מדינת ישראל , משרד החינוך מדינת ישראל , משרד החינוך
מדינת ישראל, משרד החינוך
משרד החינוך
תקופות בירושלים
הצהרת נגישות

מדינת ישראל,

משרד החינוך

תקופת הברונזה - התקופה הכנענית

share
שתפו עמוד:
תקופת הברונזה - התקופה הכנענית

רקע היסטורי

ראשית העידן ההיסטורי בארץ ישראל הוא רק בשלב מתקדם של תקופת הברונזה – בתקופת הברונזה התיכונה. נהוג לחלק את תקופת הברונזה לארבעה שלבים – ברונזה קדומה, ביניימית, תיכונה ומאוחרת. תקופת הברונזה הקדומה (3,700–2,400 לפנה"ס בקירוב) היא התקופה שבה החלה להיווצר בארץ ישראל חברה עירונית.

תקופת הברונזה הביניימית (2,400–2,000 לפנה"ס בקירוב), שיש המכנים אותה "תקופת הברונזה התיכונה 1" ויש המכנים אותה "תקופת הברונזה הקדומה 4", מתאפיינת בהיעלמות החברה העירונית ובהחלפתה בחברה כפרית ובחברה של נוודים למחצה – אנשים שנודדים בכל שנה בין מקום יישוב המתאים לקיץ, למקום יישוב המתאים לחורף.

אף שברחבי המזרח התיכון אלו כבר תקופות היסטוריות, אין לנו תעודות כתובות המזכירות יישובים בארץ ישראל בתקופות אלו, ולכן ניתן לראות אותן בארץ ישראל כשלב פְּרוֹטוֹהיסטורי – שלב המקדים את שלב ההיסטוריה. רק מתקופת הברונזה התיכונה (2,000–1,550 לפנה"ס בקירוב) והלאה קיימים מסמכים כתובים הקשורים לארץ ישראל, ולכן תקופה זו פותחת את העידן ההיסטורי בארץ.

בתקופת הברונזה התיכונה התאפיינה ארץ ישראל במערך של ערי ממלכה כנעניות. ערים אלה היו פזורות באזורים שונים של הארץ. בראש כל עיר כזו עמד מלך אשר שלט על העיר ועל סביבתה הכפרית. בין מלכי הערים התפתחה מערכת ענפה של יחסים – קשרי מסחר, בריתות ומלחמות.

במקביל להתפתחות ערי הממלכה הכנעניות, התפתחה במצרים תרבות חזקה, שנשענה על העמק הפורה של הנילוס. כבר בשלבים מוקדמים ניתן להבחין בהשפעה מצרית בכנען, ואילו בשלב מסוים יצאו מלכי מצרים להילחם בכנענים כדי להשתלט על ערי הממלכה שלהם. כך נפתחה תקופת הברונזה המאוחרת (1,550–1,200 לפנה"ס בקירוב) – המאופיינת בחסות מצרית על ערי הממלכה הכנעניות. בחלקים מתקופה זו הפכה ארץ ישראל לזירת מאבק בין מצרַים לבין ממלכות חזקות אחרות, ששכנו מצפון לארץ ישראל.

המאבקים הרבים גרמו לירידה במספר היישובים בארץ ישראל ולהיחלשות ערי הממלכה הכנעניות. בהמשך התקופה ניתן להבחין בהתחזקות היישובים ובעלייה הדרגתית במספרם.

מערכת היחסים בין העיר לבין המרחב הכפרי

העיר סיפקה לתושבי המרחב החקלאי מספר שירותים חשובים:

  1. ביטחון – במצב של מלחמה יכלו תושבי הכפרים להיכנס לעיר ולחסות בין חומותיה, עצמתה הצבאית של העיר גם הבטיחה רמת ביטחון מסוימת כנגד פלישות ופשיטות על המרחב הכפרי;
  2. דת – העיר סיפקה שירותי דת במקדשים. הפולחן במקדש נתפס כשירות הכרחי לתושבי הכפרים, שכן הפולחן נועד להצלחת הגידולים החקלאיים שהיו בסיס הקיום של תושבי המרחב הכפרי;
  3. מסחר – העיר שימשה מקום מרכזי בו ניתן היה להחליף סחורות ולקבל שירותי-עזר כמו תיקון כלי עבודה;
  4. משפט – סכסוכים שונים בין התושבים הובאו למשפט בעיר. יש לנו ידיעות במקורות רבים על המלך היושב בשער העיר ושופט בין האנשים. תמורת השירותים הללו סיפקו תושבי המרחב החקלאי את תוצרתם לעיר.

מערכת היחסים בין נותנת החסות לבין הנתונים לחסותה

בני החסות חויבו בנאמנות לנותנת החסות ובשליחת מוצרים וכוח אדם לטובת האימפריה – למעשה, היו אלה מיסים ששולמו על ידי בני החסות לאימפריה בסחורות או בכוח אדם לצרכים צבאיים או לצרכי עבודות נרחבות. האימפריה הגנה על בני חסותה והתערבה גם בסכסוכים ביניהם. דוגמא טובה לכך ניתן לראות במכתבי אל-עמארנה.

שאלות ועבודות

שאלת חשיבה

הסבירו מה הוא השינוי שאנו מצפים למצוא בארץ ישראל בתקופת הברונזה התיכונה.

עבודת הרחבה

הסבירו מדוע הנילוס הפך את מצרים לאימפריה כל כך חזקה ותארו את מבנה המשטר המצרי בתקופת הפרעונים ואת השינויים שחלו בו.

שאלת הבנת הנקרא

כתבו את ארבעת שלבי תקופת הברונזה וציינו את השלב בו מתחילה ההיסטוריה בא"י.

שאלת סיכום

תארו את ארבעת שלבי תקופת הברונזה בא"י והסבירו מתי מתחיל העידן ההיסטורי בא"י.