כאמור, מתקופת שלהי ימי בית ראשון יש בידינו ממצאים ארכאולוגיים רבים המאפשרים לנו לשחזר את מראה העיר ברמת מהימנות גבוהה יחסית. על פי הממצאים ניתן לקבוע שבתקופה זו התרחבה ירושלים וכללה בתחומיה גם את הגבעה המערבית. גם בגבעה המזרחית (עיר דוד) נוספו אזורי מגורים באותה התקופה.
תהליכים אלה של התרחבות תחומי העיר היו חלק מההכנות שערך חזקיהו לקראת המסע האשורי. מפעלי המים שנחשפו בעיר דוד מבטאים אף הם את הכנותיו של חזקיהו, המתוארות במקרא, ובמסגרתם הוקם מפעל מים שהזרים את מי הגיחון אל תוך תחומי העיר. בסופו של הפרק נתאר את אזורי הקבורה שהקיפו את העיר כולה.
המחלוקת לגבי תחומי העיר
כבר בראשית המחקר הארכאולוגי-היסטורי של ירושלים נוצרה מחלוקת בין החוקרים לגבי תחומי העיר בימי הבית הראשון, ובמהלך השנים חלו בה התפתחויות שונות. עוד בתחילת ימיה של המחלוקת נוצרו שני מחנות של חוקרים:
- מחנה המרחיבים – מחנה זה קבע שירושלים בימי הבית הראשון כללה גם את הגבעה המזרחית וגם את הגבעה המערבית.
- מחנה המצמצמים – מחנה זה קבע שירושלים בימי הבית הראשון הצטמצמה אך ורק לתחומי הגבעה המזרחית (כולל הר הבית כמובן).
לרשותם של החוקרים במחצית הראשונה של המאה העשרים עמדו המקורות המקראיים, מקורות היסטוריים אחדים וממצאים ארכאולוגיים מעטים – בעיקר מעיר דוד. נבחן את נימוקי הצדדים בשלב זה: