בשנת 722 לפנה"ס נפלה ממלכת ישראל בידי האשורים. הממלכות השכנות לה, ובהן גם ממלכת יהודה, נעשו משועבדות לאשור: הן נדרשו להעלות לה מיסים ולהעמיד לרשותה כוח אדם – בעיקר חיילים שהצטרפו למסעות האשורים למצרים בניסיונותיהם לכבוש אותה.
אין ספק שעצם נפילתה של ממלכת ישראל – הממלכה הגדולה, החזקה והחוטאת בעיני המקרא – השפיעה רבות על ממלכת יהודה בתחום הפוליטי ובתחום הדתי:
בתחום הפוליטי – נוצרה הזדמנות לממלכת יהודה להרחיב את תחומיה. מתיאורים בספר דברי הימים עולה כי חזקיהו, מלך יהודה באותה תקופה, חידש את הקשרים עם האנשים שנותרו מממלכת ישראל לשעבר, שלא הוגלו על ידי האשורים, ועם צאצאיהם; בתחום הדתי – חזקיהו ביצע רפורמה פולחנית משמעותית. עיקרה של רפורמה זו היה ביטול הבמות – מקומות הפולחן לאלוהי ישראל ברחבי הממלכה, וריכוז הפולחן אך ורק בבית המקדש בירושלים.
ממלכת ישראל נתפסה כממלכה שחטאה בפולחן לאלוהי ישראל שלא בבית המקדש, ובייסוד ממלכה נפרדת שירושלים אינה בירתה ומלכי בית דוד אינם מלכיה. ייתכן שמכאן נבעה התפיסה שאם תקפיד ממלכת יהודה על פולחן בבית המקדש בירושלים בלבד ותהיה נאמנה למלכות בית דוד, היא עשויה להינצל מידי אשור.
בשנת 705 לפנה"ס מרד המלך חזקיהו באשור. נראה שהגורם העיקרי למרד קשור לכך שבאותו הזמן נתפסה אשור כממלכה נחלשת. תפיסה זו נבעה בין היתר מהעובדה שמלך אשור, סרגון השני, לא הובא לקבורה לאחר שנהרג בשדה הקרב, ועלתה סברה שמקרה זה מעיד שהאלים עזבו את אשור. באותו הזמן מרדו ממלכות נוספות באזור באשור, וכך עלו סיכויי ההצלחה של המרד.
במחקר מוזכרים גורמים נוספים שהיו עשויים להביא את חזקיהו למרוד באשור:
- תמיכה מצרית במרד, ואולי אפילו ברית בין מצרים ליהודה, שסיפקה ביטחון לממלכת יהודה.
- הרצון להשתחרר מעול השעבוד לאשור.
- שאיפות ההתרחבות של ממלכת יהודה, שנגדו את המדיניות האשורית.
- האמונה שריכוז הפולחן במקדש יציל את ממלכת יהודה מידי האשורים גם אם היא תתמרד נגדם.
סנחריב – שעלה למלוכה לאחר שאביו, סרגון השני, נהרג בשדה הקרב – יצא לדכא את המרד. חזקיהו הכין את הממלכה, ובעיקר את ירושלים הבירה, לקראת בואו של סנחריב. לאחר שדיכא את הממלכות האחרות שמרדו, פנה סנחריב לדיכוי המרד ביהודה.
האשורים העדיפו ליצור לחץ פוליטי וצבאי על מלכים שמרדו כדי להשיג כניעה, ולא לכבוש את הארצות המורדות; כלומר הם העדיפו שהמלך המורד ישלם את כל המיסים, יפתח את עירו בפני הצבא האשורי ללא התנגדות ויצהיר נאמנות לאשור, ולא להרגו או להעלימו.
סנחריב, שהגיע ליהודה מצפון דרך מישור החוף, כבש תחילה את אזור השְפֵלָה, שבמרכזו העיר לכיש – האזור החשוב ביותר מבחינה כלכלית בממלכת יהודה – ובכך יצר לחץ כבד על חזקיהו. מלכיש שלח סנחריב משלחת צבאית לירושלים בראשות רַבְשָׁקֵה, על מנת להשיג את כניעתו של חזקיהו ללא שיהיה צורך בכיבוש בפועל של ירושלים.
חזקיהו ניהל משא ומתן עם סנחריב באמצעות רַבְשָׁקֵה. נראה שהצדדים הגיעו להסכם שעל פיו ייכנע חזקיהו וישלח מיסי כניעה כבדים לסנחריב. בתמורה לכך הובטח לחזקיהו שירושלים לא תיהרס ושהוא יישאר על כסאו.
