נימוקי המרחיבים

יוסף בן מתתיהו היה היסטוריון יהודי שחי בירושלים בשלהי ימי הבית השני, והוא השאיר לנו תיאור מקיף למדי של ירושלים בימיו. על החומה העתיקה ביותר של ירושלים (שאותה הוא כינה "החומה הראשונה") כותב יוסף בן מתתיהו: "החומה הישנה ביותר שבין שלוש החומות [...] הייתה גם בנויה בחוסן, שכן דוד ושלמה והמלכים המולכים אחריהם היו עוסקים בעבודה בשמחה" (יוסף בן מתתיהו, תולדות מלחמת היהודים ברומאים, ספר ה, פרק ד, סעיף ב.).

כלומר על פי יוסף בן מתתיהו, חומה זו נבנתה עוד בימי הבית הראשון. כיוון שהוא תיאר את תוואי החומה הזאת כמקיף את הגבעה המערבית, וכיוון שחלקים מן החומה כבר נחשפו בשלב זה בגבעה המערבית – הסיקו המרחיבים שירושלים של ימי הבית הראשון כללה גם את הגבעה המערבית.

וַיֵּלֶךְ חִלְקִיָּהוּ הַכֹּהֵן וַאֲחִיקָם וְעַכְבּוֹר וְשָׁפָן וַעֲשָׂיָה אֶל חֻלְדָּה הַנְּבִיאָה אֵשֶׁת שַׁלֻּם בֶּן תִּקְוָה בֶּן חַרְחַס שֹׁמֵר הַבְּגָדִים, וְהִיא יֹשֶׁבֶת בִּירוּשָׁלִַם, בַּמִּשְׁנֶה, וַיְדַבְּרוּ אֵלֶיהָ.

(מלכים ב' כב, יד)

וְהָיָה בַיּוֹם הַהוּא, נְאֻם ה', קוֹל צְעָקָה מִשַּׁעַר הַדָּגִים, וִילָלָה מִן הַמִּשְׁנֶה, וְשֶׁבֶר גָּדוֹל מֵהַגְּבָעוֹת. הֵילִילוּ יֹשְׁבֵי הַמַּכְתֵּשׁ

(צפניה א, י–יא)

הַמִּשְׁנֶה, המכתש והגבעות פורשו כחלקים שאינם בגבעה המזרחית, אלא מחוץ לה, אבל הם נכללים בתחומי ירושלים. “הַמִּשְׁנֶה” פורש כרובע השני של העיר.

הממלכה המאוחדת של דוד ושלמה הייתה ממלכה גדולה. אם כך, צריכה להיות לה עיר בירה גדולה. כיוון ששטח הגבעה המזרחית אינו מספיק לעיר כזאת, ברור שירושלים כללה גם את הגבעה המערבית.

לאורך גיא בן הינום נמצאו קברים מימי הבית הראשון. הארכאולוגית רות עמירן טענה שקברים אלה מציינים את גבולה של העיר, משום שעל פי המנהג היהודי יש לקבור את המתים מחוץ לעיר, אך לא רחוק מגבולותיה.

שאלות הבנת הנקרא

1. ציינו ארבעה נימוקים של המרחיבים.
2. מדוע, לדעת המרחיבים, מתוך תיאורו של יוסף בן-מתתיהו את חומות העיר בימי הבית השני, אפשר לדעת את תחומי העיר בימי הבית הראשון?
3. ציינו שלושה חלקים של ירושלים, המוזכרים בתנ"ך, וניתן להבין שהם מחוץ לתחומי הגבעה המזרחית.