מערות קבורה משפחתיות

על פי הממצאים ניתן לשחזר את מהלך הקבורה כקבורה בשני שלבים:

1. הקבורה הראשונית – הגופה הוכנה לקבורה בעזרת בשמים וחומרי מרקחת. חדרים שבהם נעשו הפעולות הללו נמצאו בסנט אטיין ובכתף הינום. המת הושכב על הדרגש במערה כשראשו נתון בתוך משכב הראש. לעיתים הייתה זו גם הקבורה הקבועה – בקברים המונומנטליים או בקבורתם של אנשים חשובים, כמו אבות המשפחה. יחד עם הגופה הונחו על הדרגש חפצים אישיים ומנחות קבורה.
2. הקבורה המִשְנִית (קבורה שנייה) – כאשר הבשר נרקב, אחרי כשנה, לוקטו העצמות מהדרגש והועברו לבור האיסוף ("המאספה") ביחד עם החפצים הנלווים. בתנ"ך קיימים אזכורים רבים המרמזים על שני שלבי הקבורה, לדוגמה בדברי יעקב לבניו: "וַיְצַו אוֹתָם וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם: אֲנִי נֶאֱסָף אֶל עַמִּי, קִבְרוּ אֹתִי אֶל אֲבֹתָי, אֶל הַמְּעָרָה אֲשֶׁר בִּשְׂדֵה עֶפְרוֹן הַחִתִּי" (בראשית מט, כט). נראה שהפועל "נאסף" מתאר את הקבורה הראשונית, ואילו הפועל "קברו" מתאר את הקבורה המשנית והסופית.

הדמיון של הקברים לחדרי בית, של הדרגשים למיטות ושל משכבי הראש לריהוט נפוץ בבית, והעובדה שהמתים נקברו עם חפציהם האישיים – כל אלו מרמזים על כך שבימי הבית הראשון הייתה קיימת תפיסה שהמתים ממשיכים להתקיים בעולם אחר ("השאוֹל"), הדומה לעולם שבו אנו חיים.

שאלות הבנת הנקרא

1. ציינו שתי מערות קבורה בולטות מבין מערות הקבורה המשפחתיות.
2. ציינו חמישה מרכיבים בתכנית הבסיסית של מערת קבורה משפחתית.
3. ציינו מה עשו בכל אחד משני שלבי הקבורה.
4. מהי תפיסת המוות בתקופת הבית הראשון? הביאו ארבעה רמזים לכך ממערות הקבורה.