החומה הקדומה ביותר של העיר נבנתה בתקופת הברונזה התיכונה באמצע המדרון של הגבעה. החומה נבנתה מאבני גוויל (*) גדולות בראש מצוק סלע שנחשף במדרון המזרחי. את החומה הזאת חשפה לראשונה הארכאולוגית הבריטית קתלין קֶנְיוֹן בשנות השישים (1961–1967).
בקטע שנחשף מעל המעיין הבחינה הארכאולוגית בפנייה של החומה, ועל זה ביססה הנחה שאולי במקום היה מגדל או שער שדרכו יצאו למעיין. קטע נוסף מחומה זו נחשף במדרון מדרום למעיין, בשטח שסומן בשנות השבעים כשטח E על ידי הארכאולוג הישראלי יגאל שילה. לדעתם של חוקרים רבים, חומה זו הייתה לאורך המדרון המזרחי של גבעת עיר יבוס, והיא שימשה תוואי לחומת העיר גם בתקופות מאוחרות יותר.
החוקרים רוני רייך ואלי שוקרון, שחפרו באזור המעיין ומערכת פיר וורן, חשפו שני קירות מסיביים ומקבילים זה לזה, אשר תוארכו אף הם לתקופת הברונזה התיכונה. קירות אלו יוצרים מסדרון מבוצר, והם נמשכים ממערב למזרח, כלומר יורדים במדרון ומצטלבים עם חומת קניון.
המסיביות הרבה של קירות אלו ביחס לחומת קֶנְיוֹן, והעובדה שלא נמצא המשך לחומה מדרום אליהם, הביאו את רייך ושוקרון למחשבה שאולי החומה שקניון חשפה כלל אינה חומת העיר, אלא חלק ממבנה כלשהו. נושא זה טרם בורר די הצורך, ואין לנו מספיק נתונים כדי לבסס מסקנה ברורה בנושא.
-
החומה בשטח E מחפירות יגאל שילה
צילום: אבישג שאר-ישוב, באדיבות ארכיון עיר דוד
-
הקירות המקבילים שיוצרים מסדרון מבוצר
מבט מערבה מאזור המעיין בזמן חפירות רייך ושוקרון
צילום: ולדימיר נייחין, משלחת החפירות של רייך ושוקרון
מתוך: רוני רייך, לחפור את עיר דוד, יד יצחק בן-צבי ירושלים 2011. עמ' 139
הרחבה
במאמר שפרסם דוד אוסישקין בשנת תשע"ז הוא טען שירושלים כלל לא הייתה מבוצרת בחומה בתקופת הברונזה התיכונה. לדעתו, קטעי הקירות שזוהו כחלקים מהחומות של תקופת הברונזה התיכונה אינם חומות ורובם נבנו בימי הבית הראשון – במאה ה- 8 לפנה"ס.
שאלות
שאלת הבנת הנקרא
היכן עברה חומת העיר בתקופת הברונזה התיכונה לדעת רוב החוקרים? מדוע רייך ושוקרון מערערים על דעה זו?
שאלת סיכום
תארו את תוואי חומת העיר בתקופת הברונזה התיכונה. בססו את התיאור על ממצאי החפירות בגבעת עיר דוד.