מתוך: משלחת שילה בעיר דוד
לצפייה בתמונה המלאה
עמוד זה הינו חלק מהנושא הכולל - הממצאים בעיר דוד - להמשך קריאה יש לעבור לעמודים הבאים:
כזכור, אל תוך המבנה המדורג נבנו שלושה מבנים. בין החוקרים קיימת מחלוקת לגבי תקופת בנייתם של מבנים אלו: ג'יין קאהיל מתארכת אותם למאה ה-10 לפני הספירה (תקופת הממלכה המאוחדת), בעוד שמרגרט סטיינר מתארכת אותם לשלהי ימי הבית הראשון (המאה ה-7 או ה-8 לפני הספירה).
נתאר עתה מבנים אלה:
בית מגורים שבנוי על פי תוכנית של בית ארבעת המרחבים (*). שמו של הבית ניתן לו משום שנמצאו בו שתי כתובות על שברי חרס ובהן מוזכר השם אחיאל. הכניסה לבית הייתה מצד דרום. זוג העמודים המערבי היה מונוליתי (חצובים מאבן אחת), וזוג העמודים המזרחי היה בנוי מכמה אבנים. בחדר הפנימי של הבית, בקירו המערבי, מצוי שקע ששימש כנראה כארון.
צמוד לבית נמצא תא שירותים פרטי ובו אסלה חצובה באבן, הניצבת מעל בור שקיעה. מתקן זה נדיר מאוד בתקופה זו ביהודה. הימצאותו בבית אחיאל, כמו גם בבית נוסף בחלק דרומי יותר של עיר דוד, עשויה להעיד על עושרם של תושבי אזור זה.
חלק של בית שנחשף בחלק הצפוני של השטח. לבית זה הייתה גם קומה שנייה, כפי שמעידות המדרגות הצמודות אליו מדרום. בחדר זה נחשפה שכבת שרפה, שתוארכה לחורבן הבית הראשון בשנת 586 לפני הספירה.
בשכבה זו נמצאו כלים הרוסים, ראשי חיצים מסוגים שונים ושרידי ריהוט מגולף מעץ. העץ שממנו יוצרו הכלים הוא עץ האשכרוע, שאינו גדל בארץ. גם פרט זה מרמז על כך שבאזור זה התגוררו אנשים עשירים, שיכלו להרשות לעצמם לייבא רהיטי עץ (או את העץ לייצור רהיטים).
בהקשר זה יש לציין שגם בחלקים דרומיים יותר של עיר דוד נמצאו פריטים אדריכליים יוקרתיים.
בחלק המזרחי של השטח נחשף קצהו של מבנה נוסף. במבנה זה נמצאו 51 בּוּלוֹת (*). ממצא זה מעיד שבמקום היה ארכיון ממלכתי או בית של פקיד בכיר, שבו נשמרו המסמכים שהיו חתומים בבולות (*).
השרפה שהתחוללה באזור זה בעת חורבן הבית הראשון צָרפה את הבולות (*) העשויות טין (בוץ) וכך הן נשמרו. על רוב הבולות (*) כתובים שמות בסגנון המוכר מהתנ"ך, ובהם גם שם המופיע בספר ירמיהו – גמריהו בן שפן (*).
חשוב לציין שבבריכה החצובה מצאו רייך ושוקרון קבוצה נוספת של בולות.
שלושת המבנים בשטח G נבנו בעקבות הגידול באוכלוסיית ירושלים. לחץ הביקוש לשטחי מגורים הביא לכך שכל שטח אפשרי שימש למטרה זו, אפילו מבנה התמך הישן של הארמון או המצודה הישנה. על פי הממצאים, בשטח זה בנו את ביתן השכבות החברתיות העשירות יותר.
סביר להניח שבתי המגורים הישנים של אוכלוסייה זו נתפסו על ידי אנשים משכבות חברתיות נמוכות יותר.
לסיכום, ירושלים של שלהי ימי הבית הראשון השתרעה על שתי הגבעות, וכל שטחה הוקף בחומה. בגבעה המערבית היו בתים חדשים יחסית שרובם הוקמו במאה ה-7 או ה-8 לפני הספירה.
הגבעה המזרחית הייתה מיושבת בצפיפות רבה יותר והבתים שבה נבנו על המדרונות התלולים. בחלקה העליון של הגבעה המזרחית הייתה הקריה השלטונית (העופל), ומעליה, על פסגת הר המוריה, ניצב בית המקדש.
Ritmeyer Archaeological Design | Dr. Leen and Kathleen Ritmeyer