בשטח חפירה בחלקו הצפוני של הרובע היהודי חשף אביגד קטע של חומה מהתקופה הישראלית. הקטע נחשף בראש מדרון היורד צפונה אל הנחל הצולב, ובסמוך לגיא קטן שאף הוא יורד לנחל הצולב. אורכו של הקטע שנחשף הוא כ-65 מטרים, ורוחבה של החומה הוא כ-7 מטרים. רוחב זה הביא את אביגד לכנות את החומה "החומה הרחבה", ביטוי שאף מופיע בספר נחמיה. הקטע שנחשף בחפירות הוא למעשה המסד (היסודות) של החומה.
החומה נבנתה מאבני גוויל גדולות, וברווחים שנותרו ביניהן נתחבו אבנים קטנות. החומה בנויה בצורה מעוקלת, והיא עוקפת את הגיא הקטן מדרום וממזרח. החומה תוארכה למאה ה-8 או ה-7 לפנה"ס, על סמך האדמה שהייתה צמודה אליה, ובה היו חרסים מתקופה זו. כמו כן, החומה הורסת בתים, שתוארכו למאה ה- 8 לפנה"ס, ולכן היא חייבת להיות מאוחרת להם. ייתכן שלהרס זה התכוון הנביא ישעיהו בדבריו:
"וַתִּתְצוּ הַבָּתִּים לְבַצֵּר הַחוֹמָה"
(ישעיהו כב, י).
על פי הממצאים שתוארו עד כה אפשר לשחזר את רצף האירועים כך: במהלך השנים חל גידול מתמיד באוכלוסיית ירושלים. בעקבות המסע האשורי הגיעו לעיר פליטים שברחו מהאשורים ונוספו לאוכלוסייתה הגדלה. בשל הגידול באוכלוסיית העיר היה הכרח למצוא מקומות מגורים נוספים.
כורח זה הביא את אנשי ירושלים (אולי אפילו את השכבות הגבוהות באוכלוסייה) להקים פרוור מחוץ לחומות העיר, על הגבעה המערבית – המִּשְׁנֶה. כאשר הכין חזקיהו את העיר לבואו הצפוי של סנחריב, הוא הקיף בחומה את הפרוור החדש. החומה הייתה צריכה לעבור בתוואי הנוח ביותר, ולכן הרסו את הבתים שניצבו בתוואי זה ובמקומם בנו את החומה.
עם זאת, עדיין נשארה שאלת התוואי של חומת חזקיהו: האם היא הקיפה את כל הגבעה המערבית או רק חלק קטן ממנה? פתרון לשאלה זו נמצא בשטח החפירות שמצפון לחומה הרחבה.
