לצפייה במפה המלאה
מבוא
סרטון: ארץ ישראל וירושלים בשלהי ימי הבית הראשון. מתוך: הארץ היתה תוהו ובוהו, פרק 5 ממלכות לגלות
התקופה שמתחילה במסע האשורי ליהודה ולירושלים ומסתיימת בכיבוש הבבלי ובחורבן בית ראשון, היא התקופה הראשונה שבה עומדים לרשות החוקרים מקורות מידע רבים ומגוונים. ריבוי המקורות מצמצם מאוד את המחלוקות בין החוקרים לגבי התקופה בכללה ולגבי האירועים המרכזיים בה. לראשונה ניתן להבחין גם בהתאמה בין המקורות המקראיים לבין המקורות החוץ-מקראיים – מקורות אשוריים ובבליים. גם הממצאים הארכאולוגיים מתקופה זו רבים ביותר בהשוואה לממצאים משלבים אחרים בימי הבית הראשון. הסיבה לריבוי הממצאים נעוצה בין השאר בעובדה שהחורבן גרם לשימור שרידי השלב האחרון בתקופה.
-
- נ' אביגד, העיר העליונה של ירושלים, שקמונה, ירושלים, 1980, עמ' 23-60.
- ד' אוסישקין, "מפעלי המים של י-ם בימי חזקיהו", קתדרה 70, עמ' 3-28.
- אחיטוב שמואל, "עוד על לוחיות הכסף מכתף הינום", קתדרה 144, עמ' 155-166.
- א' בן אליהו, "למקורו של ציון עוזיהו", קתדרה 98, עמ' 157-158.
- ג' ברקאי, "ברכת הכוהנים על לוחיות כסף מכתף הינום בירושלים", קתדרה 52, עמ' 37-76.
- ג' ברקאי, "בתי הקברות של ירושלים בימי הבית הראשון", בתוך: ש' אחיטוב וע' מזר (עורכים), ספר ירושלים: תקופת המקרא, יד יצחק בן-צבי, ירושלים, תש"ס, עמ' 233-270.
- ג' ברקאי, "קברים וקבורה ביהודה בתקופת המקרא", בתוך: א' זינגר (עורך), קברים ונוהגי קבורה בארץ ישראל בעת העתיקה, יד יצחק בן צבי, החברה לחקירת ארץ-ישראל ועתיקותיה, ירושלים, תשנ"ד, עמ' 96-164.
- ה' גבע, "חידושים במחקר ירושלים בשנות ה- 90", קדמוניות 122, עמ' 73-74.
- ה' גבע, "סיכום עשרים וחמש שנים של מחקר ארכיאולוגי מחודש בירושלים – הישגים והערכות, קדמוניות 101-102, עמ' 6-9.
- ד' גיל, "באר פיר וורן מתקופת הברונזה התיכונה ב' בעיר דוד, ירושלים", חידושים בחקר ירושלים, הקובץ השבעה-עשר, תשע"ב, עמ' 7-42.
- א' גרוסברג, "החלק הדרומי של תעלת השילוח (תעלה II) ונקבת השילוח (נקבת חזקיהו) – שני מפעלי המים של חזקיהו המלך", מחקרי עיר דוד וירושלים הקדומה 6, תשע"א, עמ' 72-124.
- א' גרוסברג, "כיצד התכונן חזקיהו למצור סנחריב?", חידושים בחקר ירושלים, הקובץ האחד-עשר, תשס"ו, עמ' 113-128.
- א' דה גרוט, "סיור בעיר דוד", אריאל 46, עמ' 17-33.
- א' דה-גרוט, "עיר דוד בין המאה ה- 8 לפנה"נ לשנת 70 לסה"נ: מספר הערות והארות", מחקרי עיר דוד 8, עמ' 41-54.
- ד' ויינשטוב, "הכתובות העבריות מתקופת הבית הראשון", בתוך: ש' אחיטוב וע' מזר (עורכים), ספר ירושלים: תקופת המקרא, יד יצחק בן-צבי, ירושלים, תש"ס, עמ' 271-306.
- י' לוין, "נאומו העברי של רבשקה: היסטוריה מול רטוריקה", חידושים בחקר ירושלים, הקובץ השבעה-עשר, תשע"ב, עמ' 137-149.
- ע' מזר, "הספקת המים ומפעלי המים בימי בית ראשון", בתוך: ש' אחיטוב וע' מזר (עורכים), ספר ירושלים: תקופת המקרא, יד יצחק בן-צבי, ירושלים, תש"ס, עמ' 195-232.
- נ' נאמן, "עיון מחודש בלוחיות הכסף מכתף הינום", קתדרה 140, עמ' 7-18.
- א' פאוסט, "יבוס, עיר דוד, וירושלים: ירושלים מתקופת ההתנחלות ועד התקופה הניאו-בבלית", בתוך: א' פאוסט, א' ברוך וי' שוורץ, ירושלים: מראשיתה ועד הכיבוש העות'מאני, תשע"ז, עמ' 35-72.
- ע' ראם, "ביצורים מימי הבית הראשון וארמונו של הורדוס במתחם הקישלה", קדמוניות 140, עמ' 96-98.
- ע' ראם, "המערה של פיארוטי: לפרשת החלל התת קרקעי מתחת לקבר דוד בהר ציון", מחקרי עיר דוד 8, עמ' 101-129.
- ר' רייך, לחפור את עיר דוד: המקום שבו החלו תולדותיה של ירושלים, יד יצחק בן-צבי, החברה לחקר ארץ-ישראל ועתיקותיה, ירושלים, תשע"ב.
- ר' רייך וא' שוקרון, "חפירות חדשות במדרון המזרחי של עיר דוד", קדמוניות 122, עמ' 85-87.