רקע היסטורי: שמות התקופות

נהוג לחלק את תולדות האנושות לשני שלבים: פְּרֵהיסטוריה והיסטוריה. המעבר בין שני שלבים אלה חל משעה שיש בידינו מסמכים כתובים המתארים את התקופה, וכך יש לנו אפשרות לקבל מידע ישיר עליה. זוהי תחילתו של השלב המכוּנֶה היסטוריה. השלב הפרהיסטורי הוא השלב שבו מקור המידע היחיד שיש לנו על החברה האנושית הוא חפצים ושרידים שבני התקופה השאירו אחריהם – חפצים שנהוג לכנותם "תרבות חומרית". משרידי התרבות החומרית יהיה קשה יותר להפיק מידע על תפיסות, מחשבות, אירועים, דרכי ארגון וכדומה.

התקופות הפרהיסטוריות נקראות על שם התרבות החומרית המאפיינת אותן, בדרך כלל על שם החומר ששימש לעשיית כלים: התקופה הפָּלֵאוֹלִיתִית (תקופת האבן הקדומה), התקופה הנֵאוֹלִיתִית (תקופת האבן החדשה) והתקופה הכַלְקוֹלִיתִית (תקופת האבן והנחושת). לעומת זאת, התקופות ההיסטוריות נקראות בדרך כלל על שם השלטון או התרבות האתנית שאפיינה אותן: התקופה הפרסית, התקופה ההלניסטית, התקופה הרומית וכדומה.

לתקופות המעבר בין השלב הפרהיסטורי לשלב ההיסטורי יש שני שמות – שם שמציין את התרבות החומרית ושם שמציין את התרבות הפוליטית. ראשית ההיסטוריה היא בתקופת הברונזה, המכונה בארץ ישראל גם "התקופה הכנענית". התקופה שאחריה – תקופת הברזל – מכונה בארץ ישראל גם "התקופה הישראלית". ראוי לשים לב שהשם החומרי משותף לאזורים נרחבים בעולם (אף על פי שהתִּאֲרוּךְ של התקופה עשוי להשתנות בין אזורים שונים), ואילו השמות השלטוניים או האתניים הם מקומיים.

החומרים ששימשו את האדם לייצור כלים

חומרים אלו נבחרו על פי זמינותם, התאמתם לייצור כלים ומידת הקושי הכרוך בהפקה. בשחר האנושות נעשה שימוש בחומרים זמינים בטבע עם התאמה קלה בלבד. כך הופיעו לראשונה אבני יד – אבנים בגודל שמתאים לאחיזה ביד, ואשר הותאמו חלקית על ידי מספר מכות על האבן למגוון תפקידים.

האבן המשיכה לשמש חומר חשוב לייצור כלים שונים בתקופות הבאות, וניתן להבחין בהתמחות בני האדם בייצור כלי אבן, על ידי יצירת מגוון רחב של כלים לשימושים שונים. בעיקר בולטים כלי הצור – כלים שנעשו מסלע צור, שהוא סלע קשה וקשיח, שניתן להפיק ממנו נתזים חדים. חומרים נוספים שימשו להשלמת הכלים כמו: עץ, עורות, עצמות, קרניים ועוד.

בתקופה הניאוליתית החל האדם ליצר כלי חרס מאדמה שמכילה כמות גדולה של חרסית (מינרל שסופח מים, נעשה עיסתי ונאטם למים). כלים אלו הפכו לכלים נפוצים מאוד למגוון שימושים ובראש ובראשונה כמכלים לנוזלים או לצובר. צריפה של הכלים בטמפרטורה גבוהה הפכה אותם לקשים ולאטימים יותר. זמינותו הרבה של חומר הגלם וקלות ההפקה הביאו לתפוצה הרבה של כלי החרס. כלים אלו היו שבירים, אך זולים וצורתם השתנתה במהירות בין התקופה. תכונות אלו הפכו את כלי החרס לאמצעי עזר חשוב לארכאולוגים בבואם לקבוע תיארוך.

בתקופה הכלקוליתית החלו להופיע כלי נחושת. נחושת היא מתכת בעל טמפרטורת התכה נמוכה. עפרות נחושת נפוצות יחסית ולמתכת צבע זהוב בוהק. תכונות אלו הפכו את הנחושת לחומר מתאים לייצור כלים שונים ובעיקר כלי פולחן.

הנחושת היא מתכת רכה יחסית. עם הזמן למדו בני האדם שהוספת בדיל לנחושת יוצרת מתכת קשה יותר – ברונזה (ארד). הברונזה היא תערובת של מתכות (סגסוגת) קשה ביותר ועמידה, אך לשתי המתכות המרכיבות אותה טמפרטורת התכה נמוכה. כל עוד הבדיל היה זמין הייתה הברונזה המתכת המועדפת לייצור כלים.

בסביבות המאה ה- 12 לפנה"ס הבדיל לא היה זמין יותר במזרח התיכון. במקום הברונזה החלו להשתמש בברזל, שטמפרטורת ההתכה שלו גבוהה יותר, כחומר ליצור כלים. במהלך הזמן למדו בני האדם שתוספת של פחמן לברזל מקשה אותו מאוד. כך הופיעה סגסוגת חדשה – פלדה.

חומר חשוב נוסף ששימש את האדם הוא הזכוכית. חומר הגלם העיקרי ליצור זכוכית הוא חול המכיל צורן. ייצור זכוכית דורש חימום וקירור וכן מומחיות בעיצוב הכלי. הכלי מעוצב בעודו צמיגי בשתי שיטות עיקריות – הכנסה לתבנית (שיטת הדפוס), זו השיטה הקדומה יותר, וניפוח – הזרמת אוויר לתוך הגוש ועיצוב צורתו תוך התנפחותו.

עבודת הרחבה

ציינו כלי אופייני לכל אחת מהתקופות הבאות והסבירו את הקשר בין הכלי שבחרתם לבין שמה של התקופה: התקופה הפליאוליתית, התקופה הניאוליתית, התקופה הכלקוליתית, תקופת הברונזה, תקופת הברזל.

שאלות הבנת הנקרא

1. מהו ההבדל העיקרי בין היסטוריה לפרהיסטוריה?
2. מה ההבדל העיקרי בין שמות התקופות הפרהיסטוריות לשמות התקופות ההיסטוריות?
3. כתבו את שמות שלושת התקופות הפרהיסטוריות העיקריות ואת שמות שתי התקופות ההיסטוריות הראשונות בשמן המלא.

שאלות סיכום

1. הסבירו את ההבדל בין פרהיסטוריה לבין היסטוריה ואת משמעותו לגבי אפשרויות המחקר של שלבים אלה.
2. הסבירו את ההבדל בין שמות התקופות הפרהיסטוריות לשמות התקופות ההיסטוריות וציין את שמות התקופות הפרהיסטוריות העיקריות והתקופות ההיסטוריות הראשונות.