבה לבין המגדל הישראלי הועלו על ידי חוקרים שונים:
- שלבי בנייה שונים – זו הייתה הצעתו המקורית של אביגד. על פי הצעה זו, תחילה בנו את החומה הרחבה, העוקפת את הגיא הקטן שזורם צפונה לנחל הצולב. בשלב מאוחר יותר (אחרי המסע האשורי או בתקופתו של מלך מאוחר יותר) קיצרו את קו ההגנה על ידי בניית קו ביצורים שחוצה את הגיא הקטן.
- ביצור כפול – שני קווי הביצור שימשו בו זמנית, ונועדו ליצור הגנה כפולה.
- המגדל הישראלי שימש כשער – זו ההצעה המאוחרת יותר של אביגד. על בסיס תוכנית המגדל הישראלי (מס' 2) וקטע הביצור הנוסף (מס' 3) אפשר לשחזר שער של ארבעה תאים (*). הצעה זו נסמכת על היגיון טופוגרפי, שכן הנטייה הייתה לבנות שערים במקום שבו חצו נחלים את החומה. תמיכה אפשרית נוספת בזיהוי המגדל הישראלי כשער נעוצה בעובדה שהוא נמצא במרכז החומה הצפונית של הגבעה המערבית – מקום הגיוני למקם בו שער. אביגד מציע לזהות שער זה עם "שער התווך", הנזכר בתיאור הכיבוש הבבלי של העיר. ואכן למרגלות המגדל, בצד הפונה אל מחוץ לעיר, גילה אביגד שרידי שרפה וארבעה ראשי חיצים – שלושה ישראליים ואחד שנראה ששימש את הבבלים.
על פי כל הממצאים שנסקרו כאן ניתן לסכם ולומר שהמצמצמים צדקו לגבי תחומי ירושלים עד המאה ה-8 לפנה"ס, ואילו המרחיבים צדקו לגבי תחומי ירושלים מהמאה ה-8 לפנה"ס. חיזוק לעובדה שהעיר התרחבה במאה ה-8 לפנה"ס מתקבל גם מממצאי הקבורה. בתקופה זו נהגו לקבור מחוץ לתחומי היישוב.
מערות קבורה משלב מאוחר של ימי הבית הראשון התגלו במורדות המזרחיים של גיא בן הינום – בכתף הינום, שמעברו המערבי של גיא בן הינום ומצפון לשער שכם.
מונחים (*)
-
קטע בחומה המבוצר יותר מהקטעים האחרים. המגדל אינו גבוה בהכרח מהחומה במידה ניכרת, ופעמים רבות הוא אף בגובה החומה. חלק גדול ממגדלים אלו בולטים מקו החומה החוצה. מטרתם של המגדלים היא לאפשר תצפית וירי אל החלק התחתון של החומה – חלק שקשה לראותו מראש החומה בלי להתכופף מעבר לה ובכך להיחשף לירי אפשרי. לחלק התחתון של החומה נודעה משמעות אסטרטגית רבה, שכן שם יכולים התוקפים להיערך לטיפוס עליה, לחפירה מתחתיה, להריסת חלקה התחתון או לנוע לאורך החומה בלי שיתגלו. חלק מהמגדלים משמשים גם כשערים, ובכך מושגת מטרה כפולה – גם שמירה על החומה וגם הגנה על השער.
דבר הכותב אל הקורא
- גם בנושא היחס בין החומה הרחבה למגדל הישראלי המטרה היא לחשוף את הקוראים למסקנות שונות שאפשר להסיק מהממצאים והדרכים לאושש או להפריך כל מסקנה.
סרטונים
שאלות
שאלות הבנת הנקרא
- ציינו שני מגדלים שנמצאו בשטח שמצפון לחומה הרחבה.
- כיצד בנויים קירות המגדל הישראלי?
- כיצד בנויה הפינה של המגדל הישראלי?
- כיצד בנוי המגדל החשמונאי?
- מאיזו חומה המגדל החשמונאי מהווה חלק?
- מה ניתן להסיק מהיחס בין קירות המגדל החשמונאי והמגדל הישראלי?
- כיצד מסקנה זו קשורה ליוסף בן-מתתיהו?
- מדוע אפשר, בכל זאת, להסתמך על תיאורו של יוסף בן-מתתיהו את 'החומה הראשונה' כדי לשחזר את התוואי של החומה הישראלית?
- מדוע צריך לשחזר את חומת חזקיהו ככזו שמקיפה את כל הגבעה המערבית?
- מה מצא עמית ראם בקישלה? ציינו עוד שתי חפירות בהן אולי נמצאו ממצאים דומים.
- מדוע עולה השאלה מה הקשר בין החומה הרחבה למגדל הישראלי?
- ציינו שלוש הצעות לפתרון היחס בין החומה הרחבה לבין המגדל הישראלי.
- ציינו שני נימוקים לזיהוי המגדל הישראלי כשער. עם איזה שער מזהה אותו אביגד? איזה ממצא תומך בזיהוי זה?
- אילו ממצאים נוספים מחזקים את המסקנה שהעיר התרחבה במאה ה- 8 לפני הספירה, אך לא קודם לכך?
שאלות סיכום
- תארו את המגדל הישראלי ואת המגדל החשמונאי והסבירו כיצד ממצאים אלה מוכיחים שתקופת הבית הראשון ירושלים כללה את כל הגבעה המערבית. ציינו והסבירו ממצאים נוספים, שנמצאו אחרי החפירות של אביגד, ותומכים במסקנה זו.
- הסבירו שלושה פתרונות שונים לשאלת היחס בין החומה הרחבה לבין המגדל הישראלי.
- מי צדק בוויכוח – המרחיבים או המצמצמים? נמקו והסבירו דבריכם.
- הסבירו כיצד ממצאי הקבורה מחזקים את המסקנה שהעיר התרחבה לגבעה המערבית רק במאה ה- 8 לפני הספירה.