מתוך: והארץ הייתה תוהו ובוהו פרק 2: שחר האמונה
מבוא
פרק זה יעסוק בקורותיה של העיר ירושלים בתקופות שקדמו לכיבושה ולהפיכתה לעיר בירה בידי דוד. ידיעותינו על התקופות הללו שאובות מן הממצאים הארכאולוגיים, מהמסופר במקרא ומכמה מקורות אפיגרפיים (*). ננסה לפענח מה מלמדים אותנו כל המקורות האלו על תולדותיה של העיר.
* מקורות אפיגרפיים - מקורות כתובים. בדרך כלל הכוונה היא למקורות כתובים שנמצאו בחפירות ארכאולוגיות, כמו כתובות, מכתבים, רישומים בירוקרטיים וכדומה.
דבר הכותב אל הקורא
- בדרך כלל מהלך העיסוק בכל תקופה בספר יהיה מרקע היסטורי כללי – בארץ-ישראל כולה תחילה (ולעתים עם עיסוק בתהליכים כלל עולמיים), לתיאור קורות העיר לאחר מכן ולבסוף תיאור של מראה העיר על בסיס הממצאים.
- תקופה זו כוללת את ירושלים מראשיתה ועד ערב כיבושה בידי דוד. כיבוש דוד יפתח את הדיון בתקופה הבאה.
-
- ד' אוסישקין, "האם הייתה ירושלים יישוב מבוצר בתקופת הברונזה התיכונה? הצעה חילופית", חידושים בחקר ירושלים, הקובץ ה-22, רמת גן, תשע"ז, עמ' 7-40.
- ה' גבע, "חידושים במחקר הארכאולוגי של ירושלים בעשור האחרון", קדמוניות 140, תשע"א, עמ' 62-63.
- ה' גבע, "חידושים במחקר ירושלים בשנות ה- 90", קדמוניות 122, תשס"ב, עמ' 70-73
- ד' גיל, "באר פיר וורן מתקופת הברונזה התיכונה ב' בעיר דוד, ירושלים", חידושים בחקר ירושלים, (17), תשע"ב, עמ' 7-42.
- ד' גיל, "סוגיות ומחלוקות בהבנת מפעלי הספקת המים בעיר דוד המקראית: "הבריכה החצובה", "החדר העגול", תעלות III, IV, V ו- VI והזנת תעלת השילוח", בתוך: א' ברוך, י' לוין וא' לוי רייפר, חידושים בחקר ירושלים, (18), רמת גן, תשע"ג, עמ' 31-74
- א' גרינר, "ירושלים בתקופת הברונזה", בתוך: א' פאוסט, א' ברוך וי' שוורץ, ירושלים: מראשיתה ועד הכיבוש העות'מאני, תשע"ז, עמ' 19-34.
- א' דה גרוט, "הערות להתפתחותה של ירושלים בתקופת הברונזה והברזל", בתוך: א' ברוך, י' לוין וא' לוי רייפר, חידושים בחקר ירושלים, (18), רמת גן, תשע"ג, עמ' 7-14.
- א' מאיר, "ירושלים לפני דויד: סקירה ארכאולוגית מסוף העידן הפרהיסטורי ועד לסוף תקופת הברזל א", בתוך: ש' אחיטוב וע' מזר (עורכים), ספר ירושלים: תקופת המקרא, יד יצחק בן-צבי, ירושלים, תש"ס, עמ' 33-66.
- א' מזר, "בירה בת 4000 שנה: ירושלים לאור ממצאי החפירות החדשות בעיר דוד", בתוך: י' אבירם, ד' בהט, י' בן-אריה, מ' ברושי, ג' ברקאי (ערכים), ארץ-ישראל: מחקרים בידיעת הארץ ועתיקותיה, כרך 28 (ספר טדי קולק), ירושלים, תשס"ח, עמ' 125-129.
- א' מזר, "החפירות בראש גבעת עיר דוד ובעופל, 2005-2010", קדמוניות 140, תשע"א, עמ' 82-83.
- ע' מזר, "הספקת המים ומפעלי המים בימי בית ראשון", בתוך: ש' אחיטוב וע' מזר (עורכים), ספר ירושלים: תקופת המקרא, יד יצחק בן-צבי, ירושלים, תש"ס, עמ' 195-214.
- א' פאוסט, "יבוס, עיר דוד, וירושלים: ירושלים מתקופת ההתנחלות ועד התקופה הניאו-בבלית", בתוך: א' פאוסט, א' ברוך וי' שוורץ, ירושלים: מראשיתה ועד הכיבוש העות'מאני, תשע"ז, עמ' 35-72.
- י' רגב ואחרים, "לשאלת תיארוכם של ביצורי מעיין הגיחון", חידושים בארכיאולוגיה של ירושלים וסביבותיה, כרך י', תשע"ז, עמ' 73-82.
- ר' רייך, "הטופוגרפיה והארכאולוגיה של ירושלים בתקופת הבית הראשון", בתוך: ש' אחיטוב וע' מזר (עורכים), ספר ירושלים: תקופת המקרא, יד יצחק בן-צבי, ירושלים, תש"ס, עמ' 93-96.
- ר' רייך, לחפור את עיר דוד: המקום שבו החלו תולדותיה של ירושלים, יד יצחק בן-צבי, החברה לחקר ארץ-ישראל ועתיקותיה, ירושלים, תשע"ב.
- ר' רייך וא' שוקרון, "חידושים בחפירות עיר דוד 2008-2010", קדמוניות 140, תשע"א, עמ' 70-79.
- ר' רייך וא' שוקרון, "חפירות חדשות במדרון המזרחי של עיר דוד", קדמוניות 122, תשס"ב, עמ' 78-87.
- א' שוקרון, ג' עוזיאל ונ' זנטון, "חפירות עיר דוד 2012: גילויים חדשים", בתוך: א' ברוך, י' לוין וא' לוי רייפר, חידושים בחקר ירושלים, (18), רמת גן, תשע"ג, עמ' 15-28.
מפת התקופה
שאלות
שאלת חשיבה
מהם היתרונות ומהם החסרונות בשימוש בכל אחד מסוגי מקורות אלו? חשבו על כמות המידע שאפשר לאסוף מכל מקור, על המידה שבה המידע מובן לנו ועל מהימנותו – עד כמה המידע מייצג אמת היסטורית?
שאלת הבנת הנקרא
מהם שלושת סוגי המקורות מהם ניתן ללמוד על ירושלים בתקופת הברונזה ובראשית תקופת הברזל?
שאלת סיכום
הסבירו את שלושת סוגי המקורות מהם ניתן ללמוד על ירושלים בתקופת הברונזה ובראשית תקופת הברזל.