מדינת ישראל , משרד החינוך מדינת ישראל , משרד החינוך
מדינת ישראל, משרד החינוך
משרד החינוך
תקופות בירושלים
הצהרת נגישות

מדינת ישראל,

משרד החינוך

שטח G

share
שתפו עמוד:
שטח G

הממצאים בעיר דוד

עמוד זה הינו חלק מהנושא הכולל - הממצאים בעיר דוד - להמשך קריאה יש לעבור לעמודים הבאים:

הממצאים משלהי ימי הבית הראשון בעיר דוד

כזכור, אל תוך המבנה המדורג נבנו שלושה מבנים. בין החוקרים קיימת מחלוקת לגבי תקופת בנייתם של מבנים אלו: ג'יין קאהיל מתארכת אותם למאה ה-10 לפני הספירה (תקופת הממלכה המאוחדת), בעוד שמרגרט סטיינר מתארכת אותם לשלהי ימי הבית הראשון (המאה ה-7 או ה-8 לפני הספירה).

נתאר עתה מבנים אלה:

בית אחיאל

בית אחיאל
צלם: אהוד מיימון
בית אחיאל צלם: אהוד מיימון

בית מגורים שבנוי על פי תוכנית של בית ארבעת המרחבים (*). שמו של הבית ניתן לו משום שנמצאו בו שתי כתובות על שברי חרס ובהן מוזכר השם אחיאל. הכניסה לבית הייתה מצד דרום. זוג העמודים המערבי היה מונוליתי (חצובים מאבן אחת), וזוג העמודים המזרחי היה בנוי מכמה אבנים. בחדר הפנימי של הבית, בקירו המערבי, מצוי שקע ששימש כנראה כארון.

צמוד לבית נמצא תא שירותים פרטי ובו אסלה חצובה באבן, הניצבת מעל בור שקיעה. מתקן זה נדיר מאוד בתקופה זו ביהודה. הימצאותו בבית אחיאל, כמו גם בבית נוסף בחלק דרומי יותר של עיר דוד, עשויה להעיד על עושרם של תושבי אזור זה.

החדר השרוף

החדר השרוף | צילום: רגב יעקובוביץ
החדר השרוף | צילום: רגב יעקובוביץ

חלק של בית שנחשף בחלק הצפוני של השטח. לבית זה הייתה גם קומה שנייה, כפי שמעידות המדרגות הצמודות אליו מדרום. בחדר זה נחשפה שכבת שרפה, שתוארכה לחורבן הבית הראשון בשנת 586 לפני הספירה.

בשכבה זו נמצאו כלים הרוסים, ראשי חיצים מסוגים שונים ושרידי ריהוט מגולף מעץ. העץ שממנו יוצרו הכלים הוא עץ האשכרוע, שאינו גדל בארץ. גם פרט זה מרמז על כך שבאזור זה התגוררו אנשים עשירים, שיכלו להרשות לעצמם לייבא רהיטי עץ (או את העץ לייצור רהיטים).

בהקשר זה יש לציין שגם בחלקים דרומיים יותר של עיר דוד נמצאו פריטים אדריכליים יוקרתיים.

​בית הבּוּלוֹת

בחלק המזרחי של השטח נחשף קצהו של מבנה נוסף. במבנה זה נמצאו 51 בּוּלוֹת (*). ממצא זה מעיד שבמקום היה ארכיון ממלכתי או בית של פקיד בכיר, שבו נשמרו המסמכים שהיו חתומים בבולות (*).

השרפה שהתחוללה באזור זה בעת חורבן הבית הראשון צָרפה את הבולות (*) העשויות טין (בוץ) וכך הן נשמרו. על רוב הבולות (*) כתובים שמות בסגנון המוכר מהתנ"ך, ובהם גם שם המופיע בספר ירמיהו – גמריהו בן שפן (*).

חשוב לציין שבבריכה החצובה מצאו רייך ושוקרון קבוצה נוספת של בולות.

שלושת המבנים בשטח G נבנו בעקבות הגידול באוכלוסיית ירושלים. לחץ הביקוש לשטחי מגורים הביא לכך שכל שטח אפשרי שימש למטרה זו, אפילו מבנה התמך הישן של הארמון או המצודה הישנה. על פי הממצאים, בשטח זה בנו את ביתן השכבות החברתיות העשירות יותר.

סביר להניח שבתי המגורים הישנים של אוכלוסייה זו נתפסו על ידי אנשים משכבות חברתיות נמוכות יותר.

לסיכום, ירושלים של שלהי ימי הבית הראשון השתרעה על שתי הגבעות, וכל שטחה הוקף בחומה. בגבעה המערבית היו בתים חדשים יחסית שרובם הוקמו במאה ה-7 או ה-8 לפני הספירה.

הגבעה המזרחית הייתה מיושבת בצפיפות רבה יותר והבתים שבה נבנו על המדרונות התלולים. בחלקה העליון של הגבעה המזרחית הייתה הקריה השלטונית (העופל), ומעליה, על פסגת הר המוריה, ניצב בית המקדש.

שחזור מראה ירושלים בשלהי ימי הבית הראשון

Ritmeyer Archaeological Design | Dr. Leen and Kathleen Ritmeyer

​מונחים (*)

  • ​תוכנית נפוצה של בתים בארץ ישראל בתקופת הברונזה המאוחרת ובתקופת הברזל. בתים כאלו היו אופייניים מאוד לאוכלוסייה הישראלית באותה התקופה. הבתים שנבנו על פי שיטה זו מורכבים משלושה מרחבים אורכיים ומחדר רוחב אחורי.

  • ​פיסת טין (בוץ) קטנה שהוצמדה לחוטים שבהם קשרו מסמכים חשובים ומסמכים רשמיים שנכתבו על גבי פפירוסים. על הבולה הוטבע חותם של פקיד או של בעל המסמך, וטביעת חותם זו כללה ציורים או שמות. שיטה זו הבטיחה שאם המסמך ייפתח על ידי אדם לא מורשה, לא יהיה ניתן להסתיר זאת.

  • בנו של שפן הסופר שפעל ברפורמת חזקיהו, ודודו של גדליהו בן אחיקם בן שפן, שהיה מושל יהודה לאחר הכיבוש הבבלי. גמריהו היה בעל תפקיד בכיר בהנהלת המקדש.

שאלות הבנת הנקרא

  1. ציינו שלושה מבנים שנבנו בשטח G במאה ה- 8 לפנה"ס, לדעתה של מרגריט שטיינר.
  2. מהיכן נובע שמו של בית אחיאל? באיזו תכנית הוא נבנה? איזה ממצא מיוחד נמצא צמוד לבית? מה ניתן ללמוד מממצא זה על אנשי הבית?
  3. מתי נשרף החדר השרוף? מה הממצא המיוחד שנמצא בו? מה ניתן ללמוד מממצא זה על אנשי הבית?
  4. מה הממצא המיוחד בבית הבולות? כיצד הוא נשמר כה טוב? מה ניתן ללמוד מממצא זה על אנשי הבית?
  5. מהן הנסיבות בהן נבנו שלושת המבנים בשטח G?

שאלות סיכום

  1. תארו את המבנים בשטח G משלהי ימי הבית הראשון, הסבירו מה ניתן ללמוד מהממצאים בהם על האנשים שגרו בהם ועל נסיבות בנייתם.
  2. תארו את מראה פני ירושלים בשלהי ימי הבית הראשון.