מדינת ישראל , משרד החינוך מדינת ישראל , משרד החינוך
מדינת ישראל, משרד החינוך
משרד החינוך
תקופות בירושלים
הצהרת נגישות

מדינת ישראל,

משרד החינוך

מערות הקבורה בכתף הינום

share
שתפו עמוד:
מערות הקבורה בכתף הינום

קברים וקבורה בירושלים

עמוד זה הינו חלק מהנושא הכולל - קברים וקבורה בירושלים - להמשך קריאה יש לעבור לעמודים הבאים:

קבורה על פי מעמדות חברתיים-כלכליים

אתר זה נמצא בחלק העליון של המדרון המערבי של גיא בן הינום – אל מול הר ציון – כיום בחצר מרכז בגין. באתר זה חשף הארכאולוג גבי ברקאי שבע מערות קבורה, שתוארכו לשלהי תקופת הבית הראשון, ושנעשה בהן שימוש גם לאחר החורבן.
התקרות והקירות של חלק ממערות הקבורה נפגעו בפעולות חציבה שנערכו במקום מהתקופה הביזנטית והלאה. בתקופה העות'מאנית נסללה במקום דרך, ובתקופת המנדט הבריטי נבנתה בצמוד לאתר הכנסייה הסקוטית.

תוכניתן של המערות בכתף הינום מזכירה את התוכנית הבסיסית שנסקרה קודם, עם שינויים אחדים. המערה המעניינת ביותר היא המערה הדרומית (מערה מספר 24).

במערה זו נחשף חדר (חדר מספר 14) בעל סף מוגבה ובו שני דרגשים בלבד, ללא משכבי ראש או מאספה. בכל דרגש חצוב חריץ עמוק. גבי ברקאי מזהה חדר זה כחדר להכנת הגופות לקבורה.

בחדר מספר 25 נחשף דרגש גדול במיוחד ובו שישה משכבי ראש. בחדר זה נמצאה מאספה, שתכולתה המקורית נשמרה ולא נשדדה, כנראה בגלל התמוטטות של חלק מתקרת המערה. מאספה זו היא המאספה היחידה שנמצאה בירושלים עם תכולה מקורית מימי הבית הראשון. הממצאים במאספה כוללים שרידי שלדים של לפחות 95 נקברים, וחפצים רבים ובהם תכשיטים וחפצים יקרים – המעידים כי המשפחה שהשתמשה במערה הייתה אמידה.

במאספה נמצאו גם ראשי חיצים רבים, והם עשויים אולי להעיד על קבורה של הרוגים מהכיבוש הבבלי וחורבן העיר. מעניין לציין שהקבורה במערה נמשכה כנראה גם לאחר החורבן – דבר שיש בו לרמז על המשך קיומה של אוכלוסייה בירושלים או בסביבתה המיידית גם אחרי חורבן הבית הראשון.

לוחיות הכסף ועליהן ברכת הכוהנים

במאספה בכתף הינום נמצאו שתי לוחיות כסף מגולגלות וקטנות. לוחיות הכסף נפתחו במעבדות מוזיאון ישראל, ונמצאו עליהן כתובות עבריות המכילות קטעים מברכת הכוהנים בתורה:

"יְבָרֶכְךָ ה' וְיִשְׁמְרֶךָ, יָאֵר ה' פָּנָיו אֵלֶיךָ וִיחֻנֶּךָּ, יִשָּׂא ה' פָּנָיו אֵלֶיךָ וְיָשֵׂם לְךָ שָׁלוֹם".
(במדבר ו, כד–כו)

זהו למעשה הטקסט המקראי הקדום ביותר שמצוי בידינו, והוא קודם במאות שנים למגילות הגנוזות שנמצאו בקומראן. הלוחיות תוארכו על ידי גבי ברקאי ועל ידי חוקרים אחרים לשלהי תקופת הבית הראשון. חוקרים אלה רואים את הלוחיות כחפץ אישי. נדב נאמן סבור שיש לתארך את הלוחיות לתקופת שיבת ציון, ולראות בהן ביטוי לתקוות המשיחיות שהתעוררו בתקופה זו, אך דעתו אינה מקובלת על רוב החוקרים האחרים. גבי ברקאי סבור שהלוחיות הגלולות היו קמעות שנענדו על הצוואר – אולי גרסה קדומה של מנהג התפילין.

  •  פתח סרטון בחלון מוקפץ

    ​מערכת הקבורה בכתף הינום

    מתוך: בהוצאת מסלולים להתאהב בארץ מחדש, ערן ודוד גל-אור

  •  פתח סרטון בחלון מוקפץ

    כתף הינום וברכת הכהנים

    מתוך: מכון מגלי"ם

שאלות ועבודות

עבודת הרחבה

קראו את המאמר: נ' נאמן, "עיון מחדש בלוחיות הכסף מכתף הינום", קתדרה 140, עמ' 7-18 ואת המאמר: ש' אחיטוב, "עוד על לוחיות הכסף מכתף הינום", קתדרה 144, עמ' 155-166.

  • ציינו מהם הנימוקים העיקריים של נדב נאמן לפרשנות שונה של לוחיות הכסף מכתף הינום.
  • הסבירו את הנימוקים של שמואל אחיטוב כנגד טענותיו של נדב נאמן.

שאלות הבנת הנקרא

  1. היכן כתף הינום? באיזה תקופה נעשה שימוש במערות הקבורה? מדוע לחלק מהמערות אין תקרות וקירות?
  2. ציינו שלושה חלקים ייחודיים במערה מס' 24.
  3. ציינו שלושה סוגי דברים שהתגלו במאספה, ושתי מסקנות מממצאים אלו.
  4. מה התגלה על לוחיות הכסף? מה חשיבות ממצא זה?
  5. לאיזו תקופה מתארך גבי ברקאי את הלוחיות, ומה השימוש בהן לדעתו?
  6. לאיזו תקופה מתארך נדב נאמן את הלוחיות ומה הן מבטאות, לדעתו?

שאלות סיכום

  1. תארו את ממצאי הקבורה בירושלים מתקופת הבית הראשון, והסבירו את הדברים העיקריים שניתן ללמוד מממצאים אלה על החברה בירושלים בימי הבית הראשון, על תחומי העיר, על תפיסת המוות ועל מנהגי הקבורה.
  2. תארו את לוחיות הכסף מכתף הינום והסבירו את המסקנות העיקריות שניתן להסיק מממצא זה.